ישראל משקיעה בחוקרים, מדינות אחרות נהנות מהם
בהיעדר משאבי טבע, ישראל חייבת להסתמך על ההון האנושי שלה. בריחת המוחות היא איום ממשי על המשך הצמיחה הכלכלית ועל שמירת היתרון היחסי של ה"סטארט־אפ ניישן". כתבה שנייה בסדרה: מחר – מה צריך לעשות כדי לעצור את בריחת המוחות
בשיתוף חברת טבע
ישראל קנתה לעצמה שם בעולם כ"סטארט־אפ ניישן" וכמדינה המצטיינת בהון אנושי איכותי במיוחד. למעשה, ההון האנושי הוא המשאב הגדול ביותר של ישראל כיום, אלא שבמקום לנצל אותו לטובת המדע והטכנולוגיה המקומיים - אנחנו בעיקר מייצאים אותו לחו"ל, ועוד בחינם.
כתבות נוספות בנושא במתחם המורה של המדינה וגם:
"בואו ניקח לדוגמה את החוקר או הרופא שעזב את הארץ", מסביר ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), שהיה בעבר מנכ"ל משרד הקליטה. "המדינה השקיעה בו כספים רבים במשך השנים: השקיעה בחינוך שלו, השקיעה בלימודים שלו והשקיעה בהשמה שלו. אבל כשאותו ‘מוח' יוצא לעבוד בחו"ל, המדינה הזרה מקבלת אותו בחינם והוא תורם לצמיחה שלה במקום לשלנו".
ואכן, בהיעדר משאבי טבע אחרים ההון האנושי הוא המנוע החשוב ביותר לצמיחה כלכלית במשק. אבל כשהנתונים מצביעים על כך שבעשור האחרון אחד מכל שישה בעלי תואר שלישי עזבו את הארץ, אפשר להבין מדוע הצמיחה שלנו נמצאת בסכנה ממשית.
דוח של הרשות לחדשנות ל־2016 קובע כי החסם העיקרי לצמיחה ולתחרותיות בענף ההייטק בישראל הוא מחסור בכוח אדם מיומן. על פי הערכת כותבי הדוח, בעשור הקרוב יחסרו לתעשיית החדשנות הישראלית יותר מ־10,000 מהנדסים. "מדובר בחסם מרכזי לצמיחה, הן של סטארטאפים והן של חברות טכנולוגיה ישראליות מבוססות יותר", נכתב בדוח.
"יש בישראל מכוני מחקר מהטובים בעולם, שיצאו מהם זוכי פרסי נובל", ממשיך ח”כ פורר. "כל חוקר שהמדינה משקיעה בו יכול להחזיר את ההשקעה פי כמה וכמה. בסופו של דבר, החוקרים האלה הם שמייצרים לנו את התרופות והם שמפתחים את החידושים הטכנולוגיים – ולכן יש לנו אינטרס שהם יישארו פה ואנחנו נהיה אלה שנהנה מכישרונם“.
ד"ר רלף לאופר עלה לישראל מווינה בהיותו בן 18, ואת עבודת הדוקטורט שלו בביוכימיה סיים באוניברסיטה העברית. את הפוסט־דוקטורט עשה בפריז, ומשם המשיך לקריירה במכון מחקר באיטליה. ב־2013 קיבל הצעה מחברת טבע ועלה לארץ. כיום הוא משמש סגן נשיא בכיר למו"פ הגלובלי של החברה. "המצאות משמעותיות שמקדמות את האנושות והכלכלה מגיעות מזוויות שונות של המדע, ויש פה בישראל פוטנציאל אדיר", הוא אומר, “חבל שנאבד את המדענים המבריקים האלה לטובת מדינות אחרות”.
לאופר מכיר את הבעיה של בריחת מוחות מקרוב. "התופעה של בריחת המוחות יוצרת לנו קושי גובר והולך לגייס את האנשים המוכשרים ביותר לקידום המחקר בישראל", הוא אומר. "ישראל צריכה שמובילי המדעים שלה ישובו לארץ גם כדי להוביל חדשנות וגם כדי ללמד ולטפח את הדור הבא. אם המדענים המוכשרים שלנו לא יישארו פה, חברות כמו טבע ואחרות שנמצאות בחזית החדשנות הטכנולוגית יצטרכו לגייס מדענים מחו”ל ולהביא אותם לרילוקיישן פה. אותם מדענים יחזרו בתום השליחות לארץ המוצא שלהם, וכך קהילת המדע המקומית לא תתחזק.
"בהיעדר משאבים אחרים, ישראל חייבת שיהיו לה מדענים בעלי ניסיון בינלאומי, שיובילו את הדרך ויסייעו לוודא שישראל תישאר תחרותית. אם לא נשכיל למנוע את בריחת המוחות, או לא נדע להחזיר ארצה את אלה שכבר ‘ברחו’, נאבד אותם לטובת מדינות מתחרות וכך נסכן את היתרון התחרותי של ישראל בתחומים רבים, ובכלל זה בתחום מדעי החיים. אם לא די בכך, אנחנו גם מסתכנים שמדענים צעירים ילכו בעקבותיהם והנזק יהיה גדול עוד יותר. מכאן ששמירת המוחות הכרחית כדי שישראל תוכל להמשיך להחזיק בתואר ‘סטארט־אפ ניישן’ ולשגשג".
בניסיון לשמר את המדענים הישראלים הקימה טבע את הרשות למצוינות בחקר המוח (NNE), התומכת בקהילת המדענים המקומית שזהו תחום עיסוקם ופועלת להגברת היקף המחקר בתחום. "הרשות הזאת היא דוגמה טובה למהלך שיכול לסייע בהחזרת המוחות לישראל", אומר לאופר. "זה חשוב כדי לתת תמריץ למדע ולסייע לשמור על היתרון היחסי של ישראל בתחום, וגם כדי לתת למדענים סיבה טובה לחזור ארצה".
לדברי לאופר, הצלחת הרשות יוצרת חיבור טוב בין המדענים הישראלים באקדמיה ובתעשייה ובין מקביליהם בעולם, מאפשרת שיתופי פעולה ומשמשת מעין "מגנט" למדענים מוכשרים מחו”ל. "דרך נוספת שיזמנו כדי למנוע בריחת מוחות היא שבימים אלה אנחנו עובדים על תוכנית פוסט־דוקטורט אצלנו בטבע. גם היא תעזור להשאיר את המדענים הצעירים פה", הוא מגלה.
לדברי ח"כ פורר, ישראל חייבת לשנות תפיסה. "לא צריכה להיות לנו בעיה עם זה שמדענים צעירים יצאו ללימודים גבוהים בחו”ל", הוא אומר. "להפך, כשהם יוצאים אנחנו מרוויחים כי הם מתעדכנים, נפתחים לעולם חדש וחוזרים טובים יותר. אבל אם המוח הזה לא חוזר – הפסדנו פעמיים".
לכן, ח"כ פורר סבור כי אולי הגיע הזמן שתעשיית הביוטכנולוגיה תיקח כמה רעיונות מצה"ל. "מה קורה למישהו שהולך ליחידה מובחרת?" הוא מסביר, "הוא מחויב לחתום קבע, או שאומרים לו 'אני מוציא אותך ללימודים, ועל כל שנת לימודים אתה תיתן לי שנתיים בקבע'. ולמה? כי אני משקיע בך. זו בדיוק התפיסה שישראל צריכה לאמץ – לדאוג למסלול חזרה למדענים ולאנשי ההייטק. זה מצוין שהם רוצים לצאת ללמוד או לעבוד בחו"ל, כי הם חוזרים עם המון ידע והכשרה – אבל חשוב שהם יחזרו עם כל המטען הזה לפה כדי לפתח את התעשייה המקומית".
מי יהיה המורה למדעים של המדינה?
תחרות "המורה של המדינה" יצאה לדרך, זו השנה התשיעית, במטרה להוקיר ולתת כבוד למורים שלנו. גם השנה, בפעם השנייה, ייבחרו מורים במסלול המדעים ביוזמת חברת טבע.
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף עם חברת טבע
