הממשלה אישרה: מאגר ביומטרי לאזרחי ישראל

הממשלה אישרה היום (א') את הצעת החוק "תעודת זהות / מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטרי" (PDF), שהעלו משרד הפנים והמשרד לביטחון פנים. ההצעה תועבר כעת לאישור הכנסת ותועלה לקריאה ראשונה.

החוק מבקש לשלב פרטים ביומטריים במסמך תעודת הזהות, הכוללים טביעות אצבע וצילומים ממוחשבים של תווי פנים, וכן להקים מאגר מידע עם הפרטים הביומטריים של כל אזרחי המדינה, זאת כדי ליצור תעודת זהות

חכמה ודרכון חכם, שתהיה קשה יותר לזיוף מהתעודות הנמצאות כיום בשימוש. אם יעבור החוק, ידרשו כל תושבי המדינה למסור פרטים אלה במשרד הפנים.

אולמרט: השינוי ישפר באופן משמעותי את השירות לאזרח

בפתח הישיבה אמר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כי "הסיבה לשינוים הללו היא כפולה- קודם כל התמודדות עם זיופים רבים של תעודות זהות ודרכונים ישראליים, ואולי לא פחות מכך, גם היכולת לנצל את השינוי הזה כדי לשפר באופן משמעותי ביותר את השירות שניתן לאזרח על ידי גופים ציבוריים ורשויות שלטוניות"

עוד הוסיף ראש הממשלה "אני רוצה בהזדמנות הזאת לשבח את שר הפנים מאיר שטרית, שאולי גם בגלל ההשכלה האקדמית המיוחדת שלו בתחום המיקרו ביולוגיה. הנושא עוד נדון לפני כן בתקופת כהונתו של השר רוני בר-און, אבל מהרגע הראשון לכהונתו של שטרית, הוא לקח את הנושא הזה לידיים ונתן לו דחיפה בלתי רגילה".

אבי דיכטר, השר לבטחון פנים, אמר בישיבת הממשלה: "הצורך לוודא קשר חד ערכי בין נושא התעודה והתעודה, הינו צורך חשוב ביותר בתרבות הזיופים הקיימת בעולם. הצלחה בתחום זה של תעודות זהות ודרכונים, תתן תנופה רבה לגופים עסקיים ואחרים לייצור ממשק חד ערכי בין משתתף התעודה ובין התעודה. נוכל להקים בנק נתונים ממלכתי, והוא חייב להיות המקום היחיד שבו הנתונים נאגרים בכל מקרה. למדינה יש שליטה ובקרה".

אחת המטרות של החוק היא להנפיק דרכונים ביומטריים שיבדקו בביקורת הגבולות כאשר אזרחים טסים או נוסעים לחו"ל, וכן לאפשר לשוטר בביקורת הגבולות ליטול טביעת אצבע מהנוסע.

"במסגרת השימוש השוטף במידע הביומטרי," מציין תזכיר החוק, "מוצע כי עובד משרד הפנים, חייל, ומי שהוענקו לו סמכויות שוטר, יהיו רשאים, במסגרת מילוי תפקידים על פי דין, לבצע השוואה בין המידע הביומטרי הכלול בתעודת הזהות ובמסמך הנסיעה שבידי תושב לבין אמצעים ביומטריים שיינטלו ממנו, תוך קביעת חובה למסרם, ונתונים שיופקו מהם".

המידע הביומטרי יוכל לשמש את המדינה גם כדי לזהות אזרחים שלא נושאים איתם אמצעי זיהוי או תעודות זהות, ויוכל לתת מענה במקרים של אסון המוני או אסון טבע, לצורך זיהוי חללים. בנוסף, ניתן יהיה להשתמש בו לצורכי גילוי, חקירה, או מניעה של עבירה מסוג פשע, ואף לצורך סיכול פיגועים.

המאגר - לא קיים באף מדינה דמוקרטית

הצעת החוק אושרה למרות התנגדויות חריפות של גורמים הטוענים כי מאגר ביומטרי עלול לפגוע בפרטיות האזרחים, ולפגוע פגיעה אנושה בזכויות היסוד שלהם. לשכת עורכי הדין אף שיגרה ביום ו' מכתב לשר המשפטים, בו ביקשה ממנו לדחות את אישור ההצעה, כדי לאפשר את בדיקתה המקיפה והמעמיקה.

"הקמת מאגר ביומטרי ראשי לכלל האזרחים תפגע בזכות היסוד החוקתית לפרטיות. הפגיעה תהיה כפולה: המאגר יהיה מצוי בסכנת פריצה על ידי גורמים עוינים, והמאגר הביומטרי יוכל לעמוד לרשות המשטרה וכוחות הביטחון ויהווה פוטנציאל למטרד לאזרחים, שיהפכו לפושעים פוטנציאליים בעל כורחם", אומר יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, עו"ד

דן חי.

לדברי מיכאל בירנהק, מרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, אין כדוגמת המאגר הביומטרי המתוכנן באף מדינה מערבית ודמוקרטית.

גם במדינות כמו גרמניה, בהן יש שימוש במסמכי זיהוי ביומטריים, לא קיים מאגר כולל של כל התושבים, הוא מסביר, ולעומת זאת, מאגרים דומים ניתן למצוא במדינות דוגמת כוויית, תימן, פקיסטן ואינדונזיה.

עוד מתנגדים להצעת החוק גם המועצה הציבורית להגנת הפרטיות, לשכת עורכי הדין והאגודה לזכויות האזרח.