"תפסיקו לדבר עלינו ותתחילו לדבר איתנו"

כולנו צורכים שירותים ציבוריים בתחומים מגוונים; בתחומי בריאות, חינוך, בטחון ועוד. לעיתים קרובות אנחנו חווים תסכול או קושי אל מול המערכות הגדולות של השירות הציבורי, תחושה שקולנו אינו נשמע.

כשהאדם הוא חולה או עם נכות, ההתמודדות שלו עם המערכת ובעלי התפקידים קשה שבעתיים. אחד השירותים הציבוריים הגדולים בתחום הבריאות היום בישראל הוא תחום בריאות הנפש.

בשנים האחרונות אנחנו אמנם עדים למהפכה בתחום הזה. חומות מתמוטטות ואחינו האבודים חוזרים אל חיק הקהילה. פגועי נפש שבעבר הורחקו מהחברה כיום הם חלק כמעט בלתי נפרד ממנה. אותם אנשים הם גם הצרכנים של שירותי בריאות הנפש, שמקבלים סיוע ותמיכה כדי להשתלב בקהילה, פתרונות דיור, תעסוקה ופיתוח קריירה ופנאי.

השירותים הציבוריים הללו מופעלים בעיקר על ידי גופים פרטיים, המעמידים לרשות המדינה אנשי מקצוע ופקידים. יחד עם זאת, הפרדוקס הגדול שעם כל הרצון הטוב לשפר את השירותים עבור אותם צרכנים – הסובלים ממוגבלויות נפשיות, הם לא משתפים אותם כלל ועיקר בתהליך קבלת ההחלטות, בשירותים שנוגעים ישירות אליהם.

דרוש: שיתוף מלא בין צרכני השירות לאנשי המקצוע

כדאי לדעת שעד לפני 15 שנה, המצב היה זהה גם באנגליה, אך תנועה של ספקי שירות לצד צרכנים, הצליחה לחולל מהפכה בתחום של בריאות הנפש. כיום כל השירותים הניתנים לאנשים מוגבלים, מופעלים בשיתוף מלא בין צרכני השירות לאנשי המקצוע. אפילו אנשי מקצוע בבריאות הנפש המתראיינים לראיון עבודה, יצפו לראות בחדר לצד המנהל הבכיר ומנהלת משאבי אנוש גם את אותו מקבל שירות מהם שיהיה שותף בקבלת ההחלטה.

לא משתפים אותם כלל ועיקר בתהליך קבלת ההחלטות, בשירותים שנוגעים ישירות אליהם

ניקח למשל את א' ,56, עולה מחבר העמים, שמקבל מאיתנו שירות מזה שנתיים. א' מתמודד עם אתגרים נפשיים לא פשוטים הכוללים שמיעת קולות. מטרת העל של השירות של "שכולו טוב" הוא שילוב של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. בפגישה הראשונה של א' הוא נשאל מתי ואיך הוא רואה את עצמו משתלב בעבודה והיכן הוא היה רוצה לעבוד?

א' ענה שהמטרה שלו היא השתלבות בחברה הישראלית, הוא רוצה לדבר עם אנשים בעברית, להיות חלק מהקהילה, לחוות באופן יומיומי ובלתי אמצעי את ישראל. א' לא הרגיש מוכן להשתלב בעבודה, במיוחד לא כזאת שדורשת ממנו לעבוד מול מסך או מכונה כל יום. הדיאלוג עם א' שינה את מטרות השירות ואפשר לו לבנות את התהליך האישי שלו לקראת השתלבות בחברה.

היום, שנתיים לאחר מכן, א' מעניק שירות בדוכן בקניון, כמוכר, הוא מרגיש משמעותי וחיוני וכבר מגשש לקראת הצעדים הבאים בהתהליך השיקום האישי שלו. א' למעשה עיצב את השירות השיקום שהוא מקבל בגלל הקול הברור אותו הוא השמיע.

כנאמר: "אין חכם כבעל נסיון", אף אחד לא יכול להבין מה המשמעות של פנייה לקבלת שירות שיקום למעט מי שחווה זאת. וכך גם לא ניתן להבין עד תום תוכנית עצמית לשיקום למעט מי שעבר אותה. רק מקבלי שירות ציבורי יכולים להבין בצורה הטובה ביותר כיצד ניתן לשפר את השירות וכך להגדיל את סיכוי ההצלחה.

לסיכום, אל לנו לשכוח כי בשירותים ציבוריים קהל היעד הוא מוגדר ונגיש; אם זה לקוח שמתלונן על שירות בקופת חולים כזה או אחר ויוכל בעצמו לתת עצות להתייעלות, או אמא המתקשה להתנייד עם בנה שעל כסא גלגלים כשהיא צריכה להגיע למקומות ציבוריים ויודעת טוב יותר  מפקידים ויועצים כיצד ניתן להקל עליה ועל בנה בהתניידות. כנ"ל לגבי פגועי נפש המקבלים שירותים מהמדינה. הם ביחד עם הצוות יודעים מה טוב עבורם.

הגיעה העת שהמגזר הציבורי יתחיל לשלב גם אותם ואותנו - האזרחים - מקבלי השירות מהמדינה, בתהליך קבלת ההחלטות. כך נגדיל את הסיכוי של כולנו להצליח לקבל את השירות המיטבי מהמדינה.

• עירד אייכלר הוא מייסד ויו"ר קבוצת "שכולו טוב" שזכתה לאחרונה בפרס יוקרתי של ארגון Zero Project - לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות ברחבי העולם. הפרס יוענק על פיתוח מודל כלכלי חברתי לשילוב אנשים עם מוגבלויות והעתקת המודל ברחבי העולם.
  

• מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם? שלחו ל- shlomit-sh@ynet.co.il וציינו בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר ". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
  

• לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן .