זה לא בית: בוטל צו הריסה לפרויקט של סטודנט לעיצוב

תלמיד מ"שנקר" הציב בחצר בית הוריו בחדרה קרון משוכלל שאמור לאפשר מגורים וניידות. העירייה הוציאה צו הריסה, אבל בית המשפט ביטל אותו

עו"ד יואב סלומוןפורסם: 29.05.17 , 07:00

בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה ביטל לאחרונה צו הריסה שהוציאה העירייה לקרון מגורים שבנה סטודנט לעיצוב תעשייתי כפרויקט לימודי לשנקר. השופטת רקפת סגל שוכנעה שהקרון המוצב בחצר בית הורי הסטודנט אינו מבנה סטטי המיועד למגורי קבע, אלא כלי משוכלל שמטרתו לאפשר להתנייד ברחבי הארץ.

הסטודנט פנה לבית המשפט בבקשה לביטול צו ההריסה שהוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר, וטען שמדובר בפרויקט שמטרתו תכנון נגרר המיועד לשימוש בדרכים, ובו פטנטים ופיתוחים פרי מוחו. לאחר שהתקבל ללימודים ולאור המחמאות שקיבל על הרעיון, החל ליצור את המבנה, שבבוא העת עתיד לקבל רישוי ומספר מטעם משרד הרישוי. לדבריו, על בניית הקרון הוא עובד בסופי שבוע שבהם הוא שוהה בבית הוריו, שם הוא מזיז אותו מפעם לפעם, בהתאם למזג האוויר ולצורכי המקום (חיבורים לחשמל, מים וכו').

אישום

זוכתה מבנייה לא חוקית בגלל בעיות נפשיות

עו"ד טליה ברזאני

תושבת הרצליה לא קיימה צו הריסה והוגש נגדה כתב אישום. אבל בית המשפט בעיר קיבל חוות דעת שלפיה האישה סבלה ממצב פסיכוטי

זוכתה מבנייה לא חוקית בגלל בעיות נפשיות

הוא ואביו טענו בבית המשפט שלא מדובר ב"בניין" אלא בקרון נגרר שבנייתו אינה טעונה הוצאת היתר. טענה זו התבססה על המבחנים שגובשו בבתי המשפט, ובהם מבחן הקביעות, השימוש והכוונה.

הוועדה המקומית טענה מנגד שהקרון מהווה בניין לכל דבר ועניין, גם במצבו ה"סגור" וגם לאחר פתיחתו, כשהוא הופך ממבנה על גלגלים בשטח של 12 מ"ר למבנה בשטח של כ-50 מ"ר הבנוי מפנל בודד ונתמך על ידי מוטות מתכת כבסיס.

הוועדה הפנתה בין היתר לפסיקה מן העבר שבה הוחלט כי קרוואנים המוצבים על גלגלים נחשבים בניינים כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה. היא הוסיפה שהעברת הקרון ממקום למקום בחלקות הסמוכות שבבעלות האב אינה אלא ניסיון לחמוק מיסוד ה"קביעות" של המבנה.

לא יישאר באותו מקום

אולם השופטת רקפת סגל תמכה בסטודנט וקבעה: "צו הריסה מינהלי הינו מכשיר רב עוצמה שאותו מסר המחוקק בידי רשויות התכנון והבנייה. מדובר בצו המאפשר פגיעה בקניינו של אדם, ללא צו שיפוטי ובהליך מינהלי גרידא. מאחר שמדובר בסמכות מרחיקת לכת, חייבים המופקדים על ביצועה להישמר מפני הפעלתה שלא כדין".

במקרה הנדון, יישום מבחני בתי המשפט הובילו את השופטת למסקנה שלא מדובר ב"בניין". היא הפנתה ליסודות הקביעות והכוונה, שלפיהם יש לבחון כמה זמן עומד המבנה על תילו ומה הייתה הכוונה בהקמתו.

השופטת סגל התרשמה לחיוב מגרסתו של הסטודנט, שנתמכה בתמונות וסרטונים, וכן בעדויות של אחד המרצים שלו במכללה ואף של יצרן קראוונים שהכין לו את האב-טיפוס לבקשתו. היא שוכנעה שלפחות נכון היום מדובר בסיטואציה של בניית מבנה ניסיוני למטרה עסקית או אחרת, שהמבקשים לא מתכוונים להשאיר אותה באופן קבוע בקרקע שאליה התייחס צו ההריסה.

בשולי הדברים השופטת הבהירה לסטודנט ולאביו שאם במהלך הזמן יתברר שהתרשמותה הייתה מוטעית, ומטרת הבנייה הייתה אחרת, הוועדה תנקוט נגדם את כל האמצעים העומדים לרשותה.