שתף קטע נבחר

ניסו לקנות דירות זולות על חשבון נכים – ותבעו החזר

שני אחים וחבר שלהם ניסו לקחת חלק בעוקץ לרכישת דירות במחיר מוזל בת"א. כשהפרשה נחשפה הם לא התביישו לבקש את המקדמות בחזרה

בית משפט השלום בתל אביב הכריע לאחרונה בספיח לפרשת מרמה המתנהלת בימים אלה במישור הפלילי, ובמסגרתה נמכרו דירות במחיר מוזל תוך שימוש שלא כדין בהטבות המגיעות לנכים: השופט עדי הדר קיבל חלקית תביעה שהגישו "רוכשים" שדרשו החזר של מקדמות ששילמו עבור נכסים לפני חשיפת הפרשה. הוא קבע שה"מתווך" ישלם להם כ-220 אלף שקל, אבל הדגיש את סלידתו מהתנהלות התובעים והנתבע גם יחד.

 

ב-2014 התקשרו אח, אחות וחבר שלהם עם אליעזר סלומון, שהציע להם לרכוש דירות במחיר מוזל על ידי רישום על שם אדם נכה שזכאי להנחה. בהתאם לכך הועברו לסלומון מקדמות של 450 אלף שקל: האחות העבירה 200 אלף שקל עבור רכישת דירה תמורת מיליון שקל ברחוב פסטנרק בתל אביב, ואחיה וחברו העבירו לו עוד 250 אלף שקל עבור דירה ברחוב רקנאטי בעיר, שעלותה עבור רוכש נכה עמדה על 1.2 מיליון שקל.

 

אלא שהעסקאות לא יצאו לפועל משום שזמן מה לאחר מכן התברר שמדובר בפרשת מרמה סבוכה שכיום מתנהלים הליכים פליליים נגד המעורבים בה - כולל סלומון. לפני שנתיים הגישו האחים וחברם תביעה נגד סלומון בטענה שלא החזיר להם את כל כספם. לאחות הוא לא החזיר דבר, ולאחיה ולחבר החזיר רק 158 אלף שקל, כך שהוא חייב להם עוד 92 אלף שקל.

 

סלומון טען מנגד שבסך הכול שימש מתווך בין התובעים לבין בחור בשם תומר, ש"עקץ" גם אותו וכיום הוא אחד הנאשמים בפרשת המרמה. לטענתו, הוא סייע לתובע לקבל חלק מהכספים, אך מעולם לא הבטיח לשאת בתוצאות העגומות של העסקאות. הוא הפנה לכך שטענת התובעים כי היו בטוחים שהעסקאות חוקיות היא היתממות לשמה.

 

בפסק הדין קבע השופט הדר נחרצות שמדובר בעסקאות פסולות שנעשו בידיעת התובעים, אשר ניסו להרוויח כסף על חשבון הקופה הציבורית המיועדת לנכים. הוא הפנה לחוק החוזים שקובע כי חוזה לא חוקי ולא מוסרי הוא חוזה בטל, וקבע כי זה גורלם של ההסכמים שנכרתו מול סלומון.

 

כאן תהה השופט האם בשל התנהלות התובעים בכלל מגיע להם לקבל את כספם חזרה, ולו משיקולי צדק, שכאמור החוזים עמם בטלים.

 

בשלב הראשון הוא דחה את גרסת הנתבע שלפיה לא היה מעורב בעסקאות. השופט הדר פסק כי התובעים הביאו ראיות רבות המוכיחות את מעורבותו האישית, כמו הקלטות של שיחות שבהן הודה בקבלת הכספים והבטיח שיחזיר אותם אם העסקאות לא יתממשו. כמו כן, הנתבע נמנע מלהביא את אותו תומר לעדות, דבר המצביע על כך שלו העיד – היה זה לרעתו.

 

בשלב השני מצא השופט שהאח לא שילם דבר מכיסו, והכספים עבור הדירה ברחוב רקנאטי יצאו רק מהכיס של חברו, כך שתביעתו נדחתה.

 

בהמשך הביע השופט סלידה ממעשי התובעים, שפעלו מתוך תאוות בצע ואף לא הביעו על כך חרטה, וקבע כי בנסיבות אלה מגיע לאחות ולחבר החזר חלקי בלבד (3/4), ללא הפרשי ריבית והצמדה וללא הוצאות.

 

בסופו של דבר חויב סלומון להחזיר לאחות 150 אלף שקל ולחבר 70 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים