עושים את המוות לים המלח
"לים המלח דרוש טיפול בסדר גודל לאומי. תעלת ימים לא יכולה להמתין עוד שנים. מחר בבוקר צריך להתחיל לחפור אותה כדי להזרים מים וחמצן לים האובד לנו בין הידיים". ניסים (נוסקו) חזקיהו מציג דיאגנוזה מאויירת על ים המלח
ים המלח גוסס ואין מושיע. פנינת טבע ייחודית שאין כמותה בעולם, שוכבת כבר כמה שנים על ערש דווי ומדינה שלמה (כמעט) מתעלמת ממצבה, מסיטה את מבטה ודוהרת אל נתב"ג, אחרי שתפסנו דיל שווה בטיסת לואו קוסט, בדרך לעוד טיול באיזו פנינת טבע מעבר לים.
הבאסה בסוגיה הזו - שאין כאן שום סיפור אנושי. מדינת ישראל הרי תגיע עד קצה העולם (או לפחות עד השגרירות שלנו בעמאן) כדי להציל ולחלץ בני אדם במצוקה. הארץ שלנו יודעת להיות בחזית פעולות הצלה כשמדובר במבצעי סיוע וחילוץ ברחבי העולם. כשמתרחשות רעידות אדמה וקטסטרופות אחרות אנחנו בין הראשונים לארגן משלחת חילוץ עם מיטב בחורינו המצויינים ולהושיט יד הומניטרית אנושית. וטוב שכך. זו תכונה מבורכת.
חולה סופני, עתיר בולענים ודל נוזלים
אבל כאן, ממש בחצר האחרית שלנו מוטל לו חולה סופני, עתיר בולענים ודל נוזלים - ואנחנו לא ממש סופרים אותו (חוץ מלספור את מספר המטרים שהוא משיל ממפלסו מידי שנה). אין פה אף אחד שיקיים משמרת מחאה או איזו הפגנה הגונה לטובת פלא העולם הזה שחייו בסכנה ממשית.
במדינה מתוקנת ממש, כזו שיודעת להגן בנחישות על ערכי טבע - לצד חיי אדם - הממשלה היתה עושה מעשה. מחליטה על נוהל חירום ויוצאת למבצע הירואי להציל את המקום המיוחד הזה שהולך ונבלע לנו בין העיניים. עייפנו מפטפטת וסיסמאות נבובות. דרושה מלחמה אמיתית להצלתו של הפלא הגווע בשיפולים האחוריים של עיר הקודש הניצחית.
לים המלח דרוש פתרון מהסוג של "שרביט קסמים", פרויקט ה"חץ" ו"כיפת ברזל". טיפול בסדר גודל לאומי: למשל מינסטריון מיוחד שיוקם למטרה זו (במקום כמה משרדי ממשלה מיותרים שאף אחד לא יודע על קיומם) – בראשות שר בולדוזר, שיידע להשיג תקציבים רציניים למימוש תוכנית הצלה רבתי בלו"ז זריז במיוחד. תעלת ימים לא יכולה להמתין עוד שנים. מחר בבוקר צריך להתחיל לחפור אותה כדי להזרים מים וחמצן לים האובד לנו בין הידיים.
אבל בינתיים, המצב סופני נמשך ואנחנו ממשיכים לעשות את המוות לים המלח. גילוי נאות, אם לא שמתם לב: אני מחבב מאוד את הים הזה. אל תגלו לאף אחד, אבל בעיניי הוא הכי מיוחד וייחודי מכל יתר הימים שנמצאים בסביבתנו. סליחה רגע, ים סוף והתנצלותי לכנרת. ועד שיחליטו ברצינות שעושים ניתוח מציל חיים לימה הזו ומפסיקים לזרות לה מלח על הפצעים - ישבתי ואיירתי סדרה של עשרות קריקטורות סביב הנושא הזה.
"ים המלח עם פלפל" קראתי לזה, מתוך הנחה שגם לחולה במצב אנוש, מגיע ליצן רפואי במובן האיורי - שיבוא לבקר בבית החולים של מקווי המים בעולם, יסתכל למקום ההיסטורי הקסום הזה ישר בעיניים - וינסה להעלות חיוך מסוים על פניו המיובשות של הים הנעלם.
"עושים את המוות לים המלח" - מצגת קריקטוריסטית של נוסקו תוצג בפסטיבל אנימיקס, 12.8 בשעה 17:30 בסינמטק ת"א.
לפנייה לכתב/ת 
