תאגיד מים סירב לחבר בית לתשתית - ויפצה

בעלי בניין בכפר יאסיף נאלץ להמתין שנה עד שחובר למים וביוב בשל מחלוקת כספית בין התאגיד לבין המועצה המקומית. ביהמ"ש החליט לעשות סדר

עו"ד זהבה סלמוןפורסם: 10.07.17 , 07:29

בית משפט השלום בעכו קיבל לאחרונה תביעה שהגיש בעלי בניין בכפר יאסיף נגד תאגיד המים האזורי, שסירב לחבר את הנכס לתשתית עד שיוסדר חוב של המועצה המקומית כלפיו. השופטת דנה עופר דחתה את טענות התאגיד וקבעה שהתנהלותו היא שהובילה לעיכוב בחיבור.

התובע רכש בניין בן שלוש קומות בכפר יאסיף בתחילת 2014. לאחר שהבניין היה מוכן לאכלוס הוא פנה לתאגיד המים על מנת שיחבר אותו לרשת המים והביוב המקומית, אך נתקל בסירוב. לטענתו, התאגיד התנה את החיבור בכך שהמועצה המקומית תתחייב להעביר לתאגיד כספים שגבתה עבור מים וביוב לפני הקמת המבנה. המועצה סירבה וכך מצא את עצמו התובע בין שני גופים שלא הגיעו להסכמות ביניהם.

תביעה

נגמל מסמים נפל לבור - תאגיד המים ישלם לו

עו"ד עופר כהן

נרקומן לשעבר רץ למרכז המתאדון בי-ם ונפצע כשלא הבחין בפתח ניקוז. שופטת קבעה שתאגיד "הגיחון" התרשל, ולכן יפצה אותו בכ-20 אלף ש'

נגמל מסמים נפל לבור - תאגיד המים ישלם לו

בפברואר 2015 ביקש בעל הנכס מבית המשפט שיורה לתאגיד לחבר את הבניין לתשתיות. כשמונה חודשים לאחר מכן הצליחו הצדדים להגיע להסכמות והבניין חובר לתשתית המים מאחר שנמצא שהתובע היה זכאי לכך ללא תשלום נוסף וללא צורך באישור המועצה.

בעקבות זאת תיקן בעל הנכס את התביעה ודרש מהתאגיד פיצוי של 97,500 שקל בגין הנזקים שנגרמו לו בשל התמהמהות בחיבור הבניין לתשתיות. לטענתו, הוא הפסיד בעקבות התנהלות התאגיד דמי שכירות של כשנה ונגרמה לו עוגמת נפש.

התאגיד טען מנגד שמעולם לא התנה את החיבור בהסכמת המועצה לשלם. לדבריו, מה שהתובע התבקש לעשות הוא להוכיח ששילם את כל חובות המים והביוב שרבצו על הנכס ולהראות שהוא בעליו. אלא שהוא לא המציא את המסמכים הדרושים אלא רק הסכם רכש – שאינו מעיד על בעלותו בבניין.

בנוסף הכחיש התאגיד את הנזק הנטען והפנה לכך שהתובע לא המציא אפילו הסכם שכירות אחד להוכחת נזקו.

אבל השופטת דנה עופר דחתה את טענת התאגיד שלפיה לא ניתן היה לדעת שהתובע הוא בעלי הבניין. לשיטתה, בעלותו בנכס עלתה בבירור מהסכם הרכישה. מלבד זאת, כבר באוקטובר 2015 נרשם התובע כבעליו בטאבו.

כמו כן נדחתה גם טענת התאגיד שלפיה דחיית הבקשה לחיבור נבעה מתשלום חסר של האגרות. השופטת העדיפה את גרסת בעלי הנכס, שהציג את הטופס שהתאגיד מסר לו לצורך החתמת המועצה ובו היא מאשרת שתעביר לתאגיד כספים.

על כן הקבע שהתאגיד הוא שאחראי לעיכוב בחיבור הבניין לתשתיות ולא התובע. השופטת קבעה שהתובע יפוצה רק בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, מאחר שהוא לא הוכיח את גובה דמי השכירות שלטענתו הפסיד. התאגיד ישלם 15 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 9,000 שקל.