קרב על הדירה: היתומים נגד זוגתו של אביהם

קשיש שהלך לעולמו השאיר דירה שעליה התקוטטו יורשיו ובת זוגו בשנותיו האחרונות. ביהמ"ש מצא פשרה: האישה תקבל 350 אלף שקל - ותתפנה

עו"ד אבישי אוסטרייכרעדכון אחרון: 11.08.17 , 00:01

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע לאחרונה בתביעות הדדיות שנסובו על הזכויות בדירה של קשיש שהלך לעולמו. על הנכס התקוטטו ילדיו של המנוח ובת זוגו בשנותיו האחרונות, והשופטת שפרה גליק קבעה שהאישה תחויב לעזוב את הבית, אבל תזכה ב-350 אלף שקל מעיזבונו.

ב-2009 חתמו בני הזוג על הסכם ממון שלפיו נקבע שאם הגבר ילך לעולמו בזמן שהם יחד, האישה תוכל להמשיך לגור בדירתו בחינם כל ימי חייה. סעיף אחר בהסכם קבע שאם ירצה להיפרד וידרוש ממנה לעזוב את הדירה - הוא ישלם לה 100 אלף שקל.

תביעה

מלחמה על הצוואה: אחיות המנוח נגד בנותיו

עו"ד שי גולדנברג

גבר ואמו חתמו על ירושות הדדיות שבמסגרתן הורישו זה לזה את רכושם. אחרי ששניהם מתו פרץ סכסוך בין בנותיו לבין דודותיהן. מה קבע ביהמ"ש?

מלחמה על הצוואה: אחיות המנוח נגד בנותיו

ילדיו לא אהבו את הרעיון שדירתו תיתפס על ידי בת הזוג, לכן האב נענה ללחציהם וביקש מזוגתו להגביל את זכאותה לשנתיים. היא סירבה והוא הודיע לה שהוא רוצה להיפרד ושתעזוב את הדירה. את התביעה הוא הגיש נגדה לאחר שסירבה לעזוב, ובכתב ההגנה היא הבהירה כי בן זוגה לא באמת רצה להיפרד ממנה, ומי שעומד מאחורי התביעה הם ילדיו, שבמקום לדאוג לבריאותו דאגו לירושה שלהם.

האב הלך לעולמו במהלך ניהול הדיונים, ומנהל העיזבון שלו המשיך את התביעה במקומו. באותה תקופה הגישה בת הזוג תביעה נגדית לפיצוי של כ-240 אלף שקל בטענה שכחודשיים וחצי לפני מותו חתם המנוח על מסמך מתנה שבו העניק לה את המכונית שלו ועוד 200 אלף שקל כהוקרה על טיפולה המסור.

היא הוסיפה שמנהל העיזבון לקח ממנה את המכונית ומכר אותה, ומסרב להעביר לה את הכסף. בתגובה טען המנהל שאין תוקף למסמך שכן הנתבעת הכריחה את המנוח לחתום עליו תוך ניצול מצבו הקשה.

לכבד את דרישתו

פסק הדין שהכריע בתביעות ההדדיות החל בקבלת תביעת הפינוי. השופטת גליק אמנם הסכימה "כי הרוח החיה מאחורי התביעה" הם ילדיו של המנוח, אבל לטעמה זה לא עילה לדחיית התביעה. היא פירטה שורת ראיות שמעידות כי המנוח היה נחוש בדעתו לשנות את הסכם הממון או להיפרד מהנתבעת, והיה מוכן לשלם את המחיר הרגשי והכלכלי של הפרידה כדי להיטיב עם ילדיו בערוב ימיו. "יש מקום לכבד דרישה זו", קבעה.

מהצד השני קיבלה השופטת את התביעה של בת הזוג, תוך שהסתמכה על עדותו של עורך הדין שערך את מסמך המתנה, וקבעה כי לא הוכח שהמנוח חתם עליו תחת לחץ או כפייה.

השופטת גליק אף דחתה את ניסיונו של מנהל העיזבון להשחיר את פניה של הנתבעת תוך שהעירה לו על דרך החקירה האגרסיבית שנקט כלפיה – אישה מבוגרת ולמודת חולי שטיפלה במנוח במסירות עד יום מותו.

לבסוף קבעה השופטת הוראות לפינוי ולתשלום: מאחר שהמנוח הסכים שהנתבעת תישאר לגור בדירה במשך שנתיים בחינם, הפינוי יתקיים לקראת סוף השנה הנוכחית (בחלוף התקופה). הנתבעת תמחק את הערת האזהרה ותקבל 100 אלף שקל תמורת הפינוי בהתאם להוראות הסכם הממון. מנהל העיזבון חויב להעביר לה עוד כ-250 אלף שקל מכוח המתנה.