הבית שקע – המהנדס יפצה בכ-900 אלף שקל

לאחר כ-30 שנה הבחינו בני זוג ממושב בית אלעזרי שביתם שקע לקרקע. שופט קבע שחלק מהאחריות לכך מוטלת על מי שתכנן את השלד

עו"ד חיים פרטושפורסם: 29.08.17 , 07:43

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע לאחרונה שמהנדס שלפני כשלושה עשורים תכנן שלד לבית במושב בית אלעזרי, יפצה את בעליו בכ-900 אלף שקל על חלקו ברשלנות שהובילה לשקיעת המבנה לתוך הקרקע. עם זאת, השופט אחיקם סטולר הטיל אחריות שווה גם על בני הזוג בעלי הנכס, שלא דאגו לתחזוקת הבית לאורך השנים.

ב-2005 הבחינו בני הזוג בשיפוע קל במבנה. כשנתיים לאחר מכן המצב הוחמר וחלק מהבית שקע לתוך הקרקע. בתביעה שהגישו נגד המהנדס שתכנן את השלד ב-1986 הם טענו בני הזוג לרשלנות שלו. לדבריהם, הבית שקע עקב תכנון לקוי ושימוש בכלונסאות (עמודים המהווים את יסוד הבניין) שלא מתאימים לסוג הקרקע או למשקל הבית. סכום התביעה הועמד על שלושה מיליון שקל כפיצוי על הריסה ובניית הבית מחדש, החזרים על תיקוני ביניים, מימון דיור חלופי ועוגמת נפש.

תביעה

השכן חפר, הבית קרס. הפיצוי: 400 אלף שקל

עו"ד שאהין איהאב

תושב צפת ביצע עבודות פינוי חול שגרמו להתמוטטות הבית הסמוך. הוא טען שמדובר בבית ישן שהיה מתמוטט בכל מקרה, אבל השופט חשב אחרת

השכן חפר, הבית קרס. הפיצוי: 400 אלף שקל

המהנדס סבר שהתביעה נועדה רק להוציא ממנו כסף לשיפוץ, והגיב בשתי טענות מקדמיות של התיישנות ושיהוי. לדבריו, לו הבעיה הייתה בשלד, התובעים יכולים היו לגלות אותה כבר בשנתיים שלאחר סיום הבנייה. הוא הוסיף שעשה את עבודתו נאמנה ובהתאם לכל התקנים והנהלים, בדק את העומס הצפוי, סוג הקרקע ובחר בכלונסאות תקינים.

המהנדס התעקש שאין קשר סיבתי בין הנזק לבין התכנון. הנזק נגרם לדבריו עקב חדירת מים לקרקע – ולכך אחראים התובעים, שלא תחזקו את מערכות המים והביוב ולא השלימו את העבודות הנדרשות כדי למנוע חלחול מים לקרקע. הוא הוסיף שהתובעים ביצעו בבית שינויים מבלי שהתייעצו עמו והשפיעו על מצבו הנוכחי. בנסיבות אלה הוא ביקש להטיל עליהם 100% רשלנות תורמת, וציין שכדי לתקן את הנזקים אין צורך בהריסת הבית, אלא בעבודות בעלות של 25 אלף שקל.

אבל השופט אחיקם סטולר דחה את הטענות המקדמיות של הנתבע. הוא קבע שמאחר שהנזק התגלה רק ב-2005, תקופת ההתיישנות עדיין לא חלפה, וכי התובעים לא השתהו בהגשת התביעה שכן ניסו קודם לפתור את העניין מחוץ לבית המשפט.

לגופה של התביעה, השופט חקר חוות דעת של ארבעה מומחים – שתיים מטעם התובעים, אחת מטעם הנתבע ואחת מטעם בית המשפט - והגיע למסקנה כי האחריות לשקיעת הבית מוטלת על המהנדס ועל התובעים באופן שווה. נקבע כי המהנדס פעל בניגוד לתקן הבנייה 940 כשהשתמש בכלונסאות שלא תאמו את הקרקע, והתרשל בכך שלא קיבל דו"ח מיועץ קרקע לפני שניגש לעבודת התכנון.

ואולם הוא מצא גם אמת בדברי הנתבע, שכן בני הזוג האיצו את הכשל התכנוני בכך שלא פיתחו את השטח, לא הרחיקו מים מיסודות המבנה, לא ביצעו ניקוז ולא תחזקו את מערכת הביוב.

באשר לעלות הנזקים קבע השופט סטולר שהפתרון הטוב ביותר העומד בפני התובעים הוא להרוס את הבית ולבנותו מחדש – עבודות שהוערכו בעלות של 1.5 מיליון שקל. הנתבע – כמי שאחראי ל-50% מהנזק – צריך לשלם לתובעים מחצית מסכום זה, בנוסף למחצית הוצאות החיזוק הזמני וכן פיצוי קל על עגמת נפש.

בסך הכול חויב המהנדס ב-833,924 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.