דרש את דירת זוגתו: "לא קראתי את הסכם הממון"
אחרי 20 שנה יחד תבע גבר לקבל את הנכס של בת זוגו לשעבר בטענה שרימתה אותו. אבל השופט דחה אותו: "היית צריך לקרוא את ההסכם"
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה לאחרונה
גבר שדרש לבטל את הסכם הממון שחתם עם בת זוגו לשעבר ולקבל את הדירה שבבעלותה, בטענה שהיא רימתה אותו ותיקנה את הנוסח ללא ידיעתו. השופט פליקס גורודצקי כתב בפסק הדין כי "חזקה על אדם שחתם על מסמך כי הוא קרא והבין את תוכנו".
הטענה המרכזית שלו הייתה כי לאורך תשע שנים הוא שילם לבדו את החזרי הלוואת המשכנתה של דירתה, ולא ייתכן שיצא כעת בידיים ריקות. הוא סיפר שסיכם עם זוגתו במפורש שתישאר לו הזכות לגור בדירה "עד 120", אולם התנאי הזה לא הופיע בטיוטת ההסכם שהוצגה בפניו. לאחר שהעיר לה על כך היא תיקנה את ההסכם אולם בסופו של דבר שינתה את הנוסח הסופי מבלי לעדכן אותו, והוא חתם עליו מבלי לקרוא אותו כי סמך עליה. רק בדיעבד, לטענתו, הוא גילה שהיא הוליכה אותו שולל והשמיטה את התנאי האמור.
קרוב ל-20 שנה חיו בני הזוג ביחד ובשלב מסוים חתמו על הסכם ממון הקובע הפרדת הרכוש של כל אחד מהם. ההסכם אושר בבית משפט לענייני משפחה וקיבל תוקף של פסק דין. ב-2014 התערערו יחסיהם והגבר עזב את הבית שבבעלות האישה. כמעט שנתיים לאחר מכן הוא פנה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים וביקש לבטל את הסכם הממון בטענה שזוגתו לשעבר רימתה אותו.
דיני משפחה
גרושה תבעה: חצי מ-13 הדירות שירש הבעל
עו"ד זהר מימוני
בני זוג התפרנסו מהשכרת דירות שקיבל הבעל מקרובי משפחה שלו. לאחר הפרידה קבע ביהמ"ש: האישה זכאית רק לחלק מהשבחת ערך הנכסים
האישה טענה מנגד שהתובע חתם על ההסכם מרצונו החופשי, לאחר שהוקרא לו והוסבר לו על ידי בית המשפט. היא הכחישה לחלוטין שאי פעם דובר ביניהם על זכות מגורים בבית, ולטענתה המטרה היחידה של התובע היא להשתלט על נכסיה מתוך רגשי נקמנות ותאוות בצע.
היא הוסיפה שבניגוד לטענתו, התובע לא נשא איתה בנטל המשכנתה למעט מספר מצומצם מאוד של תשלומים.
לא עמד בנטל
בפתח דבריו הסביר השופט פליקס גורודצקי כי הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין מצוי ברף מחויבות גבוה, ולפיכך המעוניין לבטלו נדרש לעמוד בנטל ראיה כבד. לאחר שניתח את ראיות הצדדים השופט קבע כי התובע לא עמד בנטל זה.
כך למשל, השופט הביע תמיהה לנוכח טענתו של התובע שלמרות חשיבות תנאי המגורים, הוא לא קרא את ההסכם בעת חתימתו ואף לא בעת אישורו בבית המשפט.
"חזקה על אדם שחתם על מסמך כי הוא קרא והבין את תוכנו", כתב השופט גורודצקי והוסיף כי גם אם הטיוטה הוחלפה - אף שאין בסיס לטענה זו - היו לתובע יותר משלושה חודשים "לישון על ההסכם" ולקחת ייעוץ משפטי נוכח חשיבותו, אך הוא לא עשה כן.
בנוסף, השופט סבר כי התובע לא באמת ראה בבית כשלו "עד 120", שכן הדבר הראשון שעשה אחרי שיצא מהבית הוא להשתחרר מתשלום המשכנתה. "כך אינו נוהג בעל דין שמבקש לשמור לעצמו זכות למגורים עד כלות ימיו", סיכם.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות ב"כ הצדדים לא הופיעו בפסק הדין
- עו"ד דנית אסף עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
