קופות חולות: 'מנוע מערכת הבריאות יישחק בסוף'
אחרי שבג"ץ תקף את משרדי הבריאות והאוצר והורה לתקצב באופן ראוי את קופות החולים, מביעים בקופות תקווה שההנחיה תיושם. מנכ"ל הכללית: "שלא ימרחו אותנו, שיכניסו כסף חדש". יחימוביץ': "פסיקה דרמטית, כמו דו"ח אסון הכרמל"
בקופות החולים מביעים תקווה כי התערבות בג"ץ בתחום תקצובן תשפר באופן דרמטי את מצבן. בסוף השבוע שעבר קבע בג"ץ בתום תשע שנות דיונים כי תקצוב קופות החולים לוקה בחסר והוציא צו המורה למשרד הבריאות ולמשרד האוצר לגבש בתוך חצי שנה החלטה כיצד לתקצב כראוי את הקופות.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
20 אישומים בדרך. המשטרה: הוכן מצבור צמיגים
בגרות במקלט: "הציון שלי תלוי בצבע אדום"
אמוניה דלפה, תושבי שהם נקראו להסתגר בבתים
על רקע החלטת בית המשפט, במערכת הבריאות מסכימים כי בשלוש השנים האחרונות חל שינוי ניכר בכל הקשור להעברת תקציבים, אולם נראה כי מדובר במקרה קלאסי של "מעט מדי, מאוחר מדי". קופות החולים נקלעו לגירעון ענק שעלול להחריף אם לא ישנו את האופן שבו הן מתוקצבות.
החלטת בג"ץ ניתנה לאחר שנים ארוכות של דיונים בעתירה של קופות החולים מכבי וכללית, שביקשו לתקן את מדד יוקר הבריאות מהעיוותים שקיימים בו ושלדבריהם שוחקים את
תקציב סל הבריאות וגורמים לגירעונות חוזרים ונשנים. בעתירה טענו הקופות כי לאורך שנים חלה שחיקה שיטתית בתקציביהן, שנבעה מעדכון לוקה בחסר של התקציבים, ומנגד - התייקרות במחיר יום האשפוז. בג"ץ קיבל את הטענות וקבע כי יש לשנות את מנגנון עדכון מדד יוקר הבריאות.
"המכונית הזאת שנקראת 'מערכת הבריאות' היא אמנם יפה למראה ונקייה מבחוץ, אבל בפועל, לא מטפלים בה והמנוע יישחק בסוף", אמר מנכ"ל שירותי בריאות כללית אלי דפס. לדבריו, מצב הקופות הפך לבלתי-נסבל והוא מצפה מהמדינה לקבל את פסיקת בג"ץ.
דפס הוסיף כי "לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הם מעמידים אותנו במצב בלתי-אפשרי משום שמנהל קופת חולים שנמצאת בגירעון למעשה עובר על החוק. המשמעות היא שאנחנו עבריינים בעל כורחנו".
מנכ"ל כללית אמר עוד כי "באוצר אלופים בלשחק בכסף קיים במקום לתת חדש. אם ינסחו נוסחת תקצוב חדשה בלי לערב אותנו או אם ימרחו את הזמן או ישחקו בהעברת תקציבים ממקורות קיימים במקום להכניס כסף חדש למערכת, נראה בזה עילה להגשת עתירה לבג"ץ על ביזיון בית המשפט".
מנכ"ל מכבי שירותי בריאות רן סער, הצטרף לעמיתו ואמר כי "תקציב נוסף הוא בפירוש ובאופן ישיר - הצלת חיי אדם. נוכל להשקיע במניעת מחלות, לטפל טוב יותר במי שכבר חולה, לעשות בדיקות נרחבת יותר ולקרב את השירותים אל המטופלים. זה לא מותרות, כבר הרבה שנים מתעכב פיתוח של שירותים בכל הארץ, בעיקר בפריפריה. אני לא רוצה שאשה בהריון תיסע 45 דקות לבדיקת אולטרא-סאונד, אני רוצה שהיא תוכל להיבדק בסניף קרוב לביתה".
סער הוסיף כי "עצרנו ועיכבנו פרויקטים רבים כי פשוט נגמר התקציב. עכשיו אני מקווה שהמדינה תפעל כפי שהורה לה בג"ץ - החולים ירוויחו בשירות איכותי, נגיש וזמין יותר. החובה שלי לחברי מכבי מתחילה לפני ההריון ונמשכת לאורך כל החיים. משרדי הבריאות והאוצר אילצו אותנו כל השנים לעשות להטוטים, עכשיו אני מקווה שהם ייתנו את המשאבים ההולמים למשימה הלאומית של שיפור בריאות האוכלוסייה בישראל".
שחיקה תקציבית בגובה 4.5 מיליארד שקל
אז איך המערכת הסתחררה לשחיקה תקציבית שנאמדת ב-4.5 מיליארד שקלים? פרופ' גבי בן-נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון ולשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד הבריאות, הסביר ל-ynet כיצד נוצרה השחיקה. לדבריו, "קופות החולים אחראיות לספק סל שירותים שמוגדר בחוק. הן קיבלו ב-1995 כמות כסף מסוימת, שנועדה לאפשר להן לספק את השירותים שבסל, אבל מאז ועד היום, הכסף הלך ונשחק, בלי לפצות אותן בהתאם".
הירידה המתמדת בתקציבים כללה בתוכה מספר גורמים כמו שחיקת מחירים ושחיקה דמוגרפית. מי שבדק לאורך השנים את עליית מחירי התשומות של קופות החולים (כוח אדם, ימי אשפוז ותרופות), גילה כי עליית המחירים הייתה גדולה ביחס למה שהקופות קיבלו מהמדינה. בשל כך נוצרה שחיקה מצטברת של כ-15% בתקצוב הקופות.
כתוצאה מהשחיקה הדמוגרפית, מקבלות קופות החולים פחות ממה שהן אמורות לקבל בכל שנה עבור הגידול באוכלוסייה, שמוערך בשיעור ממוצע של 2% מהאוכלוסייה בכל שנה. בעקבות הצטברות השחיקות, לקופות החולים יש פחות ופחות כסף כדי לספק את סל השירותים הנתון. בפועל, נוצרת פגיעה בשירות שניתן לאזרח.
לדברי פרופ' בן-נון, "זה לא מקרה. השחיקה הזאת היא מדיניות מכוונת של צמצום ההוצאה הציבורית לשירותים ציבוריים בכלל ובשירותי הבריאות בפרט. המימון הציבורי של מערכת הבריאות הלך ופחת מאז 1995, כשנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הן כתוצאה משחיקת התקציבים של הקופות (שחיקת סל הבריאות. כ.ר), הן משחיקת תקציבי משרד הבריאות והן משחיקה של תקציבי בינוי ותשתיות".
פרופ' בן-נון מציין כי בשנים האחרונות ניתן לראות מתווה ראשוני של שינוי, שבא לידי ביטוי בהרחבת הסל לשיניים ובהעברת האחריות על תחום הפסיכיאטריה לקופות החולים, אולם נוכח השחיקה המצטברת הוא סבור כי אין די בכך. לדבריו, "צריך מהפכה בסדרי העדיפויות ולא רק שינוי בשוליים".
האוצר: "משאבים בהיקפים חסרי תקדים"
במשרד האוצר אומרים בתגובה לדברים כי "במהלך השנים האחרונות השקיעה הממשלה משאבים בהיקפים חסרי תקדים במערכת הבריאות. במסגרת זו הוכנסו לראשונה טיפולי שיניים
לילדים בחינם לסל. שינוי זה הוא מהפכה דרמטית המשפיעה על ההוצאות של כלל משקי הבית בישראל ומקדמת את השוויון באספקת שירותי הבריאות".
עוד אמרו במשרד האוצר כי "בנוסף, אישרה הממשלה את הרפורמה בבריאות הנפש לאחר עשור של סחבת, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. קידום צעדים אלו אינו מובן מאליו וכזכור, לצערנו, הם נתקלו בניסיונות לעכב ולמנוע את יישומם מצד גורמים בעלי עניין, אך נחישותם של סגן שר הבריאות, שר האוצר וראש הממשלה הביאה לבסוף ליישומם".
משרד הבריאות ציין בתגובתו כי "עמדת המשרד הייתה ועודנה כי מדד יוקר הבריאות והקידום הדמוגרפי החלקי של הסל, לא מייצגים בצורה מספקת את עלויות מערכת הבריאות ואף יוצרים גירעונות בכל צדי 'השמיכה התקציבית', בבתי החולים וקופות החולים".
יחימוביץ': "כמו דו"ח אסון הכרמל"
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר כי "אנו נלמד את פסיקת בג"ץ לעומקה ובמקביל ניכנס לדיונים עם האוצר וקופות החולים, על שינוי מדד יוקר הבריאות כדי להגיע להסכמות. לצד זאת, אין
להתעלם מאמירה חדה נגד כל ניסיון לקצץ בתקציבי מערכת הבריאות ואנו נעמוד על כך".
יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) אמרה בתגובה כי "פסיקת בג"ץ לגבי העיוותים במדד יוקר הבריאות – דרמטית, וזהה בתוכנה לדו"ח המבקר על אסון הכרמל. שחיקה וייבוש מכוונים של מערכת הבריאות פגעו בה קשות, ואילצו את הציבור לשלם מכיסו מאות שקלים בחודש לביטוחים משלימים, אף שהוא כבר משלם מס בריאות".
ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה) המכהנת כיו"ר שדולת הבריאות, הביעה אף היא סיפוק מהחלטת בג"ץ. לדבריה, "בקביעתו ההיסטורית בג"ץ מטלטל את מערכת הבריאות הציבורית ומעגן את הביקורת שלי ושל ארגוני החולים מזה שנים אודות ייבוש שיטתי של תקציבי הבריאות אשר הביא את מערכת הבריאות למצב אנוש. למשרד הבריאות אחריות לא פחותה מזו של משרד האוצר, בעצם הסכמתו לקבלת התקציבים הדלים".
לפנייה לכתב/ת 
