"כבר לא רצים להפסקה". לומדים עם גוגל ויוטיוב

השנה היא 2015. מבחן בחשבון לתלמידי כיתה ד'. המורה ניגשת למחשב הנייד שעל שולחנה, פותחת את הצ'אט, ובודקת נוכחות. שקט בכיתה, התלמידים דרוכים. בשעה 10:00 בדיוק המורה לוחצת Enter ושולחת לכולם את הלינק למבחן. הבחינה מתחילה.

על צגי המחשבים האישיים של התלמידים מופיע סרטון, ובו רואים את דני, רמי ויוסי, שלושה אצנים וירטואליים, נעמדים על קו הזינוק. הקהל מעודד ברקע בקריאות קצובות. דני יוצא לדרך, חבריו דולקים בעקבותיו. קליק קטן על כפתור ימני וחלון הנתונים נפתח. התלמידים המיומנים נדרשים לחשב את מרחק הריצה ומיד מתחילים לשרטט, לחתוך, לגזור ולהדביק. החישובים נעשים בטבלת Excel והתשובות נשלחות מיד למחשב המרכזי של המורה. תשובה נכונה מזכה את הצג האישי של התלמיד בסמיילי, טעות גוררת פרצוף עצוב.

אין גבול ליצירתיות: מערכי שיעור אינטראקטיביים

• מתכננים עיר ירוקה בהתחשב בעונות השנה
• נוגעים בכוכבים ולומדים על לוח הכפל
• מנסים לנהל גלידרייה וירטואלית 
  

בישראל של שנת 2011 לימודים אינטראקטיביים נשמעים כחלום באספמיה, אבל במשרד החינוך מקווים כי במסגרת הפרויקט הלאומי "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", יצליחו להפוך את אותו חלום למציאות - ולאפשר לתלמידים ללמוד גיאוגרפיה ב-Google Earth, שיעורי חברה בעזרת קומיקס והיסטוריה באמצעות סרטוני יוטיוב. גם אם בינתיים ההתקדמות די מקרטעת.

המורה נשאר המנצח על השיעור

סנוניות ראשונות לבתי ספר טכנולוגיים נצפו בשנים האחרונות, ותוצאות הביניים מרשימות. המורים מדווחים כי הישגי התלמידים עלו והלימודים הפכו לחוויה. אחד החלוצים בנושא הוא בית הספר היסודי "כפר שמריהו", שם סופקו מחשבים אישיים לכל המורים והתלמידים. "אפשר לומר שהמחמאה הכי גדולה למחשבים היא שמאז תחילת הפרויקט התלמידים לא רוצים לצאת להפסקות", אומר בסיפוק מנהל בית הספר, ד"ר אלכס שניידר.

עוד מערכי שיעור חדשניים:

• מכירים את פרחי ישראל
• יוצאים מהבועה בעזרת קומיקס
• מזהים את ציורי נחום גוטמן
• לומדים על התחממות כדור הארץ
  

לדבריו, כדי לא לפגום במיומנויות הכתיבה של התלמידים, הוחלט כי רק תלמידי כיתות ד' עד ו' ייקחו חלק בפרויקט, ובכל מקרה רק מחצית מהלמידה מוקדשת לעבודה מול מחשב, והיתר נעשית באופן המסורתי של מחברות וספרים.

 "הטכנולוגיה לא מייתרת את תפקידו של המורה, אלא להפך", טוען ד"ר שניידר. "המורה נותר המנצח על השיעור והוא האחראי הבלעדי על הגדרת היעדים והבניית מערכי השיעור. הטכנולוגיה היא לא תחליף למורה, אלא כלי עזר להשגת המטרות בצורה מהירה יותר".

במסגרת התוכנית, אותה יזם שר החינוך גדעון סער, היקצה משרד האוצר תקציב ייעודי לשנתיים הקרובות בסך 420 מיליון שקלים והיעד הוא שאלף בתי ספר ייהפכו לאינטראקטיביים, בצורה זו או אחרת, עד פתיחת שנת הלימודים הבאה. בשלב הראשוני יותקן בכל כיתה מחשב נייד, מקרן ואינטרנט בפס רחב. בהמשך מקווים במערכת החינוך להחיל את התוכנית על כלל בתי הספר בישראל ולאפשר מחשב אישי לכל תלמיד.

בית הספר המוכר - ממש כמו מפעל

דובי וייס, פדגוג ראשי בתוכנית הלימודים "עת הדעת", מסביר כי המודל הכיתתי כפי שאנחנו מכירים אותו היום - מורה הניצב מול כיתה של תלמידים - מקורו במהפכה התעשייתית, לפני למעלה מ-200 שנה. לדבריו, מכיוון שהיה צורך להכשיר במהירות פועלים לעבודה הוחלט לפתח מודל של בית ספר תעשייתי שבו, ממש כמו במפעל, המורה נותן הוראות לתלמידיו והם נדרשים לבצע את המשימות.

המחשבים לא תקינים, הרשת מנותקת. כיתה ישראלית (צילום: הרצל יוסף)

"יש גישה חינוכית שאומרת 'אם תציג לי אני אראה, אם תתן לי לעשות אני אבין ואלמד'. זה בעצם תמצית ההבדל בין המודל הפאסיבי הישן שבו התלמיד קולט את החומר ומשנן לבחינה, לעומת המודל החדש שבו בעזרת האנימציות והגלישה האינטראקטיבית התלמידים נשאבים לתוך 'עולם התוכן' וחשים מעורבים בנעשה בשיעור", מדגיש וייס. "הם כבר לא יושבים בשילוב ידיים ומחכים שהמורה יציג להם את החומר, אלא הם פעילים בשיעור ויכולים לרכוש בעצמם את הידע".

בכנס בנושא, שנערך לאחרונה במכון מופ"ת בתל אביב, ציין ד"ר עופר רימון, ראש האגף למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, כי מטרת התוכנית של משרד החינוך היא לתת למורים כלים כדי להפוך את השיעור לדינאמי ואטרקטיבי יותר עבור התלמידים. "אין ספק שהמציאות הטכנולוגית משתנה ואנו כמערכת החינוך חייבים להגיב לשינויים", אמר ד"ר רימון.

 "הילדים של היום מוקפים ב'אייפדים' ובמחשבים אישיים, אבל בבתי הספר העולם הזה לא קיים ונוצרים פערים בין העולם הדיגיטלי בבית לעולם המיושן של בתי הספר. בעזרת הטכנולוגיה נוכל לשפר את המיומנויות של המורים ובעיקר להגביר את המוטיבציה, העניין והקשב של התלמידים".

במהלך הכנס הציג ד"ר רימון מספר דוגמאות למערכי השיעור החדישים והראה כי בכל הקשור לאינטראקטיביות - אין גבול ליצירתיות. כך למשל, בלימודי הטבע התלמידים יעשו "דאבל קליק" וילמדו כיצד אפקט החממה משפיע על התחממות כדור הארץ, ובמסגרת לימודי הסביבה הם יוכלו לתכנן את "העיר הירוקה" על פי צרכי התושבים ובהתחשב בעונות השנה.

במערך השיעור "איפה הכסף" התלמידים ילמדו על צרכנות נבונה ועל הקשיים הכרוכים בניהול גלידרייה, ואילו במשחקי החשבון התלמידים יצטרכו לסייע לאייל וחבריו "לגעת בכוכבים" - בעזרת התמצאות בלוח הכפל. וזה לא הכל. מדי שיעור יצטרפו התלמידים למסעם הווירטואלי של "טומי ומובי" וללמוד על הצייר נחום גוטמן, הפריחה בישראל ופירות העונה.

"המהפכה הדיגיטלית היא קרש ההצלה של החינוך הציבורי נגד מגמות ההפרטה ובתי הספר הפרטיים", טוען פרופ' רמי יוגב, ראש רשות המחקר במכון מופ"ת וחבר בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. "בשעה שכיום רבים מהתלמידים מביעים חוסר עניין בנעשה בתוכניות הלימודים, אין ספק שבעזרת המחשוב ניתן יהיה לשנות את המגמה ולהפוך את הלימודים ליותר אטרקטיביים".

תנ"ך בפייסבוק: "כיף וצחוקים"

בת שבע בפייסבוק. תגובות נלהבות לפיילוט

התוכנית החלה לאחרונה לפעול כפיילוט בחטיבת הביניים "רשיש" בפתח תקווה ותגובות התלמידים היו נלהבות: "השיעור בפייסבוק גרם לי להתעניין מאוד בתנ"ך. זה היה ממש כייף!!! זה רעיון גדול שמשלב לימודים עם כיף וצחוקים", ציינו התלמידים בדו"ח שהוגש לאחרונה להנהלת המכללה. "המשחק הוא שעשוע, אך הוא גם מצריך מהתלמידים חשיבה ביקורתית כדי לפתור בעיות ולדלג מעל מכשולים", אומרת ד"ר ניצה ולדמן, חברת מכון מופ"ת והמכללה האקדמית לחינוך דוד ילין.

"כמורה אני תמיד מחפשת את הדרכים היצירתיות כדי לגרות את התלמידים שלי ולאתגר אותם להתרכז בלמידה, ובעזרת המשחקים התלמידים למעשה יכולים להפעיל את החושים וממש לגעת בידע - לגלוש בארמון המלוכה של מלך תאילנד ולצפות ביוטיוב בפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה", הוסיפה ד"ר ולדמן.

"המחשבים - כמו עציצים"

כל זה טוב ויפה, אבל לפחות על פי הניסיון שנצבר עד כה בנושא המחשוב, אין הרבה מקום לאופטימיות. מזה שני עשורים שבמשרד החינוך מדגישים את החשיבות של נושא המחשוב בבתי הספר, אך בשטח כמעט ולא נעשה דבר. רק לאחרונה התפרסמה שורה של מחקרים בינלאומיים ומהם עולה תמונה קודרת. על פי אותם מחקרים, ישראל מרוחקת שנות אור מהמערב המתוקן ומדורגת במקום ה-49 מתוך 64 מדינות ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) ביחס בין מספר התלמידים בכיתה לבין מספר המחשבים בבית הספר - עם נתונים הדומים לאלו של מדינות נחשלות כאלבניה, טרינידד וטובגו ופנמה.

בנוסף, ככל שמתרחקים ממרכז הארץ הפערים הולכים וגדלים. בעוד שבערים החזקות כמו חולון ותל אביב היחס הוא שבעה תלמידים על כל מחשב, הרי שברשויות החלשות כמו אום אל פחם (25.9 תלמידים למחשב) ורהט (17.9) המצב שונה בתכלית.

גורם בכיר במערכת החינוך הביע השבוע ספקות לגבי הצלחת התוכנית: "זה לא חדש שיש מחשבים בבתי הספר, אבל הבעיה היא שרבים מהמחשבים עומדים בכיתות כמו עציצים - כי אין מי שיתקן אותם. או גרוע מכך, הם תקינים, אבל אין מי שיידע להפעיל אותם או שהאינטרנט מנותק. במשרד החינוך צריכים להבין שלא מספיק לרכוש מחשבים ולפתח תוכניות לימוד חדשות, אלא צריך להשקיע תקציבים רבים במערכת של תשתיות וטכנאים, שידאגו לתחזוקה השוטפת".