כאחת שהביסה את הסרטן והותירה אותו מאחור

אני מאחלת לך את כל הבריאות שיש בעולם , תהיה איגואיסט ואף תשתדל להנות מהחוויה הזאת , מהמתנה הזאת שנתן לך אלוהים .

למרות הקושי והכאב , למרות הסבל והמרמור שאנחנו עוברים תוך כדי שלבי המחלה - כשאתה גובר על המחלה אתה נולד מחדש .

אתה אפילו תתחיל להשוויץ בכך שעשית משהו שאחרים לא ניתנה להם ההזדמנות לעשות .

אתה עוד תיזכר בטיפולים ובתאריכים החשובים במהלך המחלה , אתה תחפש בגוגל על שם של איזה שהיא תרופה שנטלת בזמן המחלה ושכחת מה השם שלה .

או לחילופין אתה תבחר פשוט לסגור את הפרק הזה מהחיים שלך ולהמשיך הלאה .

מה שלא תעשה ,אני מאמינה שתתגבר והסרטן יהיה כזכרון מרוחק בשכל הישר

בדיוק כמו שככה הסרטן מסמל בשבילי

אני ממש מחכה לתור שלך .. דרך ההתמודדות שלך, חוש ההומור העצמי, השפה הקולחת.

התור שלך נותן הרבה כוח לא רק לחולים אלא גם לאנשים שמתמודדים עם חיי היומיום ולא תמיד מצליחים "להרים את הראש".

יישר כוח, מאחלת לך הרבה כוח לעבור את הטיפולים האלו ואח"כ הרבה שנים של בריאות.

משהי כאן ציינה את הכשרון הספרותי שלך.. אני בהחלט מסכימה.- שאולי ממצולות הקושי נפתח צוהר לכיוון חדש מחייה!

חשוב להבין שסרטן =גידול=טומור= ממאירות הם מילים שמבטאות מחלה

האדם החולה מקבל טיפול ויש לקוות שיחלים מהמחלה או לפחות יעכב את התפתחותה

הדבר זהה לאנשים אי אי ספיקת לב, או אי ספיקת כליות או מחלה ראתית - אמפיזמה

בדיוק כמו שהם יכולים לספר על המחלה שלהם כך יכול גם חולה הסרטן

לצערי המצב אינו כך

ואתה חי, מבצע שינויי מדהים

תודה רבה לך

חי היקר,

מרגע שנחשפתי לטורך צפו הזיכרונות - עבדנו יחד לפני שנים רבות... במוקד פ. הישן ששכן בדרך השלום, כאשר היינו סטודנטים :-)

אני זוכרת אותך כאי של ידע (מידע טכני על פליפר... כן היו פעם מכשירים עם שמות של דולפינים...), הומור, טוב לב וכמובן רעמת השיער הגינג'ית -מתולתלת שהייתה אחד מסימני ההיכר מלבד קול הבס וההומור החד...

:-)

שולחת לך איחולי החלמה חמים ומאחלת שתמשיך לשאוב כח רב ממשפחתך, מהסובבים אותך ומהידע שאתה אוצר ומשכיל בו (כרגיל..) את כולנו.

שמחתי לקרוא (אפילו בנסיבות אלו) את התגובות שלך ולראות כי לא התעטפת באיצטלה של P.C... אתה חושף בפנינו דברים שלא "נעים" לנו לשמוע/לראות אך חשוב שיאמרו, ומעל הכל - אתה נשאר אתה, לפחות כפי שאני זכרתי אותך :-)

שולחת חיבוק חם ומאחלת שתמשיך לכתוב לנו גם לאחר שתחלים, אתה כותב נפלא, חד, מעורר השראה ובאופן ריאליסטי אשר מעיר אותנו לחשוב.

תודה על השיתוף!

יעלה

מה נסגר אתכם? הביקורת הזו מסורטנת מן היסוד.

חי - אין כמוך, פשוט כך.

אני מכנסת למדור הבריאות כל הזמן ומחכה לטור חדש. למה? משום שאני מכירה את המחלה מקרוב - בצדדיה הגרורתיים והכעורים מאוד, ומשום שאני נהנית מן הכתיבה הקולחת, השנונה ותְאֵבת החיים שלך.

רפואה שלמה, אני מקווה שתצא מן המחלה לחיים מלאי שמחה, הומור וכתיבה.

בהצלחה רבה

חי,,,כאן מימרחקים בטורונטו מחכה לטור שלך בכליון עיניים,,תודה על שהצלחת להאיר את עיניי פעם  חשבתי שיש לי צרות,,תלאות מסע החיים,,וכיום מודה לבורא עולם על כל רגע ורגע על בריאות,,שלצערי ניראת כדבר זניח!!הארת את עיניי שינית את כל הפרספקטיבה בחיי !!אני מעריצה את אורך הרוח שבך,את הכשרון המדהים בכתיבה,את הכוח שבך,האופטימיות,הציניות,וההומור שהתחדד עם הזמן,,אני עוקבת באדיקות רבה על כל הכתבות,,קוראת את הבלוג שלך,,תמיד מעלה חיוך בפניי,,ודימעה בעיניי,,אתה איש מיוחד!!מעריצה אותך!!את כשרונך,,ובטוחה שטמון בך גם הכוח לעבור את זה ,,ובגדול!! אין לי ספק שתחלים!! ואז עוד ארכוש את הספרים שתכתוב,,מאחלת לך החלמה מהירה!!

ובעתיד יהיה לך סיפור שובה לב לספר לנכדייך,,תודה איש מדהים!!תודה על ההבנות והתובנות,,יש לך מזל שזוגתך נוגה ככ תומכת,,ושם לצידך,,

נב,,אשמח אם יש לך פייסבוק להצטרף,,

רוב המטופלים דווקא כן מדברים על המחלה זאת אני יודעת מידע אישי.הטיפול היומי במרכז מבוצע על ידי צוות אחיות שמגיע להן יישר כח.

מה יש להתבייש בסרטן? ולמה נדמה לחי שהאנשים מסביבו נבוכים או מתביישים במצבם? עלה בדעתך, חי, שהם פשוט עצובים ומדוכאים? ומה זאת אומרת "מסרב להתבייש"? מישהו דרש ממנו להתבייש?

אין מה להתבייש במחלת הסרטן, ובאף מחלה.

הטור מרתק, קראתי אותו בנשימה עצורה. נותן כח ומבט אופטימי להסתכלות בריאה בנפש על החיים.

אני לא מפספסת את קריאת היומן ומקבלת ממנו הרבה כח ועוצמות

תודה רבה

החלמתי קודם כל בזכות הקב"ה. זה אין ספק.

אח"כ:

החלמתי בזכות זה שכל הזמן דמיינתי את עצמי צוחקת, בריאה ומאושרת.

כך נהגתי וה' עזר לי.