אני לא אסמטי אבל ביום של המסע מ"פ חטפתי התקף נשימתי דומה להתקף אסטמה הריאות שלי כאבו רצח,בקשתי לראות חובש פלוגתי ולא קיבלתי למרות שחשתי ברע הוצמד לי פק"ל רגיל של קשר (אני התנדבתי) הסברתי לסמ"פ שאני לא מסוגל לנשום אבל הוא הכריח אותי להצמד אליו עד שהתמוטתי על הרצפה נתנו לי לנוח 5 דקות ורק אז החליפו אותי

מדובר ב 5 חיילים הרוגים ב 4 שנים... 4 שנים!! אם כל מה שאתם אומרים הוא נכון, למה זה "רק" 5? לפי דעתי היו להם פגיעות גופניות עוד לפני הצבא... הם פשוט לא ידעו אותם. מום בלב או משהו. אני לא יודע, אני רק משער

תנחומים למשפחה אי אפשר להחזיר להם את בנם אך מספיק עם חיפוש האשמים כל הזמן, רק בגלל שיטות האימונים המפרכים של צה"ל אנו הצבא החזק בעולם כל מי שחושב שכל זה לא מתאים לו יש ליד עזריאלי מקום סבבה בשבילו!!!!

לא נכון להסתכל על השירות הסדיר כעל דבר חד-פעמי. הצלקות שנשארות בגוף ובנפש מחרבנות לך את כל החיים, ולפעמים גם לוקחות לך אותם. ההבדל בין המגיבים לכתבה הוא בין אלה שסבלו לאלה שלא.

זו לא הפעם הראשונה שחיילים מתים מטרטורים יש למצות את הדין עם האשמים תהא דרגתם אשר תהא.

אני מסכים לכל מילה שלך. בנינו אינם הפקר . תנחומי למשפחה האבלה .

אתה ממש צודק, כואב לי הלב על הילדים האלה שהם חסרי אונים מול המפקדים שלהם. אבל בכל זאת צריך לבדוק מה בדיוק קרה שם. תנחומי למשפחה!!!

עם כל הכבוד לך, לשכמותך וליחידה הטובה. מה הקשר בין אימון חיילים לרשלנות בשמירה על חייהם? יחידה שלא מבינה מה קיבלה לידיה (חיילים וחיי אדם) נוהגת ברשלנות ואנשים מתים בגלל זה! אפשר לאמן יופי של חיילים ועדיין לשמור על כבודם וחייהם. גם אני מ"פ במיל, ובסדיר הייתי מ"פ וסמג"ד בצנחנים - אני מבין היטב את הסיטואציה ואומר לך שאפשר לעשות עבודה נפלאה ועדיין לשמור על כבוד החיילים, בריאותם וחייהם. מקרים שכאלה צריך שיטופלו במלוא החומרה וישמשו דגל אדום לכל מפקד.

לדעתי את מפקדו האישי של החייל יש להכניס לכלא!!! אחריותו של המפקד לדאוג להחזיר את החייל בשלום הביתה ולא לעשות את העבודה במקום הערבים!!! אין רגישות ?! החום לא פעם ולא פעמיים לקח חיים של חיילים שהתאמצו באימונים!!! זה שלחייל עצמו לא היה שכל לשתות מספיק ולשים כובע, לא פותר את המפקד מאחריותו לשמור על חייו!! החייל המסכן התלונן שהוא לא חש בטוב!! מה הוא צריך להוכיח על מנת שהמערכת תבין שמדובר בבן אדם ולא במכונה!!!

רק ביחידה כמו דובדבן, שבה ילדים בני 20 חושבים שהם חכמים גדולים וראו הכל, יכול לקרות דבר כזה. כל פעם סיפור חדש ואף אחד לא עושה כלום.

לא צריך שיהרגו לנו חיילים בשביךל שנדע שלנו יש את הצבא הטוב והחזק בעולם. מספיק נהרגים לנו כל יום אנשים חפים מפשע

אני הדודה של אהוד ומה שעשו לאהוד פשוט הגיע הזמן שיאמינו לחייל שהוא מרגיש לא טוב וזה אחרי חודש בבית עם נקה קשה ברגל

הייתי רוצה שאותו מפקד יעבור את מסלול העונש הזה שיבין מה עבר הבחור הצעיר ז"ל לפני שנפטר. ובנוסף לכך שישלם את המחיר בגדול. השתתפות בצער למשפחה האבלה

זה מוות מיותר שגורם לי לכעס רב. כאשר מפקד טיפש לא מודע למעשים שלו והורג חייל בטרטורים, זה פוגע קשות במוטיבציה לשרת בצה"ל. יש לעקור מקרים כאלה מהשורש ולהעמיד לדין פלילי את האחראים, כי יש הרבה מפקדים ומ"כים קטנים בצה"ל שחושבים שהמתגייסים הם רכושם הפרטי. אני בז לאותם מפקדים מטרטרים שהרגו את החייל. מילואימניק.

לאהוד ז"ל, אני נזכרת בתמונות באלבום שלי. גרתם בורד יריחו. טבע וחופש. אתה - בן שנתיים או שלוש, איתי ואני משתעשעים מחוץ לבית הקטן שלכם. כל כך הרבה חום ואהבה. הרבה חופשים ביליתי אתכם. היה פשוט כיף. חבל שגבריות המוסד הצבאי הרגה אותך. הקצינים "המגניבים" האלה לא לומדים. ואם היית מסרב להעמיס על עצמך את כל הציוד?!

כאב שכול שבנו היתאבד עקב טירטורים ביחידה אני רוצה להגיד לכם ששום וודת חקירה לא תעזור. מנסיוני כל מסקנות ועדות חקירה לא מיושמות וזו רק זריית חול בענים.ולהורים אומר לא לשתוק ולו רק כדי להציל ילדים אחרים ממפקדים בלתי אחראים.

הלב נקרע נוכח האסון הנורא.אין מילים לנחם את המשפחה היקרה. יש אשמים במוות הנורא הזה.אין דבר בעולם שיצדיק את ההתעמרות בחייל שהביאה למותו. אני מקווה כי המפקדים האוילים ישאו את האשמה עד ליום מותם. צריך עם זאת לציין כי מעבר למפקדים בשטח "המצב" משמש עילה לפיקוד הבכיר ליצור סטנדרטים חדשים של שחיקת חילים ואם לא יושם לדבר סוף נהיה עדים למקרי אסון רבים נוספים.

כל חייל יודע שאסור לטרטר ואתה מס' 90 התבייש לך מדוע לא פנית לקצין קבילות חיילים. פעם יחידה שטירטרו אותי בצבא היה בקורס מפקדי טנקים, כשעה לאחר הטירטור הגיע מפקד הקורס ואנו התלוננו בפניו נגד הסגל. כדי להמנע מהגשת תלונות ומאסר באותו הרגע הוא העביר בדיוק את אותו טירטור לכל הסגל (כולל סגנו) ושטף אותם כמו שצריך. כל שחייל מטורטר צריך זה להתלונן אצל מפקד בכיר או קצין קבילות חיילים. כשבני היה בטירונות טירטרו אותו ואת חבריו (לא מי יודע מה) כחודשיים אחר כך הגיע הרמטכ"ל ואנשי קצין קבילות חיילים ושפטו את כל המטרטרים סימו חוזים לקצינים בקבע הדיחו מהדרכה מכים והושיבו את חלקם בכלא. חיילים כל שצריך הוא להתלונן. ולא לפחד כלל.

ותרשמו לעצמכם ! ב - 10 השנים האחרונות מצאו את מותם בנסיבות משונות 109 חיילים, רובם על רקע של אימונים או טירטורים. ותרשמו לעצמכם !: אף מפקד / קצין / מש"ק לא הועמד לדין בגין גרימת מוות ברשלנות.

האים לא אפסה טיפשות מין העולם שאתה בא לאתר זה אל הורים ששיכלו את כל עולמם ומניף לנו בסיסמאותיך???? אני מקווה שריבונו של עולם יתן לך לחכות זמן רב... ולהורים היקרים אני מבקשת את מחילתכם מחוכמתו של זה שמעז, בזמן כואב זה, להשתמש במעמד זה לתעמולותיו!!! ורק רציתי לאמר לכם, לא, אינני מכירה את בינכם. אך, דבר אחד אני יודעת שאין לארץ ישראל אוצר יקר יותר מאשר חייליה!!! כל הילדים היפים והטהורים האלה שאלוה-ים נתן לנו ולעם הזה במתנה!!! אני רוצה שתדעו! שהם קדושים! ושהם נפלו בשם ה'! על קדושת ארץ ישראל! וזה שמאן דהוא היקריבם כקורבן, לא מוריד ואפילו במעט, מגבורתם, מייחודם וממסירות הנפש הגדולה שלהם! וכיום אני מבינה מה שלא הבנתי לפני כן שכתוב, " קול ברמה נישמע. נהי, בכי תמרורים. רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם! מנעי קולך מבכי! ועיניך מדימעה. כי יש שכר טוב לפעולתך, ושבו בנים לגבולם"! לבניכם יש מקום שרק מלאכים מהלכים בו! ואל נא תתיאשו מין הרחמים!!! משום שמאורו נתן לרבים. והרבה שאבו ממנו כח ואהבה! אז מי יתן ותחזקנה יידכן ולבבכם, ותזכרוהו תמיד, במעלותיו הרבות!!! באהבת עם ישראל וארץ ישראל!

לצערנו הרב מתברר פעם אחרי פעם שנערים בני 18 אינם כשירים להדריך בני גילם במשימות שדורשות ניסיון חיים הבנה פסיכולוגית, וידע נרחב בחינוך גופני הפיתרון היחידי לאסונות הללו הוא הצבת אנשי קבע מקצועיים בעמדות אלו של הדרכות טירונים וגם זה לאחר מיון קפדני.

שטויות ! אין קשר בין אימונים לבין טירטור ! שטויות ! אני קצין אימון גופני בצהל (מיל.) אומר לך: שטויות ! אין כל קשר בין טירטור של מפקדים מטומטמים שלא יודעים משמעת מה היא, ובין כושר גופני ! שטויות ! אני בוגר יחידה מטכלית מובחרת של צהל אומר לך כי כל מי שמטרטר הייתי משליך אותו לכלא, ומשם לשרת בתור מאבטח בכניסה לקופת חולים נידחת על כביש הערבה - לשם הוא מתאים ! השטויות שאתה מפרסם ברבים מצביעות על רמתה (הירודה !) של שרשרת הפיקוד בצבא בשנים האחרונות ! שטויות ! לקח לצהל להפנים את נושא "משמעת המים" 20 שנה, יקח עוד 20 שנה להפנים את ההבדל שבין אימונים ובין טירטור !. הבעייה מתחילה (ונגמרת !) במפקדים שרמתם הפיקודית היא משהו שבין ש.ג. לנגד משמעת. (וזאת מבלי לפגוע כהוא זה בתפקידיהם החשובים באמת של נגדי המשמעת !). לך תלמד קצת פיקוד ומטה, אחר כך תפלצן לנו על אימונים.

יחידת "דובדבן" ללא ספק בעלת חלק בלתי מבוטל במעצר וסיכול מחבלים מתאבדים.עבור המשפחה אין מרפא לאסונה.בנם אבד להם לנצח. נכון שתמיד קל להאשים האשמות אחרי, אך אין כזה דבר תקלה שמתרחשת מתוך כוונה טובה. כולם טועים.אבל יש טעויות שאותן אי אפשר לתקן.יש לבדוק היטב מה קרה והטיפול צריך להיות אמיתי - לא כדי לצאת לידי חובה!

שמישהו יסביר לי למה המפקדים חושבים שיש בזה איזה שהיא תועלת? כל המפקדים והמכ"ים למיניהם שקוראים במקרה את התגובה שלי -מה יוצאמ לכם מטרטור לא הגיוני של בחור בן 20 עד שנשמתו יוצאת? לא יודעת מה הייתי עושה לאותו אחד שאחראי

אלי, בן כתה שלי מנס ציונה, מת בנסיבות דומות בשנת 1981, כאשר מפקדו לא האמין לו כשהרגיש לא טוב במסע. כאשר התמוטט, קרתה עוד טעות איומה והזריקו לו, במקום נוזלים, מורפיום. אלי מת כמעט במקום. עד מתי ימותו לחינם? לא עדיף להאמין לחייל שמתלונן ולא לקחת צ'אנס? אסון.

ולצה"ל זה מה שקורה כשלא מאמינים שחיילים הם בני אדם ולא רק משתמטים מתרגולות הרי מי שבחר לשרת ביחידה כזאת צריך להיות מאוד אחראי מקווה שהאשמים יורחקו מהמערכת הצבאית...

אח שלי נמצא שם בטירונות הבעיה היא שמדובר בילדים בני 19 שמפחדים מהמפקדים המפקדים מתעללים בהם ואני יודעת שכל הזמן אומרים להם שהם צריכים להתחשל כי הם בדובדבן ושע"מ להצליח הם חייבים להתאמן גם עם ביתים. אח שלי מפחד לספר לנו על מה שהולך שם. מדובר בחיילים שהגיעו עם המון מוטיבציה ורצון לתרום אבל הרבה מהחיילים במחלקה הזו עם שברי מאמץ (וכנראה זה לא סתם) ובמקום לאפשר להם להחלים עוד מטרטרים ומשפילים אותם כואב לי הלב על אהוד ותנחומי הכנים למשפחתו הבעיה היא שביחידה הזו לא מפיקים לקחים המפקדים שם חושבים שהם אלוהים. לא משנה כמה הם תרמו לבטחון המדינה הם חייבים להתנהג כמו בני אדם ולא כמו חיות. זה דבר בסיסי בהתנהגות בין בני אדם. אני חושבת שהקצינים חייבים לפקח יותר על הנעשה כי לפי מה שהבנתי כאשר הם בסביבה המכים לא עוברים על הפקודות. אני נזכרת בטקם ההשבעה שהיה באפריל בו אחד המפקדים הבכירים נאם ואמר:"אנו מקבלים מכם את היקר לכם מכל ועושים הכל ע"מ שהם ישובו הביתה בשלום" לדעתי כדאי מאוד שהמפקד הבכיר הזה יבדוק מה קורה בבסיס עליו הוא מפקד ובכלל לא מרשימה אותי הקריירה הצבאית המפוארת שלו. מעניין אותי אם הוא או אחד המפקדים מסוגל להסתכל למשפחה בעיניים כאשר אהוד חוזר הביתה בארון.

אני מבקשת לשלוח את תנחומיי הכנים והעמוקים למשפחה אשר שכלה את בנה היקר! קראתי את רוב התגובות כי גם אנחנו קרובים ליחידה ומאד מודאגים ומוטרדים! כך אסור שיימשך! זו לא הדרך לחנך ולהשיג את המיטב מן הנוער המצוין הזה! יש לשמור עליהם,לאמן אותם, לדרוש רמת ביצועים גבוהה אבל עם זאת,לתת כבוד,אמון,יחס הוגן,והתיחסות רצינית לחיילים. בוחרים את מיטב הנוער אשר מוכן לתת מעצמו להגנת הארץ, מאמנים אותם קשה מאד כדי להביא אותם לרמת ביצוע גבוהה, אבל צריך להיות קשובים לחיילים הטובים הללו.אין מקום ל"סדיסטים" בצבא. יחס גרוע לא יהפוך אדם לחייל טוב יותר!על המפקדים להרים את המורל של החיילים, לשמור על המוטיבציה הגבוהה עימה הם הגיעו לצבא, כדי שימשיכו לרצות להיות חיילים מצוינים.על המערכת הצבאית ליישם את מסקנות ועדות החקירה אשר ממנה צה"ל. יש לדעת שלא כל חייל טוב מתאים להיות מדריך, כדי להדריך צריך קצת חוש אנושי, פסיכולוגי,כדי להיות קשובים לחיילים ולצרכיהם. על המפקדים להיות עירניים למצב הבריאות של החיילים ולטפל בהם כנדרש.הקיץ חם וקשה, בפרט בחוץ בשטח,וחייבים להתחשב בזה יום יום! אפשר להוסיף הרבה, אך זה לא המקום. למפקדים אומר: תתעוררו!!!! למשפחה אומר: חיזקו ואימצו, ליבינו איתכם.

למשפחת שנאור מיום שישי בערב אנו כואבים, המומים ומסרבים להאמין שדבר זה קרה במקומותינו. מה מיטב הנוער צריך עוד להוכיח ? הם התנדבו בדחילו ורחימו ליחידה, הם שואפים להצליח, על הצבא הם דברו בחרדת קודש המ"כ היה בשבילם אלוהים, מה הוא ניסה להוכיח ? האם הם ניסו להשתמט ? אנו יודעים וזאת באחריות מלאה שהם פחדו לדבר על מחלה, הרגשה רעה וכד' ובכל זאת הטרטור שימש את המפקדים כשוט. עליך מפקד היחידה האחריות להחזיר ובמהירות את אמונם של הלוחמים הצעירים הללו בצה"ל ובמערכת ולפתוח בפניהם צוהר לצה"ל מבין ואחראי לצה"ל המבדיל בין עיקר לטפל. שאנו ההורים נדע שילדינו בידים אחראיות ורצינות בדיוק כפי שילדינו אחראים ורצינים מול צה"ל.