"חייבים לקדם את מעמד המורה"
האם יחס ההורים לעובדי ההוראה השתנה לטובה בשנה האחרונה ומה הסיבה לתחושה שמורים רבים מתייאשים ועוזבים את מערכת החינוך תוך תקופה קצרה? "הציבור מעניק למקצוע ההוראה חשיבות כמו רפואה, אבל מעמד המורה נמוך בהרבה מרופאים". אומרת פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי. יום המורה 2017
בשיתוף מכללת לוינסקי לחינוך
מה לא נאמר על מעמד המורה בישראל? לרגל יום המורה המצוין היום ביקשנו לבדוק את מעמד המורה, מה השתנה בשנה האחרונה ביחס של הציבור וההורים לעובדי ההוראה, ועוד, עם מי שעומדת בראש מכללה שעוסקת בחינוך ומלמדת את הדור הבא של המורים, פרופ' מיכל בלר, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך.
צפו בראיון
"מקצוע שהוא ממש שליחות"
"יום המורה הוא יום חג", אומרת פרופ' בלר, "זו הזדמנות להצדיע לציבור עובדי ההוראה בכללותם ואני מאוד מקווה שנמשיך לחגוג את היום הזה גם בשנים הבאות". לדבריה, במכללת לוינסקי נערך מדי שנה סקר לגבי מעמד המורה בהשוואה למקצועות אחרים, ומתגלה תמונה מורכבת. "מצד אחד, הציבור מעניק למקצוע ההוראה חשיבות מאוד גבוהה, כמו זו של רופא. מצד שני מעמד המורה באופן כללי נמוך בהרבה מזה של הרופאים - דומה לזה של העובד הסוציאלי", אומרת באירוניה. "כששואלים: האם תרצה שהילדים שלך יהיו מורים, התשובה איננה מעודדת במיוחד. ולכן יש פה צורך בקידום מעמד המורה, כיוון שזה מקצוע שהוא ממש שליחות".
-כשאת אומרת מעמד את מתכוונת ליוקרה?
"אני מתכוונת ליוקרה ואני מתכוונת לרצון של הורים שילדיהם ירצו ללכת למקצוע הזה למשל"
-מהי קבוצת הגיל הכי קריטית לחינוך? הגיל הרך, יסודי, תיכונים או אקדמיה?
"על חינוך נוהגים לדבר עליו כדבר שצריך לקיים אותו לאורך כל השנים, מה שנקרא - למידה לאורך כל החיים. כולנו לומדים וכולנו אפילו מחליפים מקצועות ולומדים מקצועות חדשים. אבל הגיל הקריטי ביותר להשקעה שבינתיים מדינת ישראל מזניחה אותו זה הגיל הרך, הרך מאוד". לדברי פרופ' בלר, ועדת טרכטנברג העניקה לקבוצת הגיל הזו תשומת לב רבה אך בינתיים ללא תוצאה בשטח. "עדיין יש לנו גיל 0-3 שדורש התייחסות, גיל קריטי ואנחנו יודעים שהוא קריטי בעיקר בשכבות מסויימות ובקבוצות מסויימות בחברה הישראלית, מקומות שההורים לא יכולים לתת לילדים מה שהורים במקומות מבוססים יכולים לתת. משם צומחים הפערים. מהגיל הרך".
המורה ב-2017, התמודדויות - והזדמנויות
-יש כלים שלמורה בשנת 2017 צריכים להיות, שאולי בעבר לא היו משמעותיים?
"ילדי 2017 זה מה שנוהגים לכנות דור ה-Z והמורים שלהם הם דור ה-Y או דור ה-X. כמובן יש פערי דורות, טכנולוגיה שנכנסה, חוסר הסבלנות וחוסר הקשב. מורה צריך להתמודד עם זה בכיתה ולכן הוא צריך כלים. אבל מצד שני גם נפתחות לו הזדמנויות חדשות, הטכנולוגיה מאפשרת לו לשבור גבולות של זמן, לשבור גבולות של מקום, לחבר בין תלמידים לקבוצות קטנות שיכולות לעבוד יחד, לעשות פרויקטים משותפים ולשבור גבולות. האפשרויות היום הן מאוד גדולות".
-מדברים על רובוטים שיחליפו מורים. גימיק או העתיד בדרך לשם?
"רובוטים כן, החלפת ההוראה? ממש לא", קובעת פרופ' בלר. "גם כדי להפעיל רובוטים או להפעיל טכנולוגיה באופן מושכל, צריך מורה שמבין תהליכי הוראה, מה חסר לילד זה בהשוואה לילד אחר, להתאים לכל אחד את הכלים שמתאימים לו. רובוט לא יודע, וגם לא יידע לעשות את הדברים האלה, תמיד יידרש שם מורה בכיתה". בלר מציינת שבסקר השנתי של המכללה ההורים נשאלים: 'האם אתם בעד שילוב טכנולוגיות בהוראה? והתשובה היא "כן". בשאלה נוספת שההורים נשאלים: האם הטכנולוגיה תחליף את המורה בכיתה, התשובה היא "לא" גורף.
-למה יש תחושה שרבים פורשים ממקצוע ההוראה אחרי תקופה לא ארוכה?
"לא רבים פורשים, פורשים בשיעור די דומה לפרישה ממקצועות אחרים", מסבירה פרופ' בלר. לדבריה, יש יותר תשומת לב עם פרישת עובדי מקצוע ההוראה. "אנשים היום מחליפים קריירות - החלפה של עד שמונה קריירות בדור שאורך חייו הולך ומתארך". הפתרון מבחינתה הוא, לייצר יותר אפשרויות למורים להתפתח לתתי נושאים אחרים של הוראה.
"מורים יכולים להיות היום מורים מובילים שמפתחים קהילות מורים בבית הספר. הם יכולים להיות מדריכים בבתי ספר אחרים, הם יכולים לעשות הרבה מאוד בתחום ההוראה שאיננו ההוראה - במובן הסטנדרטי המסורתי הרגיל שאנחנו מכירים, וזה נותן הרבה מאוד סיפוק למורים".
-יש איזשהו פרופיל של מי שבוחר בהוראה היום? ונשאר?
"המכנה המשותף זו תחושת השליחות, סיפוק שנובע משליחות, לגדל דור חדש של ילדים במדינת ישראל, לעצב אותו, לתרום לו, לסגור פערים שישנם - וישנם פערים במדינה, ולקדם אותם הלאה. הנקודה הזו משותפת לכל המורים בפרופילים השונים - הם יכולים להיות צעירים, מבוגרים, דתיים, חילונים, נשים וגברים".
-מה לגבי פערי השכר בין מורים שרק בתחילת דרכם לבין מורים ותיקים?
"נושא פערי השכר הוא כאוב מאוד", אומרת פרופ' בלר. היא אף מציינת כי מהדו"ח של ה-OECD, ה-Education at a glance, שכר המורים בישראל טעון שיפור. "שכר המורים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD וזאת למרות התיקון המשמעותי במסגרת 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה' (הרפורמות ששיפרו בין היתר את שכר המורים). אך שכר המורים החדשים בישראל נמוך במיוחד, לכן התיקון שצריך לעשות הוא בשכר המורים בכלל, אבל במיוחד בשכר המורים החדשים".
לחזק את המתמטיקה - לא על חשבון מקצועות אחרים
-ואת צופה שינוי חיובי בתחום הזה?
"העלאת שכר, היא השקעה אדירה בתקציב ולכן צריך לחשוב מה עושים. מנין יגיע הכסף? יש מקום לחסוך בתוך המערכת, לדוגמא בהשוואה לאותו דו"ח של ה-OECD אנחנו לומדים שמספר השעות, בעיקר בחטיבת הביניים בישראל, שמוקצה לתלמידים, הוא גבוה מממוצע ה-OECD. אולי אפשר במשאב הזה לקצץ קצת לטובת העלאת שכר, הקטנת כיתות, ועוד".
- מה את חושבת על ההשקעה של משרד החינוך במתמטיקה ואנגלית?
"אני מאוד תומכת במדיניות משרד החינוך לחזק את המתמטיקה, לחזק מצויינות, הכי חשוב היום זה לחזק את האנגלית. אבל מה עם מדעי הרוח, מוזיקה, השפה העברית והשפה הערבית, על זה נבנה הכל", היא מוסיפה. "יש קשר הדוק בין מוזיקה למתמטיקה ויש קשר הדוק בין מדעי הרוח למדעי הטבע. חשוב לחזק את המתמטיקה והאנגלית, אך בלי להזניח את המקצועות האחרים".
בשיתוף מכללת לוינסקי לחינוך
לפנייה לכתב/ת 
