כנראה שבסוג עיתונאות כזו חלק ניכבד מהבלוגרים חושבים ברצינות על תוכן המאמרים. זה ראוי ,טוב ומעשיר בידע וחשיבה את כל המשתתפים. זו גם הנאה.
לעצם הנושא (אני רחוק מחשיבה מתמטית), אם נכמת את המתמטיקה לממשות
פיסיקלית, אז האין סוף די ברור לי וגם הפרוק שלו לסוגים שונים של אין סופיים
ברור לי. וכיצד?
המרחב היקומי הוא אין סופי, ואנו בדימיוננו רואים אותו ככדור ללא מעטפת, ומיקונמו היחסי הוא המרכז של אותו מרחב. אם זה מרחב בו האנרגיה על מופעיה הרבים (שונים) הממלאת אותו, אז הוא אינו יכול להיות מושלם מבחינת הראדיוס שלו, כי לכל צורות (מבנה/הרכב) אנרגיה אין-סופיים מסות שונות, ולכן כח כובד שונה המשפיע מידית על כל המבנים השונים במרחב היקומי אך לא במידה שווה, כיזה תלוי גם במרחק היחסי שבין ריכוזי המסות השונות.
מכאן אני משער שהמרחב היקומי אינו כדור אלא מבנה מעוות.
אם זה כך, אז חייב להיות עוד משהוא השונה מהאנרגי(ה"יש"), שאני מכנה אותו
ה"אין", שליכעורה הוא גם כן אין סופי ויחד עם זאת חייב להיות הפרש כמותי בינו לבין ה"יש" (אנרגיה). אלמלא כן היה צריך להיות איזון ביניהם שהיה מאפסם. אז לא יכול היה להיות דבר ולא היה מרחב של יקומים ולא היינו כלל.
את ה"אין" אני יכול לתפוס (הוא אמור להיות סופי) את ה"יש" (אנרגיה על אין-
סוף צורותיה) איני מבין ממש. מהיכן היא צצה ?
לכן אני מניח שכל המשוואות המתמטיות מאוזנות משני צידיהן נכונות למצב
נתון (X ) בזמן נתון כש- T=0 ,ואלהים נמצא בכח הכבד שהוא גם האין סוף.
לכח הכובד אין גבולות רק השפעה משתנה על הגופים במרחב וגם תלויה בהם.