שתף קטע נבחר

גבר טען: גרושתי לא זכאית לכתובה כי לא הצליחה להביא ילדים

בתום 15 שנות נישואים, ובהן שלוש הפלות, טען הבעל לשעבר כי הוא לא מחויב לשלם לאשתו 300 אלף שקל. בית הדין הרבני העמיד אותו על טעותו

בית הדין הרבני בתל אביב דחה לאחרונה גבר גרוש שסירב לשלם לגרושתו את סכום הכתובה, בטענה שאינה זכאית לכך משום שעברה שלוש הפלות ונישואיהם הסתיימו ללא ילדים. הדיינים העמידו אותו על טעותו ההלכתית והורו לו לשלם לאישה 300 אלף שקל.

 

בני הזוג נישאו ב-1999 ונפרדו כעבור 15 שנה. בהסכם ביניהם נקבע כי הם יתגרשו באופן מיידי ולאחר מכן יכריע בית הדין הרבני בענייני הכתובה, חלוקת הרכוש והזכויות הפנסיוניות.

 

כעבור שנתיים הגישה האישה תביעה לחלוקת הרכוש וטענה שניסתה להגיע לשלום בית, אולם בעלה סירב ועזב אותה לטובת אחרות, ואף הביא לעולם ילד מאישה זרה עוד בהיותו נשוי.

 

האישה דרשה חצי מסכום הכתובה שעמד על מיליון שקל, חצי מהרכוש ופיצוי נזיקי. בשלב מאוחר יותר של ההליך היא הסכימה שתביעת הכתובה תעמוד על 300 אלף שקל.

 

הבעל הכחיש קשר עם נשים אחרות במהלך החיים המשותפים והודה שיצר קשר עם אישה אחרת שהרתה ממנו עוד לפני הגירושים, אולם לדבריו רק לאחר שהאישה עזבה את הבית. לדבריו הוא ביקש להתגרש משום שהאישה לא הצליחה להביא ילדים לעולם והפילה שלוש פעמים. משכך הוא טען כי האישה לא זכאית לכתובה כדין "אישה שהוחזקה לנפלים" (כך מגדיר התלמוד אישה שהפילה שלוש פעמים).

 

אבל אב בית הדין, הרב מאיר פרימן, הסביר כי האישה לא הפסידה את כתובתה, מאחר שהבעל הוא שרצה בגירושים, יזם את הריחוק ויצר קשר עם אישה אחרת בעודו נשוי, ואילו התובעת רצתה לשקם את הנישואים.

 

לאחר מכן בחן הדיין את העילה ההלכתית שהעלה הבעל לשלילת הכתובה. הוא הציג סקירה ענפה של הדעות השונות, מרש"י והרמב"ם ועד שולחן ערוך, ובסופה הבהיר כי "מאחר שהבעל הוא המחויב במצוות פרייה ורבייה ולא האישה – רואים את ההפלות כעונש לבעל שלא זכה להיבנות מהאישה ולקיים את המצווה המוטלת עליו. מאחר שאין רואים את ההפלות כמום באישה – אין האישה מפסידה כתובתה".

 

כמו כן נקבע כי "אישה שהוחזקה לנפלים" זכאית למה שנקרא "תוספת כתובה" - לרוב סכומים גבוהים מעבר לסכומים מסורתיים נחשבים בגדר "תוספת" לכתובה. לאחר שהדיינים מאיר קאהן ויצחק רפפורט הסכימו עמו נקבע כי הבעל לשעבר ישלם לגרושתו 300 אלף שקל.

 

בכל הקשור לחלוקת הרכוש נקבע כי האישה רשאית להגיש בקשה למתן צו לגילוי מסמכים כדי לגלות את רכוש הבעל. בעניין זה הוסבר כי "אם יימצאו לבעל זכויות או רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, בסך העולה על 600 אלף שקל, תהייה האישה זכאית למחצית מהרכוש שמעל הסך האמור".

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד אבי גפן
  • ב"כ הנתבע: טו"ר קלמן זילבר
  • עו"ד אלי גבריאל עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
עו"ד אלי גבריאל
מומלצים