השרים מתבטאים בהזדעזעות כרגע כי זה מאוד פופוליסטי.
מבחינת השרים זה עצוב שזה הרבה יותר אטרקטיבי מלצאת בשוטף לעזרת ניצולי השואה הקשישים, שאחרי מה שעברו שם הגיעו לארץ, כדי להזדקן בחרפת עוני, רעב, קור וחולי בלא מימון הולם לתרופות וסיעוד.
בתקופה בה ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. מכחישי השואה מרימים ראש. באופן אישי,אינני בן למשפחה שחוותה את השואה,ואני מתקשה להחזיק מעמד בקריאת ספרים או לראות סרטים בנושא. לא ירחק היום בו תעלה הטענה כי מדובר במעשה מטורף שלא יתכן שארע במציאות והניצולים בדו את הסיפור מדמיונם.
יש חשיבות לאומית והיסטורית להשאיר עדויות רבות ככל האפשר.
הספקתי לשמוע את סוף השיחה עם רזי ברקאי בה אמרת שהמערכון של החמישיה הקאמרית, על ה"הנחה" הנדרשת בריצת 100 מ"ר באולימפיאדה- מהווה נר לרגלייך. עם כל הכבוד נראה שזה ממש לא המקרה.
הצביעות של חברי הכנסת אינה יודעת גבול ובמיוחד זו של מר סילבן שלום
לא שמעתי כל צעקה לא ממכובדי שלום ולא מחברי הכנסת האחרים כאשר מלינים שנים ללא ספור את הפיצויים המגיעים לניצולי השואה - תשאלו את גב' קולט אברהם
אך פתאום דוקא השלט חשוב
חברי הכנסת הנכבדים טפלו בתחילה ברווחתם הכלכלית של מתי המעט של הניצולים שעדין חיים אתנו (כן גברת מנכ'לית בנק לאומי הלוחמת האמיצה לנישול הנצולים מזכויותיהם) וזעקו את זעקת השלט לאחר שרווחתם הכלכלית ובכבוד של ניצולי השואה הובטחה
כבן להורים יוצאי צפון אפריקה שלא נפגעו מהשואה, כילד שגדל בשנות השישים כאשר המדינה כולה כיבתה את תאורת רחוב ואת כל האורות בכלל כולל העסקים הקטנים, כמי ששמע את צרחות השכנים הניצולים שהיו אז כבני ארבעים, חמישים ויותר ורבם המכריע איננו איתנו היום לספר את הסיפור... כמי שמסתכל מהצד בעניים כלות ואינו מבין אך תוכניות ריאליטי רדודות וחלולות תופשות מקום של כבוד בפריים טיים כתחליף לחנוך ערכי או, לידע הסטורי בסיסי כמו לדוגמא, "מי היה דוד בן-גוריון"? אני מבין איך נהיית לפרופסור...
אני קורא לך לעלות על כל במה אפשרית והתנצל על דבריך - כי, דברי הבל הם!