שתף קטע נבחר

דרושים: גניקולוגים רגישים לנפגעות אונס

"בדיוק כפי שהייתי מצפה שבמשטרה יגלו רגישות כשנפגע/ת תקיפה מינית מגיעים להתלונן, כך הייתי מצפה שבתחום רפואת הנשים ייתנו את הדעת לפגיעות מיניות". שני שטלריד, מסייעת לנפגעי תקיפה מינית, משתפת

בדיבור על פגיעות מיניות ומשמעותן, על הצרכים השונים, עולה לא מעט הצורך בהכשרה מיוחדת של שוטרים או אנשים שונים במערכת המשפט לצורכי טיפול פלילי ומשפטי בפגיעות מיניות. הכשרה שתלמד השלכות ומשמעויות, רגישות מסויימת ותלמד מה לא עושים, מה לא שואלים, מה לא לגיטימי, לעומת מה שכן.

 

הרגישות הזו, אם תגיע, תאפשר בעיניי פתיחת דרך קלה יותר להתמודדות עם ההליך המשפטי המסובך הזה של מיצוי הדין עם מי שפגע בך מינית. ובדיוק כפי שהכשרה מיוחדת כזו נדרשת בקרב הגורמים השונים המלווים תהליך פלילי ומשפטי בפגיעות מיניות, כך בעיניי, יש צורך בהכשרה מיוחדת בקרב רופאי ורופאות, אחי ואחיות נשים. כל העובדים בתחום הגניקולוגיה.

 

לטורים הקודמים:

שחרור מוקדם - יריקה בפני קורבנות האונס

מבט מבפנים על מתן גזר הדין באונס בחצרים

לא ביקשתי. אל תשלח. או שא בתוצאות

לפעמים הילדים צודקים ובאמת יש מפלצת

לאמא אפשר לספר הכל?

הגברים נרתמים: #גם_אני_מוטרד. מהמצב

 

לפני כשנה וחצי פנתה אליי נפגעת תקיפות מיניות קשות בילדותה בבקשה מעט אחרת. היא ביקשה שאנסה לעזור לה למצוא גניקולוגית רגישה מאזור המרכז. כזו שמבינה מה זה לטפל במישהי פגועה מינית. אם להיות כנה, מעולם לא חשבתי על זה. על האופציה הזו של ההסבר לקשיים שבבדיקות גניקולוגיות פולשניות כאלה ואחרות.

 

מעולם לא ייחסתי חשיבות לכיצד הרגשתי בהריונות ובלידות של ילדיי. בבדיקות, בלידה עצמה, ברופאים והאחים והאחיות שנכנסים ויוצאים. לא עשיתי את ההקשר. אבל כשהיא פנתה אליי, מייד הבנתי את הקושי. וכשביקשתי עזרה, פנו עשרות נשים עם תשובות.

 

הן סיפרו על רופאי ורופאות נשים כאלה ואחרים. אלה הרגישים, שהם סיפרו להם על הטראומה המינית שמלווה אותם ועל הקשיים בבדיקות. הבינו, פעלו ברגישות, ליוו בתקשורת מתמדת. אחת סיפרה על הדולה שהציעה עצמה בהתנדבות, כזו שמתמחה בליווי נפגעות מינית, השנייה סיפרה על רופאת הנשים המקסימה שישבה איתה לשיחה ארוכה לצורך הבנת הטריגרים וחוסר הנעימות טרום בדיקתה, ועל הרגישות המתמדת במהלך כל הפגישות ביניהן.

 

הן ממשיכות בשקט שלהן גם על כסאות רופאי הנשים

נשים סיפרו על חוויה שאפשר משהו נעים וקל יותר לצפות לו ולא פחד מבדיקה לא נעימה. לעומת אלה שסיפרו על חוויות קשות, שלא לומר טראומתיות מכסא הגניקולוג. אחת סיפרה על הדלת שנפתחה ואחים גברים שנכנסים ויוצאים ורואים אותה במערומיה במהלך בדיקה פולשנית, על הבכי הבלתי נשלט של אחרי, השנייה סיפרה על רופא שהכאיב ולא הבחין בהצפה הטריגרית שגרמה לה לרעוד במהלך כל הבדיקה, ההרגשה פולשנית, על חוסר שליטה שחוזר ונבנה במוח. ואלה הן משמעויות שלטעמי, לא נלקחות בחשבון כשלומדים רפואת נשים.

 


סיפרה על רופא שהכאיב ולא הבחין בהצפה הטריגרית שגרמה לה לרעוד במהלך כל הבדיקה

 

נפגעות מינית אחרות יכולות לספר על קשיים בכניסה להריון עצמו. חלק מהן שחוו קשיים באינטימיות עם גברים כאילו מאז ומעולם, כאילו הפגיעה המינית בהן בילדותן חרצה את גורלן המיני לנצח, החליטו להביא ילד לבדן. והמסע הזה כשהן לבד, עם המשמעות של הפגיעה המינית בהן, אינו פשוט. מתרומת הזרע דרך ההזרקות, השאיבות, ההזרעות, הנסיונות הכושלים, שוב ושוב, דרך פתלתלה וקשה לכל אשה. בוודאי לכזו שעושה את הדרך הזו לבדה. ובוודאי שעוד יותר לנפגעת תקיפות מיניות.

 

אחד הגורמים הוא דווקא רגשי הבושה של הנפגעות עצמן. הן לא מספרות על הפגיעה המינית וממשיכות בשקט שלהן גם כשהן על כסאות רופאי הנשים מבלי לתקשר את הקושי שלהן. אני מאמינה שלו היו מספרות בדיסקרטיות לרופא/ת הנשים שלהם, אלה היו מגלים רגישות יתרה ושואלים שאלות תוך כדי בדיקות בשביל לאפשר הרגשת בטחון גדולה יותר.

 

הגורם השני הוא חוסר המודעות למשמעויות האלה על בדיקות גניקולוגיות. בדיוק כפי שהייתי מצפה שבמשטרה יגלו רגישות כשנפגע/ת תקיפה מינית מגיעים להתלונן, כך הייתי מצפה שבתחום רפואת הנשים ייתנו את הדעת לפגיעות מיניות. אולי אפילו במסגרת שאלות שגרתיות כמו - האם יש במשפחה מחלות תורשתיות, תהיה שאלה כמו - האם עברת פגיעה מינית בעבר.

 

אולי מבלי הצורך לדבר על זה, אלא רק לסמן וי קטן בדך היכרות, מבלי להסביר, מבלי לחלוק, יעביר מסר חד וברור ורופאי הנשים. וי מסומן שיסמל שבמקרה הזה צריך להתייחס ברגישות יתר. הפציינטית הזו יכולה לחוות הצפה, רעידות, דמעות, להתכווץ, היא יכולה לחוות כאב. יציקת משמעות גדולה יותר של סימון וי על שאלה בטופס היכרות עם מטופלת ברופאת הנשים - תביא לחוויה נעימה יותר כשפגועות מינית מגיעות לבדיקות גניקולוגיות שגרתיות או רוצות להביא ילדים לעולם.

 

  • שני שטלריד היא אמא של עמית וטל. לאחר שחשפה בתקשורת את סיפור האונס האישי שלה והשיקה את ״קמפיין האותיות״ , ו״לא לבושה״ , הקימה את עמותת ״אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית״ ומאז היא פעילה במאבק נגד תקיפות מיניות, תוך ליווי מאות נפגעים והעברת הרצאות בנושא.

 

 

  • מעבר לקווי הטלפון של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ממתינות מתנדבות לנשים ומתנדבים לגברים, להקשיב ולשוחח באנונימיות מוחלטת. אתם לא לבד. התקשרו 1202 לקווי סיוע לנפגעות תקיפה מינית ו-1203 לנפגעי תקיפה מינית. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים