יו"ר רשות השידור: "לא רוצים שקל מהמדינה"

בתום יום סוער ברשות השידור, במהלכו פורסמה הכוונה "למחוק חובות" לרשות בסכום של 300 מיליון שקל ולהפחית את אגרת הטלוויזיה בשיעור של כחמישה אחוזים, אומר יו"ר רשות השידור, ד"ר אמיר גילת, כי אין כל קשר בין חובות ערוץ 10 לאלה של רשות השידור. לדבריו של שר התקשורת, משה כחלון, "צריך לשים ברשות השידור אנשים שיוכלו ליישם דרכנו", סירב  גילת להתייחס, כמו גם ספציפית למצבו של ערוץ 10.

אמיר גילת. "אין אדם שרוצה יותר ממני שהרשות תעסוק בתוכן"(צילום: יואב איתיאל )

בראיון ל-ynet מסביר גילת כי חובות הרשות, בהם היא אינה יכולה לעמוד נכון להיום, מהווים למעשה חלק מהרפורמה המתגבשת. "לא מדובר במחיקה, ולא מדובר ב-300 מיליון. אנחנו לא רוצים שקל אחד מהמדינה.

רשות השידור במצבה הנוכחי שמוכר לכולם, לא מסוגלת לעמוד בהתחייבויות האלה, מהטעם הפשוט שהתקציב שלה מושתת על הוצאות שכר בסך 470 מיליון שקל, המהוות 54 אחוזים מהתקציב, ועוד הוצאות רבות שבהן גם המחויבות לתוכן. במציאות הנוכחית, איך שלא מסתכלים על זה, התוצאה לא תהיה הרצויה, וידוע לכל הגורמים שהרפורמה אמורה לפתור את המצב באופן הדרגתי".

מבחינת מחויבויות התוכן, מתחייב גילת על צמיחה בהשקעה בתוכן, שתעמוד לדבריו בשנה הראשונה ליישומה של הרפורמה על 70 מיליון שקל בשנה, בשנייה 99 מיליון, בשלישית 131 מיליון וברביעית כבר מדובר בהשקעה של כ-200 מיליון שקל. "אין אדם שרוצה יותר ממני שרשות השידור תעסוק בתוכן", הוא אומר, "שנפיק כמה שיותר ושנרכוש כמה שיותר".

"במקומות אחרים שינויים ארגוניים נתפסים באופן טבעי"

בחודש שעבר סערה התקשורת סביב הדחתה של קרן נויבך מתוכניתה "מבט שני", והפרסומים על הדחתה גם מתוכניתה "סדר יום" ברשת ב', ממנה פוטרה העורכת מירית הושמנד. מבלי להתייחס ספציפית לשינויים פרסונליים, גילת מגבה בדבריו את יוני בן מנחם, המנכ"ל החדש של רשות השידור.

"לא כל שינוי ארגוני הוא צעד פוליטי. במקומות רבים נכנסים עורכים חדשים לתפקידם ומבצעים שינויים ארגוניים. בכל מקום זה נתפס באופן טבעי ואף אחד לא מעלה על דעתו שינוי פוליטי או ניסיון השתקה. 29 כתבים הולכים לקבל קביעות ברשות השידור, וטוב עושה המנכ"ל שבודק אם יש מקום להעסקתם".

סערה נוספת פרצה לאחרונה כאשר הועלתה היוזמה להכפפת הטלוויזיה החינוכית לרשות השידור. את היוזמה הזו, שזכתה לביקורת חריפה מצד האופוזיציה, גילת לא שולל. "צריך לחשוב על מודלים שבהם כל השידור הציבורי יהיה תחת קורת גג אחת. גם כך רשות השידור מפקחת גם על גלי צה"ל - בתכניה הלא-צבאיים, ובאופן תיאורטי אפשר לחשוב על מודל שמליאת הרשות השידור תהפוך למליאת השידור הציבורי".

באשר למחויבויות התוכן, כאן גילת מתחייב על שידור תחרות האירוויזיון ששלב הגמר שלה ייערך בערב שבועות, מועד בו בעבר לא היה מקובל לשדר בערוץ 1 משדרים בינלאומיים. "התחלנו לעבוד על האירוויזיון הבא בפרק זמן גדול יותר מבשנים הקודמות", הוא אומר. "הסרנו מכשול של התלבטות אם ישראל צריכה להשתתף. מבחינתי זה כמו אולימפיאדה, זה חלק מהתרבות שלנו וחלק מהמשימה הלאומית שלנו, להיות חלק מאיגוד השידור האירופי. ישראל תשתתף והאירוויזיון ישודר במועדו".

אבל פרט לאולימפיאדה ולאירוויזיון, הצופים עדיין לא מגיעים.

"רק לאחרונה השקנו לוח משדרים חדש, שבחודש הראשון רשם עלייה של כ-30 אחוז ברייטינג, ו-2012 תהיה שנה של שינוי. במהלכה נעשה מספר צעדים, בהם

השקת ערוץ החדשות, נגביר את הנוכחות בעולם המדיה החדשה, נפעל למיתוג רשתות הרדיו ובראש הדברים כמובן ההשקעה המאסיבית בתוכן והפיכת הערוץ הראשון לרלוונטי".

אתה מאמין שזה יעבוד?

"אני מתחיל להרגיש שאנחנו בכיוון הנכון. מתחיל באזז, אבל נכון שזה עוד רחוק ממה שאני רוצה. הבעיה היא לא התכנים אלא המודעוּת לתכנים, וגם זו משימה מרכזית שלנו - להביא לידיעת הציבור את התכנים ואת היצירה שלנו. אנחנו מוסיפים תפקיד חדש למשל, של סמנכ"ל שיווק ואסטרטגיה, תפקיד שלא היה קיים ברשות השידור, וקיים בכל מקום. מישהו שיישב עם לוח השידורים, ועם ניתוח נתוני הרייטינג. רק אתמול בחרנו עוד ארבעה מנהלים חדשים, וכבר בזמן הקרוב נייצב עוד ועוד את השדרה הניהולית שתעזור לרשות לצאת לדרך חדשה".