קריאה זה כל כך אייטיס............

על הרעיונות שהבאת, כחובבת קריאה משובעת הזדהיתי עם כול מילה. היום לילדים יש בעיה עם הקריאה, הם מוצפים בגרויים של מחשב טלוויזיה סלולרי ועוד. ולכן הספר פחות מושך מפעם. הלוואי שילדים יקראו יותר היום.

הרעיונות נהדרים! אבל... אינני מסכימה לקביעה, כי צריך להפסיק לקרוא לילדים סיפור לפני השינה! כמורה אני אף מעודדת את ההורים לקרוא לילדם גם אם הוא קורא בעצמו! כדאי לבחור ספרים, הכתובים ברמה גבוהה מזו שמסוגל לקרוא הילד בעצמו. בדרך זו ניתן להעשיר את שפתו, וכן האינטונציה של ההורה היא גם מודל לחיקוי עבור הילד. אין קשר בין עידוד הקריאה העצמית של הילד, לבין קריאת סיפור עבורו! חבל שההמלצה מוצגת בצורה חד משמעית וגורפת!

אבל ניסיתי להיזכר כיצד אני בנערותי למדתי לאהוב לקרא, ונזכרתי בחוברות קומיקס של פופאי , טקס , טרזן ואחרים. מצאתי לאחרונה ברשת צומת ספרים חוברות כאלו , כרגע קניתי רק את פופאי המנוקד , הבן שלי בכיתה ב' משוגע עליהן ואני נותן לו אותן אחת אחת - אבל במשורה- כדי להגדיל את ערכן בעיניו. הקריאה שלו השתפרה פלאים והוא ממש נלהב , בקרוב אתחיל לקנות לו חוברות קומיקס לא מנוקדות

מה כתוב בכתבה: "אם אתם קוראים להם לפני השינה, אל תפסיקו רק מפני שהם כבר יודעים לקרוא" מה כותבת על זה המורה (תגובה מס' 33): "אינני מסכימה לקביעה, כי צריך להפסיק לקרוא לילדים סיפור לפני השינה! חבל שההמלצה מוצגת בצורה חד משמעית וגורפת!" נו, אם זו רמת הבנת הנקרא של המורים, מה לנו להלין על הילדים...

בכל מקום! גם באמבטיה, בשירותים, באוכל, באוטובוס (אם מצליחים), וודאי ווודאי שבכיתה על הברכיים... לא צריך לפחד מהמילה הכתובה (או מאלוהים). תביאו לילדים ספרים מעניינים אז הם יקראו! ההמלצה על אסטריקס חכמה מאוד - ספרים שמצחיקים ילדים וגם די אינטיליגנטיים. אח"כ באים נרניה וטולקין וקיפלינג, ואז הילד שלכם כבר ידע למצוא בעצמו.

http://www.notes.co.il/chelli/27386.asp

ספר חדש מאת ורד שלאוזר אידה בהוצאת צבלין. מציע דרכים מעשיות לחבב את ה קריאה ולהפיק ממנה הנאה. מומלץ להורים ולמחנכים.

בספריה השכונתית שלנו הספרנים פשוט אנשים לא נחמדים. צועקים במידה ולא החזרת ספר בדיוק לאותו המקום. אגב, התלוננתי ולצערי שום דבר לא השתנה.

הם לא קוראים כי באמת המחשב מעניין יותר. אבל אם בבי"ס הם היו צריכים להגיש דו"ח קריאה כל יום שישי אולי הם כן היו קוראים... אבל את בי"ס לא מעניין שהם יקראו....

אני מקבלת אותם כשהם בכיתה ז'. רובם לא קראו ולו ספר אחד ,מעולם. הם באים ממה שקרוי "שכבה סוציואקונומית נמוכה", בבתיהם כמעט ואין ספרים,הוריהם אינם קוראים, בבית יש עיתון-אם בכלל-רק בימי שישי. (את כל זאת בדקתי בשאלונים שהעברתי ביניהם.) העברית שלהם דלה מאד מאד. הם מתקשים להביע את עצמם בכתב מפני שחסרות להם מילים, חסרים להם דימויים מקובלים. כמורה לספרות אני נאלצת "לתרגם" עבורם יצירות שלמות (ממש כמו שראינו ב"קצרים"), אני כותבת "מילון" על הלוח,עם הסברים ופירושים,לפני הוראת יצירה כלשהיא, אבל תמיד אני מופתעת: השבוע נשאלתי "מה זה מעדר?", כי לא כתבתי את המילה ב"מילון"..לא העליתי בדעתי שהמילה איננה מוכרת להם.לרובם אין מילון עברי-עברי בבית. בביה"ס אין ספריה. כולם גרים בשכונה מרוחקת מביה"ס. יש בה ספריה ציבורית, אבל הגישה אליה מאד לא נוחה ותיאלץ אותם ללכת הרבה ברגל או לנסוע באוטובוס, דבר שלא יעשו . מערכת השעות של משרד החינוך מקציבה שלושה שיעורים בשבוע לספרות. "לשון והבעה" הם אינם לומדים כלל- עד לכיתה ט'. ישנה כמובן תוכנית לימודים שאני אמורה ללמד על פיה..."להספיק "אותה.. לפעמים אני קוראת בפניהם פרק מספר "קלאסי" וממליצה על קריאתו, לפעמים אני מספרת להם סיפורים שאהבתי (אלה ילדים שלא הכירו את "כיפה אדומה", כי לוולט דיסני אין סרט אודותיה!) הם נהנים מן הסיפורים ומהחריגה מן השיעור ה"רגיל", אבל לא מתפתים לקרוא בעצמם. "יומן קריאה" שאבקש מהם לכתוב בעקבות קריאה, הוא חלום באספמיה. ניסיתי. הם פשוט לא הגישו או העתיקו תקציר שמצאו באינטרנט, ולא ענו כלל על השאלות שהכנתי להם. למישהו יש רעיונות בשבילי- בשבילם? אני אובדת עצות כבר. תודה.

לקחת את הילדים לשעת סיפור במתנ"ס, בספריה. לשלב בתכניות הלימוד מפגשים עם סופרים, ארועים סביב ספרים, שעות סיפור.

המלצותיך נפלאות ומאירות עיניים.הבעיה היא אח"כ.כאם ל3 אני יודעת שמה שהפך את ילדי לחובבי קריאה,בנוסף לכל מה שהמלצת,היא שגם בתקופות בהם קראו פחות,הייתי מביאה ספרים ומנסה לעניין.בלי להתייאש או להתרגז או להטיף לקריאה.יש תקופות שפשוט שונאים קריאה,ועוד יותר מתעבים הטפה.ולא נורא גם אם חומר הקריאה רדוד בעיניכם,כי העיקר הוא הקריאה עצמה. ועוד משהו:צריך שיהיו בבית ספרים.כל הזמן.כמו ריהוט שרגילים אליו.אבל הכי חשוב לא לנדנד.זה מרחיק עוד יותר.

נסי ליצור ספרייה קטנה בכיתה. יש אירגונים שניתן להשיג דרכם תרומות של ספרים. אפשר לקבוע חצי שעת קריאה קבועה (עדיף בסוף היום, שיוכלו להישאר עוד קצת אם יקרה נס...) נסי להביא לכיתה דברים שיעניינו אותם - נשיונל ג'אוגרפיק למשל - לא עיתוני זבל... אולי אפילו בפנייה לנשיונל גאוגרפיק (למערכת, לא למחלקת מכירות) תוכלי לארגן תרומת חוברות. צרי איתי קשר אם תרצי ואולי אוכל לעזור. רוני - סטודנטית לחינוך באוני' העברית.

קריאה זה כיף. זה ברור. ואם זה כיף אז לא צריך כל כך לשכנע כי זה ברור והילדים רוצים לקרא כי כיף ומעניין. איך מתחילים? אני חושבת שהגיל המתאים זה 8-10. מוצאים ספר שבטוח בטוח יהיה בינגו ומתאים לילד (דבורה עומר, הארי פוטר וכד', ספרים בטוחים). מתחילים להקריא עמוד אחד או שניים, מפסיקים באמצע המתח, בשל תירוץ כלשהו, ומניחים את הספר ליד המיטה של הילד... ההמשך בטוח. אני התחלתי ככה באיזו נסיעת רכבת לתל אביב (מנהריה עיר מגורנו) וזה עובד יופי.

כי הספרים לרכישה הם יקרים מאוד,ואם הכותבת תצא בקריאה להוצאות הספרים להוזלות אז נחשוב כולנו לחזור לקריאה,ולא רק להוזלות של "שבוע הספר" שזה בלוף בפני עצמו כאשר גם ב"שבוע הספר" הספרים עדיין יקרים.

ישנן חוברות לשיפור כתב היד של שפרה שגב. חוברת אחת לאותיות דפוס ואחת לאותיות כתב.החוברות ידידותיות לילד. זאת המלצתי כמורה .

מדברייך אני מבינה שהטכסטים פשוט קשים מדי לתלמידים האלה. צריך פשוט להתאים את הטכסט לילד. או שמשכתבים את הטקסט (מנסחים אותו בצורה יותר פשוטה עם תבניות יותר פשוטות. במקום "גרונו" - הגרון שלו וכו'. או שפשוט בוחרים טכסטים יותר קצרים, פשוטים מתחומי העניין שלהם. זה דורש המון השקעה. אבל נראה לי שיש לך את זה ושאת מחפשת דרכים לפתרון. בהצלחה

לקחתבספריה גם ספר בדיחות לילדים - זה קצר, מצחיק ומושך את הקטנים. לא להעיר אם במשך שנה הילד קורא רק "קופיקו". גם זה יעבור.

הדפסה שגויה היא בביזנס בשביל כסף, לא עם תוכן. ואתה - אל תרכוש לך ספר שהנראה כשגוי. בדיקת טקסט אתה יכול לעשות במילון עברי, פשוט, או בצורה קלה עוד יותר, בוורד האישי שלך, ששם, אם תכתוב מילה שגויה, תראה מיד סימון קו אדום מתחת: טעית! אל תהנה לך, כי אחרי ככלות הכל, עצם הידיעה היא המון.

הנה טריק שעבד לי מצוין:סידרתי להם מנורות קריאה, ואני מרשה לקרוא לפני השינה רק עד 21:00. אחר כך אני באה לכבות, והם מתחננים - רק עוד קצת! רק עד סוף הפרק! ובסוף אני נעתרת לעוד קצת. ואם אני תופשת מישהו קורא אחרי השעה הקצובה - אני כועסת - עם קריצה קטנה. בקיצור - בשיטת "מים גנובים ימתקו" הקריאה הופכת לדבר הכי נחשק.

את נשמעת מורה שעדיין נלחמת עם המון אהבה . מסגרת ביה"ס מוגבלת . כדאי למצוא זמן פנאי המוקדש להקראה נטו . יש ילדים שישבו בקסם ועל כך יבוא שכרך . כדאי לשתף הורים ולהסביר להם שדרוש זמן יומי ללא מכשירים ,להקראה (גם לגדולים) ולקריאה . גליונות הירחון "עיניים "מומלצים וכל דבר אחר לרבות "צמרמורת" .להכיר להם את הספריה הקרובה ואפילו ללכת לשם באופן מאורגן ושבועי . בהצלחה

אחי בן ה- 12 לא היה מוכן לקרוא בשום אופן. לקחתי את הספר 'אל עצמי' של גלילה רון פרד (ספר מרתק ביותר), והיגעתי איתו להסכם: ביום הראשון - יהיה עליו לקרוא 15 עמודים. ביום השני - 15 עמודים. ביום השלישי - 10 עמודים. ביום הרבעי - 10 עמודים. ביום החמישי - הוא משוחרר. כלומר, אינו חייב לקרוא את הספר. למעשה, מה שקרה - ביום החמישי הוא סיים לקרא את הספר (מתוך בחירה חופשית שלו) ורץ לספריה לקחת ספר אחר בסדרה. נסו ותיווכחו!

1. בבית ספר של ילדיי הם קוראים בכיתה. יש זמן שמוקדש לכך במסגרת השיעור, כך שילד שלא קורא בבית לפחות יקרא בכיתה. כולם יושבים בשקט וקוראים והמורה עונה על שאלות אם יש צורך ויש גם מילונים בכיתה. 2. אצל בני יש מועדון קריאה. מידי חודש הם צריכים לקרוא 300 דקות. יש דף שההורים חותמים כמה דקות הם קראו בכל יום. לאחר שכל הילדים מגיעים ל-300 דקות , יש להם מסיבה. לפעמים הם רואים סרט, פופקורן, משחקים. הבן שלי מחכה למסיבה הזאת ובדרך אליה קורא... 3. ביקור של סופר בבית הספר אחרי שקראתם את הספר שלו. מקוווה שעזרתי, בהצלחה, אני יודעת שלא קל לך.ואני מרגישה שאכפת לך.