כך הסתכסכו השותפים שפירקו בעלות על קרקע
קבוצת גורמים החזיקה שטח באור יהודה שעליו אולם אירועים. כשחלק רצו לצאת מהשותפות הם חתמו על הסדר גישור, אבל אז צד אחד חזר בו
בשנים האחרונות התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב הליך לפירוק שיתוף בקרקע
שנמצאת באור יהודה ושייכת לכמה שותפים. על הקרקע יש מבנה מסחרי המושכר בין היתר למרכול ולאולם אירועים שמנוהל על ידי חלק מהשותפים. השותפים שאינם מעורבים בעסק ביקשו למכור את זכויותיהם בקרקע והמחלוקת בין הצדדים נגעה לגובה התמורה ולסוגיות נוספות.
בסמוך לאחר מכן העבירו הרוכשים למוכרים הסכם סופי לחתימה. בתגובה הם קיבלו דואר אלקטרוני שבו הודיעו להם המוכרים שהם "המומים מסכום המס שעליהם לשלם", ומכך שהרוכשים נמנעים מלהעביר להם מסמכים רלוונטיים הנוגעים לרווחיות אולם האירועים.
באפריל 2015 הופנו הצדדים להליך גישור ובפברואר 2016 הם חתמו על מסמך שנשא את הכותרת "פרוטוקול הסדר גישור". הצדדים סיכמו את התמורה והסכימו שימונה רואה חשבון לבחינת עלויות המס שיחולו על המוכרים.
תביעה
בעל דירה הפסיד: השוכרים יישארו שנה נוספת
עו"ד אבישי אוסטרייכר
סעיף מורכב על הארכת חוזה שכירות לבית ברמת גן עמד במוקד מחלוקת בין בני זוג לבין בעלי הדירה, שביקש לפנות אותם. ביהמ"ש צידד בשוכרים
בנסיבות אלה הגישו הרוכשים לבית המשפט בקשה להכריז שהסדר הגישור מחייב. בבקשה שהוגשה באמצעות עורכי הדין יוסף בנקל ואלי כהן הם ציינו שהגישור היה אינטנסיבי ועלו בו כל הסוגיות השנויות במחלוקת. הם הוסיפו שהמשיבים מנסים להתנער מההסדר לאחר שהתברר להם שעשו טעות כלכלית ולא מדובר בעילת ביטול לגיטימית.
המוכרים, שיוצגו על ידי עו"ד ערן לב, טענו מנגד שלא היה מדובר בהסכם סופי אלא רק במתווה ביניים שאמור להוביל בהמשך להסכם מחייב. הם הדגישו שבמסגרת ההסדר לא סוכמו סוגיות מהותיות כמו שאלת המס ולא עמדו בפניהם מלוא המסמכים הנוגעים לרווחיות הנכס - מסמכים שהמבקשים היו אמורים להעביר אליהם ונמנעו מלעשות כן.
"שקיפות מלאה"
ואכן, השופט גרשון גונטובניק קיבל את עמדת המוכרים במלואה. הוא ציין שלשתי הגישות שהעלו הצדדים יש אחיזה לשונית במסמך ואולם יתר הנסיבות מטות את הכף לטובת המסקנה שמדובר במסמך ביניים לא מחייב.
הוא הדגיש שבעברם של הצדדים סכסוכים רבים שנגעו לאי גילוי מידע, וגם ההסדר הזה חייב אותם לפעול "בשקיפות מלאה" במסירת הנתונים והמסמכים הנדרשים להגעה להסכם סופי. נקודה זו תומכת לדבריו במסקנה שמדובר במסמך ביניים, ושלקראת ההסכם הסופי ביקשו המשיבים לערוך בדיקות נוספות על סמך מסמכים שהיו אמורים לקבל מהמבקשים.
השופט גונטובניק הוסיף שגם העובדה שבהסדר לא הייתה התייחסות לגובה המס, והנושא נדחה לבירור עתידי, תומכת בעמדת המשיבים. בסוף דבריו ציין שגם מבחינה ההיגיון הכלכלי לא סביר שהמוכרים ראו בתמורה שסוכמה מחייבת וסופית מבלי שקיבלו מהרוכשים מסמכים רלבנטיים הנוגעים לשווי הנכס ומבלי שידעו בוודאות את שיעור המס.
עוד כתב השופט שהעברת מידע רלוונטי בין צדדים להליך גישור היא אחד המאפיינים החשובים של מוסד הגישור שמטרתו בין היתר היא בירור הסכסוך בגישה שיתופית: "גם מאפיין זה תומך בגישת המשיבים שלפיה היו מוכנים להגיע להסדר סופי רק לאחר קבלה נאותה של המסמכים הנוגעים בדבר"
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המבקשים: עו"ד יוסף בנקל, עו"ד אלי כהן
- ב"כ המשיבים: עו"ד ערן לב
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
