רשות השידור מחזיקה נדל"ן אבוד במיליוני ש'

רשות השידור מחזיקה נדל"ן בהיקפי ענק שאמור לעמוד למכירה - אבל אינה מוכרת אותו. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדרשטראוס, לשנת 2012, שהתפרסם היום (ג').

"היחידות השונות של רשות השידור (טלוויזיה, רדיו, מינהלה וגבייה) נמצאות במבנים, משרדים ומגרשים הפזורים ברחבי ירושלים ובכל הארץ", נכתב בדו"ח, "רק מקצתם רשומים בבעלות הרשות. בתוכנית הרפורמה ברשות הוחלט כי פעילותה תרוכז בשלושה מתחמים בירושלים, תל אביב וחיפה. בפועל, התוכנית לא יושמה, כיוון שהרשות ומשרד האוצר לא הגיעו להבנות בעניינה ולא חתמו הסכם למימונה".

המבקר מצא חוסר התאמה בין מסמכי הרשות לרישומי מינהל הדיור הממשלתי על היקף נכסי הרשות שבידי המינהל: לפי רישומי המינהל, שום נכס שלו אינו נמצא בשימוש הרשות, ואילו לפי רישומי הרשות שבעה מהנכסים שבשימושה שייכים לו.

המבקר מעיר לרשות, כי "במשך ארבעה עשורים היא לא תיעדה את השינויים בנכסיה, לא מינתה מנהל מקצועי לקידום הטיפול בנדל"ן, לא עקבה אחרי מצבו, לא ניהלה עבור כל נכס 'תיק נכס' ולא תיעדה את הזכויות בנכסים ורישומם".

המתחם בירושלים: הלוואות ענק ואפס עשיה

הממשלה החליטה בשנת 1995 לבנות קרייה חדשה לרשות השידור בשכונת שערי צדק ולהעביר אליה את הפעילות ממתחמי רוממה והלני המלכה. לשם כך, אושר לרשות לקחת הלוואות של 25 מיליון דולר. ואכן, הרשות לוותה 109 מיליון שקל מהבנקים לשם רכישת הקרקע, הריסה ופינוי המבנים שאינם לשימור, תכנון ותשלום ליועצים. ב-1998 היא נטלה הלוואות נוספות של 30 מיליון שקל, באישור שר האוצר.

הפרוייקט החל, אבל הרשות הודיעה ב-1998 הודיעה על הקפאתו ובחינתו מחדש. זאת, לדברי הרשות, עקב קשיים במכירת נכסיה. ב-1999 ביקשה הרשות משר האוצר דאז, אברהם שוחט, הלוואה נוספת של 126 מיליון שקלים, אך שוחט לא אישר את ההלוואה. 

בינואר 2000 הודיעו הבנקים לרשות כי היא מפגרת בפירעון ההלוואות. בתכתובת שניהלו בכירי הרשות באותה תקופה נאמר: "אנחנו במלכוד, שכן עד לאישור שר האוצר אין באפשרותנו לקבל הלוואות מהבנקים שבעזרתם נפרע את החובות, ואסור לנו להשתמש לשם כך בכספי הרשות". ב-2005 הגישו הבנקים תביעה נגד הרשות להשבת 20.5 מיליון שקלים. ביוני 2007 נחתמו לה הסכמי מימון חדשים, שבמסגרתם שועבדו להם כל זכויותיה במתחם רוממה.

אבל הפרוייקט עצמו, שלמענו ניטלו כל ההלוואות, לא בוצע. לפי דו"ח המבקר, "ממרץ 1999 ועד ינואר 2012 לא התקדמה הרשות במימוש פרוייקט מתחם שערי צדק ומכירת המתחמים הישנים".

המתחם בתל אביב: ההסכם מ-1996 לא בוצע

ביוני 1996 נחתם הסכם בין הרשות למינהל מקרקעי ישראל לפיו הרשות תפנה לרשות המינהל את השטחים והמבנים שהיא מחזיקה בקריה בתל אביב. בתמורה, התחייב המינהל להקצות לרשות מתחם חלופי בדרום הקריה. באפריל 2002 נחתמה תוספת להסכם, שקבעה כי יחידות של הרשות יעברו למבנים זמניים חלופיים.

העברת היחידות למבנים הזמניים בוצעה. ואולם, לפי הדו"ח, "בשנים 2006-2002 לא קידמה הרשות את מימוש ההסכם והמינהל לא שיווק את המבנה שיועד לה". בשנים 2009-2007 התקיים דיון מחודש על פינוי המתחם. ואולם, המבקר קובע כי "הדיונים לא לוו בהחלטות לביצוע".

הדו"ח מציין כי במהלך הכנת הפרוייקט התגלעו סתירות בין ההערכות השמאיות השונות לגבי נכסי הרשות בתל אביב. לפי הדו"ח השמאי שהוציא מינהל מקרקעי ישראל, הסתכם ערך הנכסים בכ-55 מיליון שקל, ואילו לפי הערכות הרשות עצמה, הוא הסתכם ב-126 מיליון שקל. 

"הטיפול בנכסי הרשות היה כושל"

ביולי 2011 הנחה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המשמש כשר הממונה על הרשות, שהרפורמה המתוכננת ברשות תמומן ברובה ממכירת נדל"ן. אלא שלפי דו"ח המבקר, למרות הנחיית נתניהו, יו"ר הרשות, אמיר גילת, לא העלה את הנושא לדיון במליאת הרשות עד דצמבר שעבר, והיא נדונה רק בוועד המנהל. בנוסף, לא החלה עבודת מטה בנושא ולא נקבע לוח זמנים ליישום התוכנית למכירת הנדל"ן. 

המבקר מציין: "העיכוב המתמשך במימוש נכסי המימון, ההחלטה על הקפאת הפרוייקט, ההיקף הגדול של ההתחייבויות הכספיות של הרשות ותנאי ההלוואות שנלקחו גרמו לרשות במשך השנים נזקים כלכליים, מימוניים ותפעוליים שהשפעתם עדיין ניכרת".

"הטיפול בנכסי הרשות היה כושל, היא לא ניהלה רשימות נכסים מסודרות, לא השכילה להסדיר את הזכויות בנכסיה בלשכת רישום המקרקעין ולא דאגה לממש את פוטנציאל ההשבחה שלהם. הדיונים נמשכים עשרות שנים, אך בפועל אין התקדמות בעניין. על השר הממונה על ביצוע החוק (נתניהו, ת.ג) ועל מוסדות הרשות עצמה לקדם את התהליכים כדי שהרשות תוכל להיחלץ מהמשבר העמוק שאליו נקלעה".

בתגובה למבקר המדינה כתבה הרשות: "מימוש המתחמים עתיד להניב למדינה הכנסות של מאות מיליוני שקלים. אם משרד האוצר מתכוון לסייע ביישום הרפורמה, חזקה עליו לייעד את מלוא התמורה ממימוש הנכס לטובת הרשות הזקוקה לו לשם כך".

ממנהל שירותי מטה ברשות נכתב כי "המינהל הכין טבלה ובה מרוכזים פרטיהם של נכסי הרשות ונפתח תיק לכל אחד מהם, אף שהטיפול בנכסים בסדר גודל כזה צריך להיות מופקד אצל גורם מקצועי ומנוסה".

מהאוצר נמסר נמסר למבקר המדינה כי אגף החשב הכללי באוצר פועל כבר משנת 2003 לעריכת סקר מקיף של נכסי הרשות, אך הוא הופסק בשל חוסר שיתוף פעולה של הרשות.