אני פשוט בשוק , לא הכרתי את אהוד אך אני מכירה את האח הגדול איתי שנמצא בדרכו לארץ . איזה צבא יש לנו שמחנך להלחם בעצמנו ... כל כך כואב לי על כל חייל שמת ובעיקר על מוות שטותי כזה . עד מתי ???

רוצים לראות תגובה קשה וחריפה ומהירה!!!!!!!!! על האסון הנורא. לא יתכן שלא ישלמו על פשע כזה. מפקד היחידה כאחראי פיקודית על כל היחידה. הקצין הישיר. המכי"ם ו/או סמלים הישירים. הראשון צריך לעוף אלו שאחריו צריכים לשבת בכלא. צריך לפרסם את שמותיהם ברבים. אין סליחה על דבר כזה. כל ההצלחות של דובדבן במלחמה בפלשתינים עומדות מול הדבר המזעזע הזה, שהילדים שלנו נופלים חללים להתנהגות מחפירה כזו של שרשרת הפיקוד ביחידה. חיסול מחבלים איננו אליבי לחיסול ילדינו בגין טמטום ובהמיות של המפקדים.

הגיע הזמן להאמין גם לטחרון שמתלונן על שאינו חש בטוב ולא לטרטר אותו כעונש ולא לטייח את חקירת המקרה.

מפקדים לא אתם ילדתם וגידלתם ועמלתם עד גיל 18 אנחנו שולחים לכם את היקר מכל ובגלל שאתם לא יודעים להקשיב אנחנו קוברים את הילדים שלנו. רק במדינה שלנו ההורים קוראים קדיש במקום ההפך.

שנהנה לראות אנשים סובלים,בגלל זה השתחררתי מהצבא על סעיף נפשי,עד מתי יתנו פיקוד ואחריות לסאדיסטים שיכורי כח?????!!!!!!

מזה שנים רבות מתבצעת התעללות בטירוני דובדבן. כלום לא נלמד. דוגמאות: באותו מתקן אדם אילצו את הטירונים של היחידה למחוא כפיים לעלי סברס וללעוס אותם, הכניסו קבוצה לאוהל והיכו אותם, אילצו חייל שהתלונן כי ברכו כואבת להמשיך לרוץ וזה שבר את הברך והוא נכה היום. ההתעללויות הללו נובעות מרמה ירודה של מפקדים, מפקדים שסמכותם נובעת לא מכושר מנהיגותם אלא מכח המסגרת שמעניקה להם זאת. חייבים לסלק את מפקד היחידה ואת המפקדים הזוטרים שהיו בשטח. זאת יחידה שמתעללת בחייליה מזה שנים רבות, וממשיכים לטייח. דובר צה"ל ימשיך לבדוק!!

אני אמא לחייל ביחידת דובדבן לשעבר. מצטרפת אלייך ושותפה מלאה לתחושתך. אנא הורים של היום, אל תרפו, זה אינו מקרה חד פעמי, זאת שיטה, זאת מחלה שנמשכת שנים בדובדבן, תלחמו בה עד חורמה.

אני אם לאחד הלוחמים בפלוגה בה קרה האסון. מעבר לזעם, לתסכול, לזעזוע וכל השאר אני מרגישה חסרת אונים. למי פונים? איך דואגים לא להוריד מסדר היום את הנושא?

לא להמתין אף רגע נוסף.את והורים נוספים של חילים ביחידה זו חיבים להתארגן ולהקים זעקה. אולי אפשר לפנות לנציג קבילות החיילים ואף להעזר בתקשורת,ולהראות למפקדיםשאנו ההורים כאן,נושפים בעורפייכם ומשגיחים שחלילה לא תפגעו בילדנו.אחרת יהיה לכם עסק איתנו.רק לא לשתוק בבקשה.

אין זו פעם ראשונה,וכולי תקווה שזו אחרונה.איפה האחריות של מפקד מתקן אדם.על לנו להיתפס שוב לרמות הנמוכות.הוא אמור לדעת על כל תזוזה ביחידתו ואם לא כך שיעוף ומיידית.בוגי רק אתה מסוגל לשנות נורמות פסולות אילו אז קדימה בכל הכוח

עד מתי יאפשרו למפקדים לגרום למוות פיקודיהם-באימונים !!?? מתי יחליט קצין בטיחות ראשי להכנס להוראות בטיחות באימונים ולעדכן במיוחד בנושא -חייל-פצוע.-לא מרגיש טוב -לא חייב לבצע כל המטלות !!

אף ועדת חקירה ושום משפט לא ישיבו אליכם את הבן היקר, אתכם בכאב הגדול מהכול. אזרחית כואבת

כלוחם ביחידה משנת 93 אני יכול לומר לכם שאני עברתי אימונים הרבה יותר קשים והמפקדים שלי עברו אימונים יותר קשים משלי ועדיין אני מאמין בשיטת ה"קאדרים" בכדי לחשל את הגוף והנשמה על מנת שברגע האמת הלוחם יבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. אז נכון שהחייל רץ מס' פעמים 2000 מטר עם אפוד עליו - נו אז מה,זה חלק מהאימון הנדרש. למי שלא יודע אז לוחמי יחידת דובדבן נדרשים לבצע מאמצים קשים ביותר הן פיסית והן מנטלית ובכדי להגיע למצב בו לוחם יהיה מוכן לרדוף אחר מחבל חמוש לתוך בית כשהוא יודע שהוא עלול למות ובכל זאת לעשות זאת ורק בכדי שאולי ע"י כך הוא יסכל פיגוע בתוך הארץ אז כל האמצעים כשרים,ושאף אחד לא יעז להאשים את המפקדים,הם סה"כ מנסים לבנות לוחמים ראויים ליחידה. מפקדי היחידה החל מהמ"כים ועד למפקד היחידה עצמו ,אני וחבריי לצוות איתכם לאורך כל הדרך. אל תתנו לאף אחד להפיל את רוחכם. בהצדעה, לוחם ומפקד.

. היחידה מחזקת את ידיך ומלאה הערכה אליך, כבן אדם וכמפקד כואב לנו לראות את כל אותם אנשים המדברים מתוך אטימות לב, מתוך קהות נוראית ובעיקר מתוך בורות מזעזעת. כל אותם אנשים היושבים בבית, מתוך חלקיקי המידע הלא מדויק והלא מלא, מחווים את דעתם ומתיימרים לשפוט את הביצוע, את מי שהיה בשטח, את המפקדים. צר לנו על כל האנשים, שפשוט מפני שהעשייה שלנו נותרת מטבעה בצל, ופשוט מפני שעינם צרה וליבם קטן, נחפזים לשחרר הצהרות חסרות בסיס ותלושות מן המציאות. לו רק היו יודעים על כל אותם מבצעים, לו רק יכלו לשער כמה חיים ניצלו בעקבות כל אותן פעילויות קשות אליהם סה"כ רצית להכין את חייליך- היו אולי מדברים אחרת, או לפחות היו שותקים. נמשיך גם לקוות ליום בו ידעו כולם ולא רק אנחנו להעריך במקום לנאץ, לתת קרדיט במקום להכפיש ואולי אפילו להגיד תודה במקום להיות כפויי טובה. בהערכה רבה לוחמים ביחידה