שיעור בהסברה
מה שהחל ככמה יוזמות ספונטניות פרטיות במבצעים עמוד ענן וצוק איתן, הפך למכונת הסברה אזרחית משומנת: אלפי סטודנטים בישראל – מרביתם בהתנדבות – מנהלים מדי יום קרב בלתי פוסק על תדמית המדינה ברשת, לרבות שימוש באפליקציה הזוכה לאלפי הורדות בכל העולם – וגם אתם יכולים להצטרף ולעזור
בשיתוף המשרד לנושאים אסטרטגיים
בנובמבר 2012, בעת שצה"ל ניהל את מבצע עמוד ענן ברצועת עזה ותושבי תל־אביב, ראשון־לציון וירושלים נחשפו לראשונה לירי רקטות על עריהם, היה ירדן בן־יוסף (29) סטודנט בשנה השנייה ללימודי משפטים וממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה.
במהלך המבצע הוא נחשף לעוינות בינלאומית רבה באינטרנט נגד מדינת ישראל, וחש שהוא אינו מסוגל לשבת בחיבוק ידיים. הוא גייס כמה מחבריו, תלמידי בית־הספר הבינלאומי שפועל במרכז הבינתחומי, ויחד הם הקימו מעין חמ"ל מאולתר והחלו להגיב ברשת על כתבות שהכפישו את ישראל, ולהגן על שמה של המדינה ועל הדרך שבה היא פועלת.
גם שנתיים לאחר מכן, במהלך מבצע צוק איתן, כינס בן-יוסף את חברי הצוות, ויחד – באופן התנדבותי לחלוטין – הם פתחו מחדש את החמ"ל ונרתמו למלחמת הסברה אינטרנטית. "היוזמה שלנו עברה מפה לאוזן, זכתה לסיקור גם ב'ידיעות אחרונות', ועוד ועוד סטודנטים הגיעו וביקשו להצטרף למאמץ", הוא נזכר. "היו לנו כ-1,000 מתנדבים, רובם סטודנטים מהבינתחומי, שייצרו תוכן הסברתי לטובת מדינת ישראל ב־35 שפות שונות, שהגיע לכ־40 מיליון משתמשים".
"לא רק בזמן חירום"
העבודה האינטנסיבית, שנמשכה סביב השעון לאורך המבצע כולו, עוררה בבן־יוסף תחושה שמדובר בזירת לחימה שהופקרה. "אחרי מה שראיתי וחוויתי במהלך עמוד ענן ועוד הרבה יותר בצוק איתן, הרגשתי שהעבודה שלנו לא יכולה להישאר רק לזמן חירום, למבצעים ולמלחמות", הוא מסביר. "הבנתי שזה משהו שחייבים לעשות גם בשגרה, אם בכלל יש לנו שגרה כאן, ולהקים קהילת און־ליין ראשונה למען ישראל".
כיום, שלוש שנים מאוחר יותר, בן-יוסף הוא כבר מנהל Act.il – מיזם אזרחי משותף למרכז הבינתחומי ול- Israeli-American Council- IAC (קהילה ישראלית-אמריקאית), שמוקדש כולו לניהול מאבק ההסברה של ישראל ברשת. המטה המרכזי פועל מחמ"ל מיוחד שהוקם במרכז הבינתחומי בהרצליה, ולאורך השנה האחרונה הוקמו שלושה חמ"לים מקבילים בקהילות יהודיות בבוסטון, בניו־ג'רזי ובפילדלפיה.
"זה התחיל בצורה ספונטנית לחלוטין", משחזר בן־יוסף. "אחרי צוק איתן, כשהבנו שאי אפשר להשאיר את הזירה ההסברתית ברשת מופקרת, התחלנו לעבוד מהחמ"ל על בסיס קבוע. היה לנו מאגר של סטודנטים מעשרות רבות של מדינות וזה הפך ליותר ויותר מאורגן. התחלנו לבנות מחלקות: מחלקה אחת ייצרה תוכן הסברתי-שיווקי לטובת המדינה, מחלקה אחרת איתרה וסימנה ברשת כתבות שדורשות תגובה, ומחלקה נוספת עסקה באיתור ובדיווח על עמודי הסתה".
לפני כשנתיים, בכנס בארצות־הברית שבו הסביר על פעילות חמ"ל ההסברה הסטודנטיאלי פגש בן־יוסף את שגיא בלאשה, איש הייטק ישראל-אמריקאי שמתגורר בלוס־אנג'לס וייסד בה את ה־IAC. בלאשה התלהב מרוח הלחימה של הסטודנטים הישראלים והחליט להירתם.
כך נולד מיזם Act.il – שמפעיל את החמ"לים, ואף השיק בתחילת החודש אפליקציה ייחודית שנועדה לרתום מיליוני אנשים ברחבי העולם לכוח משימה אינטרנטי רב־עוצמה למען מדינת ישראל.
פעילות כל שלוש דקות
האפליקציה החדשה – שעל פניו נראית כנשק שובר השוויון החדש במלחמה על תדמיתה של ישראל בעולם – היא כבר הצלחה מסחררת: בתוך שבועיים בלבד מאז השקתה הורידו אותה יותר מ־6,000 איש ב־27 מדינות ברחבי העולם – הצעירה ביותר בת 14.5, המבוגר ביותר בן 72 – ובכל 3.5 דקות מתבצעת באמצעותה משימה משותפת כלשהי.
"בחודשים שלפני השקת האפליקציה הפעלנו אותה כפיילוט בלבד אצל קבוצה של כ־800 סטודנטים, רובם אמריקאים", תיאר בן־יוסף. "כבר שם, בתקופת הפיילוט, הבנו איזה כוח יש למשימות קבוצתיות שאפשר לבצע באמצעות האפליקציה. רק בתקופת הפיילוט הצלחנו להסיר מהרשת בין שניים לחמישה עמודי או סרטוני הסתה בשבוע. אנחנו עובדים עם צה"ל ועם השב"כ שמעבירים אלינו מידע על חומרים כאלה, ואפילו הם לא עמדו בקצב ההסרה שלנו ולא הצליחו לספק לנו עוד חומרים שצריך להסיר".
הרעיון מאחורי האפליקציה גאוני בפשטותו. "חברות, כמו פייסבוק למשל, מסירות מהרשת חומרים בעקבות דיווחי קהילה", מסביר בן־יוסף. "אם יש מדווח בודד שמתלונן, בדרך כלל עונים לו שזה לא עומד בנהלי ההסרה. אם 300 מדווחים – זה מוסר מייד. ברגע שעולה חומר מסית, אנחנו מעבירים הוראה באפליקציה, וכל המנויים שלה מעבירים מייד תלונה".
המאבק הזה איננו ממשלתי ואיננו פוליטי בשום צורה. כל מי שרוצה להשתתף יכול כעת להוריד למכשיר הסמארטפון שלו את האפליקציה, שזמינה לכל משתמש מכל העולם, ולאחר תהליך הרשמה קצר לקחת חלק בפעילויות שבן־יוסף וחבריו מרכיבים – ולהצטרף לקהילה הבינלאומית שנאבקת נגד הדה לגיטימציה של ישראל והשקרים של ה־BDS.
בן־יוסף והסטודנטים שפועלים בחמ"ל לצידו עמוסים בדוגמאות על תכנים שהוסרו במהירות בזכות פעולת האפליקציה. "היה פוסט שהשווה יהודים למקקים", הוא נזכר. "העלינו אותו לאפליקציה, המשתמשים מחו נגדו ובתוך שלושה ימים הוא נמחק. במקרה אחר, באוניברסיטה במינסוטה, ניתקו את המיקרופון למרצה ישראלי. העלינו עצומה ברשת שזכתה מייד לתמיכה מכל משתמשי האפליקציה, ובנוסף 400 מהם העבירו מכתבי מחאה לנשיא האוניברסיטה, ובעקבות זאת הוא פתח בחקירת המקרה והעניש את הסטודנטים שהיו מעורבים בו".
"היי, זה הכל בישראל"
החמ"ל במרכז הבינתחומי מופעל על ידי 30 סטודנטים מהמרכז, במה שנחשבת עבורם התמחות, בתוספת לאלפי סטודנטים מתנדבים, שחלקם שמגיעים פיזית וחלקם באמצעות הרשת. דגל ישראל ענק תלוי לאורך כל הקיר, מפת העולם תלויה בחדר, ושלושה מסכי טלוויזיה משדרים ללא הרף ערוצי חדשות בינלאומיים דוגמת "פוקס ניוז", "סי־אן־אן" ו"פראנס 24".
"זו מערכת מסודרת מאוד, שבה לכל אחד יש תפקיד מוגדר", מסביר אור בריגה (27), סטודנט שנה ג' למשפטים ולממשל. "יש מחלקת הכשרות שמדריכה את כל המצטרפים למאבק, בארץ ובחו"ל. יש את אנשי האון־ליין, שהם אלה שמבצעים אקטיבית, מבחינה טכנית את הפעולות השונות – עורכים, מצלמים וכו'. ויש את אנשי השטח שהם אלה שאוספים מידע על תכנים בעייתיים, מעלים יוזמות לקמפיינים משלנו, בודקים דיווחים מכיוונים שונים".
לדברי בריגה, בכל פעילות מושקעת מחשבה רבה, והעבודה לא מתמקדת רק בהסרת תוכן שלילי, אלא גם ביוזמות חיוביות. "ביקשנו למשל מהגולשים לשלוח לנו סרטונים של כל מיני פעילויות ספורט שלהם בארץ", הוא נזכר.
"קיבלנו דברים מדהימים – אנשים שעושים סקי ברמה מאוד גבוהה בחרמון, גלישת גלים, מצנחי רחיפה, סקייטבורד וסנובורד. ערכנו את זה לסרטון מרהיב והפצנו אותו בפייסבוק בעזרת משתמשי האפליקציה. בלי שום לוגו. מסר עובר הרבה יותר חלק כשהוא לא משויך מראש לגוף כלשהו. רק מי שצפה בסרטון עד סופו ונהנה ממנו, יכול היה להיחשף לסלוגן הסיום שלו: 'היי, זה הכל בישראל'".
"זה לא וירטואלי, זה ממשי"
החמ"ל זוכה גם לבקשות סיוע מסטודנטים יהודים שלומדים בחו"ל ומוצאים את עצמם נאלצים להגן על מדינת ישראל. "פנו אלינו סטודנטים יהודים שלומדים באוניברסיטת קליפורניה, שבה יש פעילים רבים נגד ישראל, וביקשו עזרה", מספר בריגה. "עשינו קמפיין משותף, שבמסגרתו פתחנו עמדות סקייפ אצלנו במרכז הבינתחומי ושם באוניברסיטה ופשוט אפשרנו לסטודנטים אקראיים מכאן ומשם לנהל שיחות. נוצרה דינאמיקה מדהימה, ואז ערכנו את כל מפגשי הסקייפ האלה והפצנו אותם לקהל היעד של האוניברסיטה שם. להראות שהשד הישראלי לא נורא כל כך".
ליאל ברזני (23), סטודנטית שנה ג' לתקשורת, חזרה בחודש שעבר מניו־ג'רזי שם ליוותה וסייעה לאנשי הקהילה היהודית בעיר בהקמת חמ"ל דומה. "אי אפשר להקים קהילת און־ליין חזקה ויעילה, אם אין מאחוריה קהילה של אנשים אמיתיים שעובדים", מסביר בן־יוסף. בלאשה, מנכ"ל IAC לשעבר, שעולה בשיחת סקייפ מול הנוכחים בחמ"ל, נרגש. "תארו לכם עוד 20 חדרים כאלה, לא רק בארצות־הברית אלא ברחבי העולם", הוא מתלהב. "זו לא קהילה וירטואלית אלא משהו ממשי שיש לו עוצמות בלתי רגילות".
המשרד לנושאים אסטרטגיים מוביל את המאבק הישראלי ב־BDS, ובשבוע שעבר הגיע השר לנושאים אסטרטגיים גלעד ארדן למרכז הבינתחומי וצפה מקרוב כיצד האפליקציה החדשה משפיעה באופן כמעט מיידי על השיח ברשת. "במסגרת המאבק בדה לגיטימציה ובקריאות לחרם נגד ישראל, השר ארדן התווה מדיניות ברורה: לאחד את הרשת הפרו־ישראלית לעבוד יחד נגד האתגר, מתוך ההבנה שכוחנו הוא באחדותינו", סיפר צחי גבריאלי, מנהל המערכה נגד הדה לגיטימציה והמשנה למנכ"ל במשרד לנושאים אסטרטגיים. "Act.il היא דוגמה לפלטפורמה שבה הכוח של הקהילה הוא משמעותי, אפקטיבי – וכבר יוצר שינוי".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף המשרד לנושאים אסטרטגיים
לפנייה לכתב/ת 
