"אין תחליף לתמיכת ארה"ב בישראל"
כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), עורך בימים אלה את כנס העשור שלו, תחת הכותרת: "הערכה אסטרטגית לישראל 2017". "ארצות הברית יכולה לתרום לשיפור מצבה של ישראל ולשיקום מעמדה הבינלאומי", אומר ל-ynet תא"ל (במיל) אודי דקל - סגן ראש המכון. וגם: מה דעתו על הססטוס קוו מול הפלסטינים. ראיון
בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
"הסטטוס-קוו הוא מדומה ומוביל למציאות של מדינה אחת לא-יהודית ולא-דמוקרטית. הוא מצמצם עד מאוד אופציות להסדרה ולהיפרדות מהפלסטינים בעתיד. הבעיה שהציבור לא חש בזאת. כמו כן, המנהיגות מעדיפה לדחות החלטות קשות, עד שנגיע לנקודת ההיפוך שלא נוכל לחזור לאחור".
כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בראשות אלוף (במיל) עמוס ידלין, עורך בימים אלה את כנס העשור שלו, תחת הכותרת: "הערכה אסטרטגית לישראל 2017". בראיון ל-ynet אומר תא"ל (במיל) אודי דקל - סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) כי "האינטרס של ישראל הוא בראש ובראשונה לשמור על עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, והדבר מחייב פעולה מיידית לכיוון מהלך מדיני".
האם בכלל יש טעם להתקדם במסלול שסופו אינו ידוע, ובפרט מול רשות פלסטינית במצב רעוע שמאבדת את הלגיטימיות בעיני הציבור הפלסטיני?
"גם אם התכלית של פתרון קבע נראית בלתי-ניתנת להשגה, יש לעצב תנאים להרחבת מניפת האופציות לישראל, זאת בעיקר באמצעות מהלכים מדורגים, מלמטה למעלה, עדיף כהסדרי מעבר בתאום עם הפלסטינים, אך רובם ניתנים לביצוע עצמאי ישראלי, ותכליתם סיוע בבניית רשות פלסטינית יציבה, אחראית ומתפקדת, תוך הרחבת סמכויות השליטה שלה באזורים שתסמן ישראל (בפוטנציאל עד 60% משטחי הגדה המערבית), בניית התשתיות והכלכלה הפלסטינית ושיפור ניכר בתנאי החיים של האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית. כל זאת, ללא פינוי התנחלויות בשלב זה וללא צמצום חופש הפעולה הביטחוני של צה"ל".
לדבריו, הרשות הפלסטינית היא הכתובת המוכרת והאחראית, וזה אינטרס ישראלי לחזק אותה. "לא ניתן להתעלם מזרמי העומק בחברה הפלסטינית שמאתגרים את הרשות, כמו גם הקרע מול חמאס ברצועת עזה, אך בהיעדר חלופה אין ברירה אחרת מלבד חיזוק הרש"פ ושיח מולה".
אתם עוסקים בכנס בתפיסת הביטחון הלאומי, האם נדרש לעדכנה. מה עלה בכנס בסוגיה זו?
"הבעיה שאין כיום תפיסת ביטחון מוצהרת ומוסכמת למדינת ישראל", קובע דקל. "ממשלת ישראל מעדיפה לשמור על עמימות בסוגיות מרכזיות, כמו עתיד הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ביסוס גבולות הקבע של מדינת ישראל, מערכת היחסים מול הסביבה האזורית ועוד. למרות שאנו נאחזים בתפיסת הביטחון של דור המייסדים - ארבע הרגליים של הרתעה-התרעה-הכרעה-הגנה - הן לא מחזיקות תפיסה אלא משמשות כקומה מגשרת בין תפיסת הביטחון הלאומי לתפיסת ההפעלה הצבאית. הסיפור לאורו גובשו הרגליים אינו רלוונטי יותר ולא גיבשנו סיפור מעשה עדכני. בסוגיה זו על ממשלת ישראל לקבל החלטות ולגבש תפיסה עדכנית שתהווה מצפן לבניין ולהפעלת כלל המאמצים - הצבאיים, הדיפלומטיים, המשפטיים, הכלכליים, התודעתיים ועוד".
דבריו של דקל מגיעים לאחר ניסיון רב בשלל תפקידים בטחוניים. דקל, סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי ב-2012 כחוקר בכיר. קודם לכן שימש כראש מנהלת המשא ומתן עם הפלסטינים, תחת ראש הממשלה אולמרט, במסגרת תהליך אנאפוליס. במסגרתו, ריכז את עבודת המטה וניהל את ועדות המשא ומתן. בנוסף ביצע שורה ארוכה של תפקידים בצה"ל בתחומי המודיעין, שיתוף פעולה צבאי בינלאומי והתכנון האסטרטגי. תפקידו האחרון בצה"ל היה ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון במטה הכללי.
לטענת דקל, התפוגגות האיום הקיומי על ישראל שינתה את האיזונים בתוך החברה הישראלית והגבירה את השסעים והמתחים שמערערים את היציבות הפנימית. "האיום החיצוני שריר וקיים, אך השתנה באופיו ויש להכיר את מרכיביו בעידן הנוכחי. עם זאת, יש לנצל את העובדה שפחת האיום החיצוני כדי להתרכז בסוגיות הבית של איחוי הקרעים בהחברה בישראלית, הגברת הלכידות וקביעת כללי משחק מקובלים לקבלת החלטות חשובות ברמה הלאומית".
כניסת ממשל טראמפ לבית הלבן היא אירוע משמעותי למדינת ישראל. דובר על העברת השגרירות לירושלים ועל נושאים נוספים. בנקודת הזמן הנוכחית, מה ישראל רוצה ויכולה להשיג מארה"ב בהנהגת טראמפ? איך משקמים את היחסים? על מה חשוב להסכים ועל מה לא נורא לא להסכים?
"אכן מדובר בהזדמנות עבור ישראל לשקם את יחסיה עם ידידתה הקרובה ביותר. על אף קולות שנשמעו בדבר ברית עם רוסיה או עם סין, לארה"ב אין תחליף כמעצמה התומכת של ישראל. לכן חיוני לפנות בהקדם לביסוס יחסי אמון בין וושינגטון וירושלים, שיתקנו את הנזק שנעשה בשנים האחרונות וישיבו את היחסים למסלולם".
לדברי דקל, מכיוון שהסכם הסיוע הביטחוני נחתם עוד בזמן כהונת אובמה, על ישראל להתרכז בשני נושאים עיקריים על סדר היום בעבודה מול ארה"ב: "צריך להגיע להבנות על "מסלול עוקף" להסכם הגרעין, שיקדם את האינטרסים של שתי המדינות ויבטיח שאיראן לא תפרוץ לפצצה גרעינית. בד בבד, על ארצות הברית וישראל לפעול להפחתת השפעתה השלילית של איראן על פני המזרח התיכון, ולהצר את צעדיה בהתערבותה בסכסוכים אזוריים והפעלת שלוחיה.
האם לדעתך על ישראל לנצל את בחירתו של טראמפ לאור היחסים החמים שיש לו עם ישראל, ולקבוע עובדות בשטח כגון "סיפוח" או ביטול הסכמים עם הפלסטינים?
"אנחנו אחרי סבב למידה בארה"ב כדי לפענח את הצופן של ממשל טראמפ, מסתבר כי גם המומחים בארה"ב אינם יודעים לצפות את עידן טראמפ", טוען דקל. לדבריו, עידף לא להפתיע אותו, לפיכך כדאי ללמוד את טראמפ ומדיניותו בטרם קובעים לו עובדות. מבחינת דקל השאלה היא: מדוע לא סיפחנו את השטחים ב-50 השנים שחלפו ממלחמת ששת הימים? "התשובה ברורה, כי זה בניגוד לאינטרס שלנו, הנשען על הרצון להגיע להסדרה עם הפלסטינים ולא לספח לישראל 2.4 מיליון פלסטינים. כדי לשמור את ישראל יהודית ודמוקרטית, בטוחה ומוסרית, עלינו לחדור להסדרה ולהימנע מקביעת עובדות שמצמצמות את האופציות שלנו בעתיד, לא רק כלפי הפלסטינים, אלא גם מול מדינות ערב הפרגמטיות והקהילה הבינלאומית", הוא קובע.
על כן אומר דקל, יש לרתום את האמריקאים למהלך מדיני משמעותי מול הפלסטינים, המבוסס על גישת הסדרי מעבר, של בנייה מדורגת מלמטה למעלה, ודחיית הדיון בהסדר הקבע לזמן בו התנאים יאפשרו זאת. "ארצות הברית יכולה לתרום לשיפור מצבה של ישראל ולשיקום מעמדה הבינלאומי".
2015 עמדה בסימן כניסת רוסיה למזרח התיכון בעוצמה גדולה, על חשבון ארצות הברית שהותירה ואקום מעצמתי בהתנהלותה. עד כמה זה משפיע על המשחק בין המעצמות ועל ישראל כגורם אזורי משפיע?
"כנראה שזהו הנעלם הגדול בכל הקשור למדיניות החוץ של ממשל טראמפ. המשך בקו אי-ההתערבות של ארה"ב בסוריה יסלול את הדרך לדומיננטיות רוסית מוחלטת במדינה ולהמשך התחזקותו של אסד. על מנת לגרום להיפוך מגמה, על האמריקאים לנקוט צעדים דרמטיים במזרח התיכון כמו שליחת כוחות קרקעיים והובלת מהלך משמעותי עם טורקיה וערב הסעודית - מה שנראה רחוק מאוד מכיוון התפתחות הדברים. עבור ישראל, חרף יחסיה החיוביים עם רוסיה, זוהי מגמה מדאיגה שכן היא מקדמת את האינטרסים של אויביה (איראן, חזבאללה ואסד) על חשבון שחקנים אחרים עימם יכולה ישראל לגבש מחנה משותף.
"בניגוד למה שהכרנו לפני 2011, היום הזירה הצפונית הפכה באופן כמעט בלתי-הפיך לזירה אחת שלא ניתן להפריד את חלקיה - לבנון וסוריה" אומר דקל לסיום. "זו המשוואה שחזבאללה מנסה ליצור בשנים האחרונות, ושישראל ממשיכה לנסות להיאבק בה באמצעות פעולותיה בזירה. בסופו של יום, בעימות הבא, לכשיפרוץ, סביר כי רמת הגולן תהווה קרקע פורייה עבור חזבאללה ליצירת חזית נוספת להעסקת ישראל".
בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
לפנייה לכתב/ת 
