לא ביקשתי. אל תשלח. או שא בתוצאות
"משלוח תמונות של אבר מין היא עבירה פלילית. מעשה מגונה על פי חוק שאינו מצריך מגע פיזי בין הצדדים. זהו אקט של כפייה נטו. אדם כופה עלייך לראות את אבר מינו". שני שטלריד, מסייעת לנפגעי תקיפה מינית, משתפת
לטורים הקודמים:
לפעמים הילדים צודקים ובאמת יש מפלצת
הגברים נרתמים: #גם_אני_מוטרד. מהמצב
"איך יכול להיות שזה כל מה שהוא קיבל?"
הופתעתי לגלות שהיא לא מודעת לעובדה שזה כלכך נפוץ שאין אשה כמעט שלא קיבלה תמונות כאלה, בין אם בהודעה פרטית רגילה, או בהודעות המפולטרות בפייס. הופתעתי עוד יותר לגלות משיחה עם חבר טוב שאין לו מושג בכלל עד כמה זה נפוץ. חשבתי שזה מידע כללי. שכולם יודעים. שכולם יודעים שכל אחת כמעט שיש לה פרופיל ברשת חברתית "זכתה" מתישהו, בהתעלמות מוחלטת מרצונותיה, איפה היא נמצאת בדיוק בזמן קבלת התמונה, עם מי היא יושבת בדיוק וכו'.
משלוח תמונות של אבר מין היא עבירה פלילית. מעשה מגונה על פי חוק שאינו מצריך מגע פיזי בין הצדדים. זהו אקט של כפייה נטו. אדם כופה עלייך לראות את אבר מינו. שמעתי לא מעט תגובות של - אני לא מבין מה יוצא להם מזה. הרי זה לא שתשב מישהי ותקבל תמונה כזו ותדמיין שהיא פגשה את אביר חלומותיה או תחשוב לעצמה - אני חייבת להיפגש איתו.
והסברתי. שזה בדיוק כמו כל עבירה מינית. זה לא העניין. הרצון המיני של הצד המקבל לא מעניין את השולח. מה ש"עושה לו את זה" זו הכפייה הזו בידיעה המוחלטת שמי שהוא רוצה תראה גם אם רק לשנייה את מה שהוא החליט שהיא תראה. לרצונותיה אין משמעות.
מתוך הרצון להדגים לאותה נערה כמה אין שום קשר בין ההתנהגות שלה למשלוח התמונות האלה, שאלתי שאלה קטנה בפוסט פייסבוק. מי כאן קיבלה תמונות של אבר מין ללא שום הקדמה, בקשה מפורשת או התראה? וביקשתי לענות פשוט ב- "אני".
הפוסט פורסם בראשון בבוקר ונכון לכתיבת הטור - קיבל מעל 300 תגובות. כ 250 מתוכן תגובות של "אני" שמוכיחות ללא צל של ספק שאין קשר לגילך, צבעך, אמונתך, עיסוקך, כולן קיבלו כזו תמונה. וכ 50 תגובות של גברים שרובן ככולן תגובות המומות מהכמות המטורפת של מקבלות הודעות כאלה. חלקם אף התנצלו בשם המין הגברי.
אחת התגובות הגיעה מבחור בשם אסף שמואלי שאחרי שהתגבר על ההלם מהתופעה המכוערת הנרחבת, כתב שחייבים לעשות משהו ופתח דף פייסבוק שנקרא "לא ביקשתי אל תשלח". מטרת הדף היא להעלות את התמונות הנשלחות של אברי המין, מצונזרות, כמובן, אך עם שם השולח ותמונת הפרופיל שלו כפי שמופיעה בהודעה ששלח.
כולנו יודעים שהעונשים במדינה על עבירות מין הם מגוחכים ביחס לחומרת הפשע ומתוך הידיעה הזו, אנחנו יודעים גם שחוץ מלמחוק ולחסום את המשתמש, אין לנו דרך משפטית להתמודד עם התופעה. מתוך המחשבה שאולי נגרום כך לאותם עברייני מקלדת לחשוב פעמיים לפני שהם כופים על עיניים צעירות להסתכל על משהו שלא ביקשו לראות.
יום למחרת הצעתי הצעה נוספת. יש איזה משהו בקבלת תמונה כזו שלוקח ממך את השליטה. הכפייה הזו שלך רואה את מה שהוא החליט שתראי מבלי להתחשב ברצונך החופשי כאדם, יש בה נטילת שליטה מאדם.
הצעתי שאולי כדאי שנייה לפני המחיקה והחסימה של המשתמש, להחזיר מעט שליטה בשימוש בהומור. ציני ובועט. כזה שיגרום לשולח להרגיש ואולי אף להבין כמה הוא פתטי ועלוב נפש. ביקשתי בפוסט פייסבוק להתחיל שרשור תגובות יעילות ומביישות כנגד השולחים. והן הגיעו. בהמונים.
תגובות ועוד תגובות שחוץ מהיותן מאד מצחיקות בהחלט משרתות את המטרה. בהחלט מדגימות שאדם כזה אינו ראוי למשהו אחר. בהחלט מדגימות שאין קשר בין התנהגות הנמען לכפיית השולח. בהחלט מדגימות שיש לנו המון כוח ביחד, לאנשי האור, לגרש את החושך. ובכלל, כשלא מעט אנשים טובים מתגייסים למטרה חברתית משותפת של הבאת צדק, זה תמיד מרגש אותי. לעשות עוד צעד לכיוון מציאות מוארת יותר, בטוחה יותר, מכבדת יותר. עבור ילדינו. עבור כולנו.
לא ביקשתי. אל תשלח. או שא בתוצאות.
- שני שטלריד, אמא של עמית וטל. לאחר שחשפה בתקשורת את סיפור האונס האישי שלה והשיקה את ״קמפיין האותיות״ ,
ו״לא לבושה״ ,
היא הקימה את עמותת ״אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית״ ומאז היא פעילה במאבק נגד תקיפות מיניות, תוך ליווי מאות נפגעים והעברת הרצאות בנושא.
- להזמנת הרצאה היכנסו לעמוד הפייסבוק
או שלחו מייל ל: shtalryd74@gmail.com
.
- מעבר לקווי הטלפון של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ממתינות מתנדבות לנשים ומתנדבים לגברים, להקשיב ולשוחח באנונימיות מוחלטת. אתם לא לבד. התקשרו 1202 לקווי סיוע לנפגעות תקיפה מינית ו-1203 לנפגעי תקיפה מינית.