"ליצור קהילת נשים בה נחזק אחת את השניה"
"הרגע בו קיבלנו טלפון על האישור הבירוקרטי שייחלנו לו, בו שתינו קפצנו, צורחות מאושר, היה רגע כל-כך מאושר, שהיתה בו היעדר מודעות באשר לכל הטלטלות, שברונות הלב, רגעי ההישרדות ואותם רגעים של אושר שעתידים לבוא, ומצליחים לאפשר לנו לנשום אוויר ולהמשיך הלאה". טל חמווי גרנות, מה"המכללה" - בית ספר חברתי למען נשים החוזרות למעגל העבודה, משתפת ומזמינה למסיבה
לפני כמעט שנתיים, הקמתי יחד עם שותפתי, איריס שטרן לוי, את עמותת "המכללה" הפועלת לשיקום תעסוקתי לנשים שורדות זנות, נשים בזנות ונשים שסבלו מאלימות, כדי לסייע בנקודה קריטית בה הרצון לשינוי של נשים פוגש את העולם שלרוב מתקשה להבין את הקושי שקיים בתביעת מקומך בעולם, אחרי שכל החיים הקצו לך מרחב קיום כה מצומצם.
הרגע בו קיבלנו טלפון על האישור הבירוקרטי שייחלנו לו, בו שתינו קפצנו, צורחות מאושר בשדרה במרכז תל אביב היה רגע כל-כך מאושר, שהיתה בו היעדר מודעות באשר לכל הטלטלות, שברונות הלב, רגעי ההישרדות ואותם רגעים של אושר שעתידים לבוא, ומצליחים לאפשר לנו לנשום אוויר ולהמשיך הלאה.
את שרון, אחת הבוגרות שלנו, פגשתי לראשונה בקורס מטפלות וסייעות בגיל הרך – קורס עם מעט משתתפות, מאתגר ולא פשוט משום בחינה, רווי עומס מקצועי ובמיוחד רגשי, כיוון שמדובר בו הרבה על טיפול בילדות/ים. נושא שלמדנו שמהווה מצע פורה לטריגרים וכאב, משום שתוכן הקורס מחזיר אותן לפגיעות שחלקן חוו בילדות.
שרון דיברה הרבה בשיעור הראשון. כל כולה הביעה רצון להצליח בחיים ולהגיע למקום בו היא חולמת להיות למרות המאבקים שעומדים בפניה שכל אחד מהם לבדו יכול למוטט. שרון עברה כל כך הרבה בחייה. זה ניכר ברזון, בעובדה שלא היו לה שיניים, ובכך שתמיד איחרה למפגשים בגלל פגישות שיקום שהתרחשו במקביל. כל שהיא רצתה וכמהה אליו, היה להיות עם הילדים שלה, שנמצאו ונמצאים עדיין, במשפחות אומנה.
כאילו השילה מעליה סימני כאב והחליפה אותם בזקיפות קומה
היא המשיכה והתמידה, דיברה דברי חוכמה, לא וויתרה, ובסוף הקורס קרה מה שקורה כמעט לכל הבוגרות שלנו וצורתה השתנתה, כאילו השילה מעליה סימנים ספורים של כאב והחליפה אותם בזקיפות קומה.לא רק בזכות זה שהצלחנו למצוא לה טיפול שיניים בתרומה מלאה, אלא בעיקר בזכות הביטחון והאהבה העצמית והיכולת להביע אותן, דברים פשוטים כל כך לכאורה, שנרכשו על הדרך ובגובה העיניים במהלך הקורס ומהמפגש עם צוות ההוראה שהן נשות מקצוע מומחיות בתחומן.
החלום שלנו מאותו רגע של שמחה בשדרה היה ועודנו ליצור קהילה של נשים שבה נוכל לחזק אחת את השניה, לגדול כעמותת "המכללה", וכל אישה אל מול העולם, לכדי עוצמה משותפת שתוכל ליצור שינוי אמיתי.
חלמנו לפגוש את הבוגרות שלנו שוב ושוב, לראות אותן מגיעות למקום שאליו הן מייחלות, ומגיע להן כל כך. למרות הקושי בתחזוקת עמותה, ועוד בנושא מורכב שממוקם אי שם בחצר האחורית, אנחנו רואות את החלום שלנו קורם עור וגידים והופך למציאות.
בראש השנה קיימנו לראשונה, ארוחת חג לבוגרות, לתלמידות, למתנדבות ולמשפחות של כולנו. קבענו עם שרון שאאסוף אותה בנקודה מסוימת ליד ביתה כיוון שאין אוטובוסים בחג.
הגעתי לנקודת המפגש ולא ראיתי אותה, אלא משהי אחרת והמשכתי לנסוע. עצרתי בפתאומיות כשהבנתי שזו שרון ולא אחרת עומדת ומחכה לי; יפה, מחויכת וחגיגית, עם תספורת חדשה וכבר לא שדופה כמו פעם. כל הדרך דיברנו שיחות לא חשובות של כיף – תגיות בפינטרסט, מוצרים אורגניים שעושים קסמים לעור הפנים והרגשנו יחד את שמחת החג שאנחנו חוגגות יחד.
מיד אחריו, חזרנו למשימות היום יום שלנו. בין אחד משטפי הדיווחים המייגעים בין איריס לביני על בוגרת שלנו שהגיעה שוב לדירת חירום, או על עוד ניסיון לסייע למישהי עם מלגת לימודים שאנחנו מקוות שיצליח, היא מספרת לי ששרון שלחה לנו מייל.
המודעות העצמית הגבוהה של שרון, שאני מאחלת אותה לכולנו, והיכולת הבהירה שלה לתמלל את מה שהיא חושבת ועוברת, גרמו לי להתרגש ולהבין "הנה הרגע הזה מגיע", כך היא כתבה: "תודה על כל מה שאתן עושות בשבילי. זה מזכיר לי את השיר של נעמי שמר 'אנשים טובים באמצע הדרך', וזה לא מובן מאליו לפגוש אנשים טובים.
וזו באמת דרך. דרך שאני עושה שיש בה המון המון מכשולים אבל גם הרבה אתגרים שאני הייתי חייבת לעבור בשביל להעריך את המקום בו אני נמצאת וגם את המקום בו אני מתיימרת להיות.
ושתדעו שבזכות העזרה שלכן זה נתן לי ספייס לשים טיפה טיפה כסף בצד שאשתמש בו כשאצטרך ויגיע הזמן כדי שלא אהיה זקוקה לאף אחד מהמשפחה שלי. ואני מדגישה המשפחה שלי .אבל אתן המשפחה השנייה שלי!
תודה".
ביום שבת ה-10. 14 תתקיים מסיבת פתיחת השנה של עמותת "המכללה". 20:30, אברהם הוסטל, לבונטין 21, תל אביב. כל ההכנסות מוקדשות לקיום הכשרות מקצועיות בשלל תחומים: מזכירות וניהול משרד, מכירות בתחום האופנה, סייעות ומטפלות לגיל הרך, קורס טבחות ועוד. בואו לחגוג אתנו חברה צודקת יותר ושינוי חברתי אמיתי.
- הכותבת, טל חמווי גרנות, היא מייסדת ומנהלת במשותף של עמותת "המכללה" - בית ספר חברתי למען נשים החוזרות למעגל העבודה.
לפנייה לכתב/ת 
