בדרך אל האושר

בשיתוף מפעל הפיס

דמיינו בית ספר שבו המורה מתקשרת אליכם כל יום רק כדי להגיד מילה טובה על הילד שלכם. לספר על כך שעזר היום למישהו, השתתף יפה בשיעור, או אפילו סתם שהוא ילד מקסים. דמיינו לעצמכם גם שבכניסה לבית הספר תלוי שלט שאומר "תאהבו בלי לחשוב מה תקבלו בתמורה”, שהשיעור נפתח בכך שכל תלמיד מספר משהו טוב שקרה לו אתמול, ושאין דבר כזה הורדת ציון על אי־הכנת שיעורים והרשמה על הפרעות. נשמע לכם כמו מדע בדיוני? אז זהו, שלא. זה קורה כבר היום בכמאה בתי ספר — ואפילו יש לזה תוצאות מדהימות.

כתבות נוספות במתחם המורה של המדינה

מדובר בפיילוט ניסיוני שפותח ומלווה על ידי מכון "מיטיב", מרכז לחקר וליישום הפסיכולוגיה החיובית הפועל בבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה. בראש הוועדה המייעצת של התוכנית עומד שר החינוך לשעבר, גדעון סער, וחברים בה אנשי חינוך בולטים כמו מנכ"לי משרד החינוך לעבר ד"ר שמשון שושני ודלית שטאובר. אם תשאלו אותם, זוהי המהפכה החינוכית הבאה.

(צילום: מאיר אוחיון)

התוכנית המהפכנית, שנמצאת כיום בשלבי הטמעה בכמאה בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ברחבי הארץ, מבוססת על האמונה שתלמיד מאושר, ערכי, המאמין ביכולותיו ומממש את נטיות ליבו וכישרונותיו, יגיע להישגים גבוהים יותר גם במתמטיקה, באנגלית ובתנ”ך. התוכנית מתמקדת בזיהוי גורמים הממתנים מצוקה ומגבירים רווחה נפשית, שמחה, סיפוק, מימוש עצמי ושביעות רצון מהחיים - ויישומם באופן קבוע ואינטנסיבי על התלמידים.

אף שהדגש בתוכנית הוא על ההיבטים הרגשיים והחברתיים, מחקר שליווה את התוכנית ופורסם באחרונה בכתב־עת בינלאומי לפסיכולוגיה מצא כי יש לה השפעה ניכרת גם על ההישגים הלימודיים, ובמילים אחרות: הציונים עלו. "כשבדקנו את תוצאות מבחני המיצ"ב בבתי ספר שהשתתפו בתוכנית, גילינו שיפור מובהק של כעשרים אחוז בציונים במתמטיקה, באנגלית ובמדעים", מתגאה המנהלת האקדמית של מיטיב, ד"ר ענת שושני.

בנוסף, תלמידים שהשתתפו בתוכנית (המיושמת גם במערכות חינוך אחרות בעולם, בין השאר במקסיקו, קוסטה ריקה ובחלק ממדינות ארה”ב) הציגו עלייה ניכרת במסוגלות העצמית, בהשקעה בלימודים (למידה למבחנים, הכנת שיעורי בית), בתחושת השייכות לבית הספר ובשיפור היחסים החברתיים, בהשוואה לתלמידים שלא השתתפו בתוכנית. במקביל חלה אצלם ירידה בתחושות של חרדה ודיכאון והפחתה באלימות.

כדי להפעיל את התוכנית עברו הצוותים החינוכיים בבתי הספר שבהם היא מיושמת שנה שלמה של הכשרה. "השלב הראשון בשינוי התפיסה וביישומה בקרב התלמידים חייב לעבור דרך הכשרה והעצמה של צוותי החינוך והמורים כסוכני השינוי המרכזיים”, מסבירה ד"ר שושני. “המורים לומדים אימון והופכים להיות יועצים, שעוזרים לתלמידים להציב מטרות לימודיות וחברתיות ולהצליח להשיגן".

מנתח או נהג מונית

בבית ספר “עציון גבר” באילת, בו מיושמת התוכנית כבר שנתיים, הרגישו המורים את השינוי על בשרם. "הבנו שעל מנת שהתהליכים יהיו אמיתיים, עלינו המורים לעבור אותם בעצמנו”, אומר מנהלת בית הספר, עינת חרמוני. “ואכן, התהליך שעברנו כלל למידה וסדנאות, והמורים קיבלו כלים כדי לתרגל בבית. זה היה תהליך מרגש ומעצים, שבו למשל למדנו שהקשבה מעניקה לנו כוח. בעקבות התהליך התחלתי, למשל, להקשיב למוזיקה ולהקפיד על פעילות ספורטיבית.

"התוצאה של התהליך שעברנו באה לביטוי בכך שהיום יש לנו בבית הספר צוות של אנשים חיוביים, אקטיבים ושמחים, לצד תלמידים שאוהבים לבוא לבית הספר. מובן שאנחנו רואים גם שינוי בהישגים הלימודיים. המורים שלנו מונחים לפעול במכוונות עמוקה לתלמיד כפרט ולצרכיו, ומציבים לכל תלמיד, בשיתוף איתו, יעדים אישיים, אופק התפתחותי וחלומות — יעדים שאחרי השגתם הם עוקבים".

דוגמה לשינוי שעברו התלמידים אפשר למצוא בסיפור הבא: לפני שנתיים ביקשה חרמוני מכל תלמיד לכתוב מה הוא רוצה

להיות כשיהיה גדול. התשובות כללו מקצועות כמו נהג מונית, מתקן מכוניות, קופאית ואחראית קומה במלון. באחרונה שוב ביקשה מהילדים לכתוב מה ירצו להיות כשיהיו גדולים, והפעם התשובות כללו גם מקצועות כמו רופא מנתח, טייס, אסטרונאוט, מנהל בית ספר, ראש עירייה, ואפילו ראש ממשלה. “המוטו שלנו הוא להאמין בילדים, ביכולות שלהם ובחוזקות שלהם, וכך לגרום להם להאמין בעצמם”, אומרת חרמוני.

"הפסיכולוגיה החיובית הפכה אותנו לאסופה של אנשים חזקים ואנושיים יותר, ועם המון אחריות כלפי הילדים”, משתפת גם תמר בוסקילה, היועצת החינוכית ב"עציון גבר". והמורה ענת בן־חיים מוסיפה: "אני מטבעי אדם חיובי, וכשהוצגה לי התוכנית הייתי ספקנית. חשבתי מה עוד אפשר ללמד אותי על חשיבה חיובית, אבל למדתי הרבה. כל אחד מאיתנו עלה לפחות בדרגה אחת. אצלי התגברה המודעות העמוקה להקשבה ולצורך להתמודד עם רגעי עצב ולא לברוח מהם. המודל השפיע גם על ההתנהלות שלי בבית, והיום למשל אני מנשקת הרבה יותר את הילדים שלי ומעריכה יותר את בעלי".

איך זה עובד בשטח? בן־חיים: "אני פותחת את השיעור בשיח על דבר חיובי שקרה לכל תלמיד. בהתחלה התלמידים התקשו להגיד על עצמם דברים חיוביים, לא כל שכן על חבר, וכעת זה חלק מהשפה שלנו. הקירות בבית הספר מקושטים בפלקטים ברוח הישיבה החיובית, ובמסגרת מערכת השעות יש לנו שעה שבועית של חשיבה חיובית".

"המורים עברו תהליכים אישיים. חלקם התקרבו לעצמם, עשו סדרי עדיפויות חדשים וחשבו מה חשוב להם בחיים ומה עושה להם טוב", אומרת דנה גרניט־ליכטמאייר, המלווה את התהליך ב”עציון גבר". “אחת המורות, למשל, בחנה את תפקידה בבית והבינה שכבר שנים ימי שישי שלה נראים אותו הדבר. היא מסדרת, מנקה, מבשלת ומגיעה עם הלשון בחוץ לערב שבת. בעקבות התוכנית היא הרשתה לעצמה לבדוק מה יקרה אם תלך לים ביום שישי, ובמקום לבשל תקנה אוכל מוכן. היא גילתה שהשמיים לא נפלו: כל המשפחה 'זזה' קצת ונהנתה מהשינוי".

המורים היו חשדנים

גם בבית הספר "צאלים" באילת פועלת התוכנית. התלמידים שם מדקלמים "תחשוב טוב - יהיה טוב", וכשמבקשים מהם להסביר על רגל אחת מה זו חשיבה חיובית, הם לוקחים דף לבן, מציירים עליו עיגול שחור ושואלים אותך מה אתה רואה. אם תשובתך מתמקדת בדף הלבן — הפנמת את החשיבה החיובית. אם הצבעת דווקא על העיגול השחור — יש עוד עבודה. במילים אחרות: הם לומדים להסתכל על חצי הכוס המלאה.

"אנחנו רואים היטב את השינוי", אומרת המנהלת גילה גולן־פרץ. "תחושת המסוגלות בקרב התלמידים עלתה, וכך גם המוטיבציה שלהם ללמידה והתחושה הכללית. גם אנחנו, כצוות החינוכי, חולקים חשיבה משותפת והצלחות, ויודעים להתמודד עם המקומות הפחות מוצלחים. אני רואה את השינוי בעיקר באווירה בחדר המורים וביכולת שלי ושל הצוות להתמודד עם מלאכת החינוך בדרך איכותית יותר".

ההתחלה לא הייתה פשוטה גם בצאלים, ומורים רבים היו חשדנים. חלקם טענו שמי שאחראי על אושרם של התלמידים הם לא המורים אלא ההורים. "אבל המסקנה שהגענו אליה בשיח משותף היא שאושר זה לא ילד שצוחק כל היום, אלא ילד שמאמין בעצמו, מלא ביטחון, חולם ומסוגל להתמודד עם בעיות", מסבירה גולן־פרץ.

"הערך העצמי של התלמידים חשוב יותר מתנ"ך ומתמטיקה". צוות בית הספר עציון גבר באילת(צילום: מאיר אוחיון)

"כאשר ילד מאושר, הוא פנוי ללמידה”, אומרת המורה פזית לוי, מחנכת כיתה ה'. "חשוב לי להשקיע בהקשבה ובהעלאת הערך העצמי של התלמיד לפני מתמטיקה ותנ"ך". והמורה מגי ירחי מוסיפה: "בכיתה אני מקפידה יותר על משובים חיוביים, ואם בעבר הייתי עסוקה בבדיקה וברישום של מי שלא הכין שיעורי בית, היום אני משבחת את מי שהכין, ועם מי שמתקשה אני עובדת על תוכנית אישית הכוללת הצבת יעדים. היום אנחנו מתמקדים במה כן, במקום במה לא".

יו"ר הוועדה המייעצת של התוכנית, שר החינוך לשעבר גדעון סער, משוכנע כי מדובר במהפכה של ממש ומקווה שהתוכנית תורחב בהדרגה לכל בתי הספר בארץ. "אני מאמין שהמהלך הגדול הבא בתחום החינוך יעסוק במיומנויות חברתיות ורגשיות של הילדים”, הוא אומר. "חיזוק הדימוי העצמי, נחישות בהשגת מטרות ומתן תחושת מסוגלות הם מרכיבים המעצבים את אישיות הילד ומובילים לשיפור ההישגים הלימודיים".

לדברי סער, הרפורמה צריכה להתחיל בהכשרת פרחי הוראה במכללות להכשרת מורים ובחוגים באוניברסיטאות. "לצד הקניית מיומנויות ללא קשר לתחום ההתמחות של המורה, חשוב שכל המורים יעברו הכשרה בפסיכולוגיה חיובית לקידום הדיאלוג מורה־תלמיד וכדי לחזק את הצדדים הטיפוליים, להקשיב

לתלמיד ולהיות מודעים לקשיים שהילד מתמודד עימם. זה החינוך האמיתי. הוכח חד־משמעית שכשילד בטוח ומאמין בעצמו וביכולות שלו, הוא משתחרר לחלומות ולא מציב לעצמו תקרה, ואז יש גם שיפור בהישגים". •

מדרום תפתח המהפכה

באילת כבר מיישמים בהצלחה את המהפכה החיובית: יישום התוכנית "פסיכולוגיה חיובית" תלוי במוכנות הצוותים החינוכיים בבתי הספר לעבור את התהליך, אך גם בהתגייסות ראשי הרשויות ובנכונותם לאמץ את עקרונות התוכנית ולממן אותה. ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, הוא בין אלה שאימצו את התוכנית בחום, והיא מופעלת כיום בשבעה בתי ספר בעיר ובשתי חטיבות ביניים. "התחברתי לתוכנית מהר ובאהבה", הוא אומר, "ובכוונתי להרחיב אותה למוסדות חינוך נוספים". ואכן, החל מהשנה הבאה תיושם התוכנית גם בגני הילדים בעיר.

לדברי ראש מינהל החינוך בעיריית אילת, ד"ר דרורי גניאל, מבדקי ההערכה המלווים את התוכנית מראשיתה מראים בבירור שתלמידים המשתתפים בה — 1,540 במספר — שיפרו את הישגיהם הלימודיהם לצד שיפור תחושת המסוגלות והרגשות החיוביים.

מחקר הערכה נוסף וכלל־ארצי שליווה את התוכנית, ובדק את השפעתה על אלפי תלמידים בשש חטיבות ביניים בישראל, מצא כי תלמידים שהשתתפו בתוכנית רשמו עלייה של 4־5 נקודות בממוצע הציונים בכלל, ושיפור של 10־20 אחוז בציונים בבחינות המיצ"ב במתמטיקה, באנגלית ובמדעים.

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף מפעל הפיס