זהות בדויה עם תעודות / דעה
אפילו תעודות הזהות הביומטריות ומערכות בחירות ממוחשבות לא יוכלו לפתור את בעיית הזיופים בקלפי. כיצד נוכל לגייס את הטכנולוגיה והקידמה כדי לנהל בבחירות הבאות מערכת חפה מזיופי זהות והצבעות כפולות?
מערכות הבחירות בארץ כוללות כמעט תמיד תלונות רבות על זיופים והונאות בקלפיות. הטענות נוגעות להצבעות כפולות במספר קלפיות, על שימוש בתעודות זהות של אנשים שנפטרו כדי להצביע פעם נוספת ועוד. אומנם במערכת הבחירות הנוכחית בלטו בהיעדרם הטענות האלה, אך ההערכה הרווחת בימים אלה כי התופעות הללו התקיימו גם הפעם, ורק המוטיבציה הירודה ומצב הרוח הלאומי הם שבלמו את התלונות והקמת קול הזעקה.
כיצד צריכה מדינה להתמודד עם תופעה מסוכנת כל כך, שהפכה לחלק מתרבות פוליטית שגורה? התשובה נעוצה בשני שינויים נדרשים – העלאת וודאות הזיהוי שבתעודת הזהות ושינוי אופן הבחירה לכנסת.
הצבעה ממוחשבת - אליה וקוץ בה
את וודאות הזיהוי מבקשת מדינת ישראל להעלות באמצעות הנפקת תעודת זהות ביומטרית שתחליף את התעודות הנוכחיות. הצעת חוק בנושא עברה בקריאה ראשונה בכנסת היוצאת. הצעת החוק קובעת, שבתעודת הזהות והדרכון הביומטרי יוצפנו טביעות האצבע ומקרא תווי הפנים של נושא התעודה. בנוסף, קובעת הצעת החוק, שבמשרד הפנים יוקם
מאגר מידע ראשי, שיכלול את הנתונים הביומטריים של כל אזרחי המדינה. המאגר יהיה פתוח בפני רשויות הביטחון והמשטרה, על פי התנאים הקבועים בהצעת החוק.
מחייבי תעודת הזהות הביומטרית, טוענים שזיופי זהות במערכת הבחירות בישראל הפכו כבר לתופעה תרבותית, ושבאמצעות התחזות והונאה, הזייפנים משנים את הכרעת הבוחר. לדבריהם, כשתעודת זהות ביומטרית תהיה בכיסו של כל אדם, לא יוכל איש לזייף את זהותו ולבחור מספר פעמים בקלפיות שונות.
יחד עם הנפקת התעודה החדשה, יש המתכננים לכונן בחירות באמצעות מחשב, כפי שנהוג במדינות רבות בעולם. הקורא האלקטרוני יזהה את הבוחר על פי תביעת אצבע ותווי פנים, הבוחר ילחץ מאחורי פרגוד על שם הרשימה המועדפת עליו, ובכך תסתיים ההצבעה.
הצבעה ממוחשבת תחסוך למדינה סכומי עתק, תפשט הליכי בירוקרטיה ותנפיק תוצאות הצבעה מיידיות. עם זאת, הקדמה הטכנולוגית היא אליה וקוץ בה: היא מזמנת לנו נוחות, מהירות ואיכות חיים גבוהה יותר, ובה בעת גם סכנות חדשות, המאיימות להפקיע את פרטיותנו ולחשוף את חיינו האישיים לגורמים עוינים.
צריך מאגר ביומטרי?
חוק התעודה הביומטרית, בנוסחו המתגבש, מחייב הקמת מאגר מידע ביומטרי, שמשמעותו היא שהמידע יהיה מצוי לא רק בתעודה שבכיסנו, אלא גם במאגר אדיר-מימדים, שיהיה ברשות המדינה. מאגר נרחב כל כך עלול להיפרץ על ידי גורמים פליליים ואולי אף טרוריסטיים, שירצו לזייף זהויות ולנצלן. גורמים אלו יוכלו להחזיק בתביעת האצבעות שלנו ובתווי פנינו, ובאמצעות מידע זה יוכלו להפליל כל אחד מאיתנו במעשים שלא עשינו, או להשתמש בזהות שלנו כדי לחדור לגבולות הארץ ולבצע בה מעשי טרור.גם ההצבעה האלקטרונית טומנת בחובה סכנות ובעיות שאינן קיימות בהצבעת הפתקים והמעטפות. יש החוששים כי מערכות המחשוב הקיימות כיום אינן מאובטחות דיו ומועדות לפריצה, מה שיאפשר זיוף תוצאות ומעקב אחר הצבעתו החשאית של הבוחר.
נדמה כי עד כה תוכנות הבחירות הממוחשבות לא הוכיחו את יעילותן בארץ ובעולם. בארץ נעשו ניסיונות לקיים את הבחירות המקדימות בכלים ממוחשבים, וכמעט תמיד לווה הדבר בטענות קשות כנגד הפרוצדורה, הטיית ההצבעה או קריסת המערכת. בהולנד, למשל, קמה התנגדות לבחירות ממוחשבות בשל ליקויים שנתגלו בתוכנה, והמדינה חזרה לבחור בדרך הישנה.
מנגנון 80 השאלות
אך למרות הסכנות והחששות, אסור לבלום את הקידמה. ניתן למצוא את דרך המלך ולאפשר זיהוי חכם בתעודת הזהות ובחירות נקיות יותר מהונאה ומרמה.
ראשית, ניתן להנפיק תעודת זהות ודרכון ביומטריים, מבלי להקים את מאגר הנתונים הביומטרי. המאגר הוא זה המעורר את סכנת הפריצה והזיוף. מי שיצליח לזייף תעודת זהות ביומטרית של משתמש יחיד עדיין לא יגיע למאגר של כלל אזרחי המדינה. אם תחוקק ישראל חוק, שאינו כולל הקמת מאגר ביומטרי, היא תצטרף בכך למדינות אירופאיות אחרות,
שנהגו באופן דומה, ומסיבות אלו ממש.
את הזיופים במערכת בחירות ניתן למנוע גם ללא מערכות ממוחשבות המועדות לפורענות טכנולוגית. ניתן ליצור לשם כך שאלון מפורט לכל אזרח הפונה לקבלת תעודה ממשרד הפנים. השאלון מעלה בסופו של דבר כ– 80 נתונים על כל אזרח ואזרח על פי המענים שהשיב בשאלון.
מענה על סדרת שאלות רנדומאלית לכל אזרח בטרם הצבעה יאפשר וודאות גבוהה יותר לזהותו של המצביע. את החשש לתור ארוך מדי בקלפיות ניתן לפתור בכוח אדם מוגבר שייתן מענה הולם. עלות זו היא כאין וכאפס מול משמעותה של מערכת בחירות שעולה ממנה ריח רע של הטיה, זיוף והונאה.
המאה ה-21 מזמנת לנו אתגרים מרתקים בחיבור שבין מימוש המשטר הדמקורטי, הטכנולוגיה המתקדמת, וזכויות האזרח לפרטיות ולבחירה. החוכמה שאנו מצווים לה היא לעשות את החיבור הנכון ביניהם ולאפשר קידמה טכנולוגית תוך שמירה מירבית על הפרטיות.
עו"ד דן חי הוא יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין
לפנייה לכתב/ת 
