להסתכל מקרוב על החצר האחורית
"יותר מדי בני נוער בחברה הערבית איבדו תקווה. המגזר הבדואי בדרום חי במציאות של הישרדות ומאבק על קיום יום-יומי. במקום לדבר על בית ספר, ספורט והחופשה הבאה, השיח הוא על איזה בית ייהרס מחר. מהשיחות שלי עם הנוער אין מילים לתאר את הסבל שהם חווים, הייאוש וחוסר התקווה, הכעס והדמעות בעיניים". מוסא אלקריני, מנהל מרכזי הנוער של עמותת עלם בכפרים הבדואים, משתף
כשמוחמד נכנס למרכז פינג׳אן לנוער בסיכון בקצר א-סר, ראיתי נער אבוד. בגיל 15, עם שבעה אחים קטנים בבית ואב מובטל כבר מעל לעשור, לא היה לו שביב של תמיכה, כלכלית או נפשית. בכפר הבדואי בו הוא חי אין חוג כדורגל, אין כיתת רובוטיקה בבית הספר, אין תקווה לעתיד בהיי-טק... בעצם אין כמעט כלום.
הדבר היחיד שיכל להציע למוחמד מפלט כלשהו מהשעמום ותחושת הערך העצמי הנמוך הייתה כנופיית הסמים שפעלה בשכונה. שם היה לפחות קצת כסף, "כבוד" ותחושת שייכות. אבל אחרי שראה את חברו נרצח בקטטה סביב עסקת סמים כושלת, הבין מוחמד שגם עתידו שלו עלול להיות דומה. ראיתי את הפחד שבעיניו.
רוב החברה הישראלית פוגשת נערים כמו מוחמד בכותרות החדשות, אחרי מעורבות באלימות, עבירות סמים או מקרי רצח. ערבים מהווים כ- 20% מאוכלוסיית המדינה, אבל אחוזי העוני והפשיעה במגזר גבוהים בהרבה מאחוזם באוכלוסיה. אחוז הנוער הערבי בסיכון גבוה גם הוא – על פי נתוני עמותת עלם, הפועלת למען נוער בסיכון בכל המגזרים במדינה, כל בני הנוער המקבלים ממנה סיוע בכפרים הבדואים בנגב מעורבים באלימות וחיים בעוני.
יותר מדי בני נוער בחברה הערבית איבדו תקווה. המגזר הבדואי בדרום חי במציאות של הישרדות ומאבק על קיום יום-יומי. במקום לדבר על בית ספר, ספורט והחופשה הבאה, השיח הוא על איזה בית ייהרס מחר. מהשיחות שלי עם הנוער אין מילים לתאר את הסבל שהם חווים, הייאוש וחוסר התקווה, הכעס והדמעות בעיניים.
נוער בעל פוטנציאל גדול הופך להיות נטל כבד
אפשר להתווכח עד אין סוף למי שייכת האדמה, אבל אם לא נפתח את עינינו כחברה, ייאוש הנוער הערבי ילך ויגדל. הפשע והאלימות שהם תוצאותיו פוגעים קודם כל בחברה הערבית עצמה, מכיוון שלרוב הם מופנים פנימה, וגם כמובן זולגים החוצה. נוער בעל פוטנציאל גדול, שיכול היה לתרום לחברה ולכלכלה הישראלית, הופך להיות נטל כבד, קודם כל על החברה הערבית, אבל גם על המדינה כולה.
1,442 בני נוער מהחברה הערבית קיבלו סיוע מעלם במהלך 2016
תכניות ממשלתיות בשנים האחרונות התחילו לגעת בקצה של הנוער הנורמטיבי, אך לא התייחסו לנוער בסיכון, למרות שהנתונים מצביעים על כך שאחוז גדול מהנוער בסיכון הוא מהחברה הערבית. עבודתה של עמותת עלם למען נוער בסיכון במגזר הערבי היא סנונית של תקווה וחשיבה נכונה בכיוון.
1,442 בני נוער מהחברה הערבית קיבלו סיוע מעלם במהלך 2016, מתוכם 242 מהכפרים הבדואים. אני, יחד עם העובדים והמתנדבים במרכזי הנוער של עלם בכפרים הבדואים, מעניקים לבני הנוער אוזן קשבת, מגשרים על קשיים במשפחה ובבית הספר, מחברים לשירותי הרווחה הרלבנטיים במידת הצורך, ועוזרים למצוא כיוון להשתלבות בני הנוער במסגרת לימודית או תעסוקתית. המרכזים גם מספקים "מקום ללכת אליו", לשחק, לנגן, לדבר עם בני נוער אחרים ועם מבוגר שיכול להקשיב ולעזור - במקום לשוטט ללא מעש בחוץ ולהסתבך עם אירועי אלימות ועבירות פליליות.
המרכזים מספקים "מקום ללכת אליו", לשחק, לנגן, לדבר עם מבוגר שיכול להקשיב ולעזור
כדי לתת מענה לקשיי הנוער הערבי בסיכון, חייבים להבין בצורה עמוקה את הרקע והצרכים של בני הנוער. מה שנדרש הוא לא רק עוד תוספת תקציבית ושכפול תכניות מהמגזר היהודי, ולא עוד טקס הצגת נתונים מדאיגים. לא עוד תמונות עם אימהות שנרצחו להן בנים. הטיפול בנוער ערבי בסיכון דורש "טיפול שורש".
יש צורך להיכנס לחצר האחורית של החברה הערבית, להקשיב למצוקות של בני הנוער, לשמוע את הפתרונות שהקהילה המקומית מציעה, להקים צוות חוקרים ומומחים מהחברה הערבית ולגבש תוכנית הוליסטית אשר מתייחסת לצרכים הייחודיים של נערות ונערים ערבים בסיכון, לחסמים העומדים בפניהם ומריבה בפניהם את ההזדמנויות להצלחה בחיים.
- מוסא אלקריני הוא מנהל מרכזי הנוער של עמותת עלם בכפרים הבדואים.
- עמותת עלם מקיימת בימים אלו קמפיין גיוס המונים בהדסטארט להקמת מרכז לצעירות חסרות בית בירושלים. עלם סייעה בשנה האחרונה ל- 909 צעירים וצעירות חסרי בית. המרכז שיוקם יהיה פתוח 24/7 ויספק לצעירות מקום חם לישון, אוכל מזין, סיוע נפשי ואף סדנאות למידה והעשרה, וייתן להן הזדמנות אמיתית להשתקם, לעבוד ולבנות לעצמן מסלול חיים נורמאטיבי. לתרומות הכנסו לאתר.
לפנייה לכתב/ת 
