כולנו יודעים שבנוגע להבאת צאצאים לעולם הנטל נופל עליכן.

ברור לי כגבר שהריון זה חויה קשה לאישה ועל אחת כמה וכמה הלידה.

פעם סיפרה לי אישה אתה לא יכול לתאר לעצמך אילו כאבים זה ללדת.

בנוסף לכך יש תמיד את הסיכוי שחס וחלילה יכול לקרות משהו לאישה עד כדי מוות.

אז נשים יקרות תסבירו לי פעם אחת ולתמיד למה אתן כל כך רוצות ללדת?

את מעבירה את רגשותייך בצורה מוחשית כאילו את יושבת כאן מולי.

הדילמה שלך, לצערי, היא דילמה של הרבה בחורות היום.

ויסלחו לי כל מי שכותב/ת שזה בגלל  שלא נתתן צ'אנס כזה ואחר בשנים קודמות.

מי שצדקה כאן, הייתה זו שכתבה שאין בידינו לדעת איך נרגיש בעתיד. ולכן, אין בכוחנו לדעת מהי ההחלטה הנכונה עבורנו, אלא לגבי חיינו ברגע זה.

עלי לא עושה שום רושם הנושא הציבורי, או המסורתי, או כיצד רואה זאת X או Z כלשהו/יא. אין אדם שחי את חייו של האחר.

עוד פחות אני מעריכה כאלה שתמיד באים מנקודת המוצא של חייהם/ן הם/ן, כאילו זה אורים ותומים וכך על כולם לנהוג. זאת גם אחת הסיבות העיקריות שלי להיותי אתאיסטית. ואני מבינה שאת לא בדיוק כזו.

הכי פחות אני מעריכה את אלה שאצלם החיים דבש (מתעבת את המונח הזה), ויודעים ללעוג ממרום מקומם הנעלה, על מי שחש אחרת בחייו.

יש דבר אחד יסודי בעולם הזה: אין ולו אחד שיודע, מה יהיה איתו בשעה הקרובה. הוא יכול לחשוב שהוא יודע. אבל רק לחשוב.

אז בואי נבודד את המצב שלך ושלך בלבד.

תחושותייך, הן אלו שאת בלבד חשה אותן.

ההתלבטויות שלך, הן כבר תערובת של כל מה שכתבתי כאן למעלה.

נתנו לך כאן הרבה עצות.

אני יכולה להוסיף אחת שמשאירה את המצב הכי נזיל, כמו להקפיא ביציות. שמענו שזה כבר ניתן בארץ.

אבל לא בכך אני רואה את העיקר.

אלא בכך שקשה לך להחליט, מה שבאמת את ואת בלבד, רוצה.

אז קודם כל, לדעתי, את חייבת זאת לעצמך, להגיע לידיעה המוחלטת של מה שאת רוצה.

לאחר שתדעי, תתחילי לערוך אסטרטגיות שונות כיצד ניתן להגיע למטרה.

ותמיד תוכלי לשקול בכל עת, אם את ממשיכה בדרך או שמחליטה להרפות.

עד...

כי אם תחליטי שילד זו המטרה, ותגיעי לביצוע, אין דרך חזרה.

אבל - באותה מידה עלולה לא להיות דרך חזרה, אם תחליטי לחכות עד שתמצאי מישהו לזוגיות.

מה שנקרא: מלכוד 22.

לאחר כל ברבור הנפש שכתבתי כאן, הדבר החשוב בעיני להעביר לך הוא: חשבי רק על חייך שלך. וזה כולל, אם יש מי שיוכל לתמוך בך במידה ותחליטי ללכת על ללדת ילד ללא בנזוג.

השאר זו טקטיקה.

הפחד להחמיץ את הרכבת זה טיבעי  וזו הסיבה שיש בי הבנה לסיטואציה שבה את נמצאת.אבל אני מאד בטוח שהחמצת מספר רכבות בעודך מחכה בתחנה.דהיינו, הרבה נשים היום נמצאות במערכת יחסים שבה הצד הזיכרי שבתמונה הינו אוהב ומפרגן ואפילו מועמד לא רע לחתונהבכל  המישורים,אך תרבות החופש והבחירה לא נותנות לנו לראות את הצדדים האלו.הדשא של השכן תמיד נראה ירוק יותר .מערכת יחסים זה מקום שבו צריך להשקיע,להשתנות,לאהוב,לסלוח ולהלכיל.תבנו את האהבה במקום לחכות לה ואולי אז "השעון המזורגג" ישתוק לנצח

הקשיבי רק לעצמך !!!

איזה טוקבקים חסרי תוכן והבנה לנפשה של אישה. פשוט מביך !!!

בגיל 33 בהחל התחלתי לחשוב בכיוון. ומכיוון שבגיל 35 לא הכרתי עדיין אף בן זוג -פניתי לבנק הזרע. היום בגיל 39 אני אמא לילדון מקסים ומדהים בן שנתיים וחצי שבזה הרגע משחק עם הרכבות שלו. ואין מאושרת ממני !!!

ולידיעת כל הנשואים והנשואות - כשאתם עושים ילדים זה לא אגואיסטי ?

ואני מסתדרת כלכלית. ואני מלאה מבחינה רגשית. ולא תאמינו - אפילו מחוזרת על ידי גברים. למה ? כי אני לא לחוצה, ולא מלחיצה. יש לי את המשפחה הקטנה שלי. את הדירה שלי והעבודה שלי. ואהבת גבר היא הבונוס.

ואם להיות בוטה - כולם יכולים לקפוץ לי ! אני אמא יחידנית ובני ואני מאושרים !!!

נ.ב - ממליצה בחום על בנק הזרע של תלה"ש.

יש כ"כ הרבה גברים נחמדים שמחפשים זוגיות וכ"כ הרבה נשים שבדיוק באותו מצב. הפסיקי לרדוף כל היום אחרי אידיליות בלתי מציאותיות כשהאושר שלך נמצא בהישג יד. הפכי בחור אחד למאושר. אותו בחור יהפוך אותך למאושרת.

כאמא (לא חד הורית), ילד זאת עבודה הכי קשה (מספקת ומדהימה כמובן...) שיש.

הייתי ממליצה לך לתת לעצמך אולטימטום-כלומר, מכוונת לקראת גיל 35 להיכנס להריון עם או בלי פרטנר. בשנתיים הקרובות , עשי כל שביכולתך לחסוך כסף ולארגן לעצמך סביבה תומכת ועתודות ליום גשום (יש הרבה כאלה כשיש ילדים).

במקביל ,המשיכי לצאת ולהתעניין בגברים. אם יתמזל מזלך ופגשת את האביר על הסוס לפני-אשריך. ואם לא מצאת את אשר חיפשת-כבר הכנת עצמך לאפשרות הזאת ואת...

מאחלת לך שתמצאי את האושר שלך.

מספיק לקרוא את הלינק הבא:

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3512461,00.html

או בקיצור נמרץ אלו הן בדרך כלל נשים בעל נטיה גזענית שמושפעות מסרטי הוליווד נוסח איך הילד שלהם יראה ולכן מתעקשות ששם הם יצליחו איפה שהן ניסו ונכשלו במציאת בן זוג. כלומר שיהיה אשכנזי, גבוה,ובעל עיניים בהירות.

את כל התיסכולים שלהן מחוסר הצלחתן למצוא בן זוג כזה הן יטילו על הילד המסכן שיולד להן.

זה גם מראה איזה בררניות היו בבחירת בן זוג ועל מה הן פסלו ולמה הן נשארו לבד ונאלצו לפנות לבנק הזרע.

במדינות המתקדמות בעולם בחשיבה סוציאלית, סקנדינביה, הולנד ועוד, חלה כיום חובה על תורם זרע, לחתום על כך שיסכים לחשוף את הנתונים והזהות שלו לילד שהוא אביו הביולוגי, כאשר הילד יגיע לגיל 18.

כתוצאה מכך, כמות התורמים ירדה מאוד במדינות האלה, ונשים באירופה, שזקוקות לתרומת זרע, נוסעות למזרח אירופה, שם אין עדיין חוקים מתקדמים כאלה, שהתכלית שלהם נולדה מהרעיון שלכל אדם זכות טבעית, לפחות לדעת, מי הוא אביו הביולוגי.

בנוסף פורסמו מחקרים מקיפים לגבי נזקים שונים לילדים שהיו מאוד מעוניינים

לדעת מי הוא אביהם, אך העובדה שהתורם אינו חשוף, אינה מאפשרת להם לדעת זאת, גם אם אין להם ממנו כל דרישה כספית.

ותנחשו מי הכי מתנגדות לכך (כמובן, "לטובת הילד", עאלק), שבעתיד הילד עשוי יהיה לדעת מי הוא אביו הביולוגי, מתרומת זרע?

נכון. האמהות שלהם.

איזה אמהות!

למה כל המגיבים חושבים שהאישה היא האשמה הבלעדית אם לא מצאה בן זוג והתחתנה עד גיל 30 ?

למה רוב המגיבים חושבים שאם האישה לא מצאה בן זוג עד תחילת שנות ה- 30 אז היא כבר מקרה אבוד ותשאר ערירית עם קומץ חתולים בדירה מוזנחת בפאתי תל אביב ?

גברים לפי המגיבים כאן הם יצורי אנוש מדהימים ומקסימים והם הקורבנות האומללים שנשים בררניות ואכזריות לב רמסו את ליבם ונשמתם בכך שלא רצו להיות איתם למרות כל התכונות המדהימות החיצוניות והפנימיות של כל אחד מכל הגברים שבעולם. ..

נכון האופציה המועדפת על ידי כל אישה היא להביא ילד מתוך אהבה ובתוך זוגיות אוהבת. תשאלו כל אישה שפנתה לבנק הזרע והיא תאמר לכם את אותה התשובה.

אבל מה לעשות שהחיים לא תמיד מתנהלים כפי שציפינו וכפי שרצינו. יש דברים שקורים לנו בחיים שהיינו מוותרים עליהם וישנם גם נשים יפות ומדהימות שלא מצאו בן זוג מאיזה שהיא סיבה ולא חשובה מה בדיוק הסיבה אז מה שאתם המגיבים מאחלים להן שישארו לבדן עם סוף ימיהם כי זו אשמתם ועכשיו הן צריכות להענש ולשלם על חוסר הזוגיות בחייהם עד סוף ימיהן.

תגובות אכזריות ...