מניעת המצוקה ההומינטרית בעזה - אינטרס ישראלי

את הדיון על המצוקה ההומנטירית הקשה בעזה יש להתחיל בקביעה הפשוטה: לא ישראל אחראית לה. אפשר להתווכח על מידת האחריות של ישראל לנעשה בעזה עד ההתנתקות ופינויי היישובים היהודיים מגוש קטיף, אבל מאז השתלטות חמאס על הרצועה, זוהי אחריותו המלאה להבטיח את הצרכים הבסיסיים של התושבים. אבל לאחר שאמרנו זאת יש להוסיף: אין זו אחריותה של ישראל, אבל יש לנו אינטרס ראשון במעלה למנוע את המצוקה ההומאנית שם.

עוד דעות ב-ynet:

בכיו של דמאס מלווה אותנו

50 לכיבוש: מה בדיוק לא ברור פה?

אקטיביזם שיפוטי ונפלאות הסטטיסטיקה

פוטין מכיר בירושלים

המצב ההומניטרי הקשה בעזה שב ועלה עכשיו לסדר היום בעקבות הודעתה של ישראל כי תצמצם את אספקת החשמל לעזה, בעקבות סירובה של הרשות הפלסטינית להמשיך ולשלם עבורו. משבר החשמל איננו חדש. אספקת החשמל לעזה איננה מלאה והתושבים שם נאלצים לחיות עם הפסקות ארוכות באספקת החשמל.

והמשבר הזה איננו יחיד. לפני כמה שבועות פורסם כי הממשלה שוקלת לפתוח את מחסום ארז למעבר משאיות נושאות אספקה חיונית - מזון, תרופות וחומרי בנייה אל הרצועה. כיום עוברת אספקת המזון והמצרכים החיוניים לרצועה דרך מעבר כרם שלום ואילו מעבר ארז משמש להולכי רגל ואמבולנסים בלבד. העברת המזון והתרופות דרך מעבר אחד בלבד, יוצרת בעיות תעבורה קשות מאוד, המכבידות על תושבי חבל אשכול, יוצרות עומס בלתי נסבל בכביש ומפגעים המסכנים את חייהם של הנוהגים בו.

במשבר ההומניטרי הזה ישראל איננה אשמה. הסגר שמטיל צה"ל על עזה אמנם גורם להחרפת המצוקה במזון ובאספקה חיונית לאזרחי הרצועה, אבל הוא חיוני כדי למנוע הברחת תחמושת וטילים אל תוככי עזה - אותם טילים הנורים משם אלינו, תושבי יישובי עוטף עזה. להאשים את ישראל במחסור בתרופות לבתי החולים ברצועה זה כמו להאשים אותה בפגיעה בחופש התנועה של תושבי הרצועה בגלל הרס המנהרות.

ואחרי שאמרנו זאת - על ישראל לעשות הכל כדי להקל את מצוקת האזרחים מעבר לגדר.

הפתגם הרומאי אומר, כידוע: "הרוצה בשלום, היכון למלחמה". אך לא פחות מכך, נכונה האמירה: "הרוצה להרחיק את המלחמה, ייכון לשלום". זהו אינטרס שלנו, של ממשלת ישראל ושל האזרחים, לעשות כל שביכולתנו כדי להקל את מצוקתם של שכנינו-אויבינו. "כל שביכולתנו", אין פירושה הגדלת הסיכון לנו וערעור הביטחון של תושבי עוטף עזה. "כל שביכולתנו" פירושו חיפוש דרכים להגביר את העברת הסחורות, לקלוט חולים, לסייע בתרופות ובכל הדרוש לקיום שגרת חיים מהעבר ההוא של הגדר.