נשיא המדינה בכנס דב לאוטמן : "אנחנו צריכים לעסוק בקירוב ובאיחוי"

בשיתוף פורום דב לאוטמן

אמש (שלישי) נערך כנס פורום דב לאוטמן בשיתוף קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה ועיריית רעננה זו השנה השלישית ברציפות. בכנס נאמו בכירי ומובילי המערכות החינוכיות בישראל ביניהם נשיא המדינה, ראובן (רובי) רבלין, שמואל אבואב, מנכ"ל משרד החינוך, שי פירון, שר החינוך לשעבר, פרופ' קובי מצר, נשיא האוניברסיטה הפתוחה, ומייסד תנועת פנימה, נעם לאוטמן, יו"ר קרן לאוטמן ועוד.

נשיא המדינה עמד בראש הדוברים בכנס כאשר הקול והמסר שהשמיעו הדוברים בכנס, ונציגי הקבוצות המגוונות בחברה בישראל, היה הצורך בקירוב ובאיחוד. בין השאר הוצגו פרויקטים ויוזמות חינוכיות, על מנת לעלות לסדר היום את הנושאים של חינוך דמוקרטיה וחיים משותפים.

לא מדברים זה עם זה. מתוך הסדנאות ומרחבי שיח בכנס דב לאוטמן(צילום: יח"צ)

הנשיא רבלין: "אני אופטימי"

"אנחנו עומדים כאן ומדברים על חינוך לשותפות ודמוקרטיה והמציאות בחוץ בוערת כבר זמן מה - בוערת בהתקפות על המוסדות שהם נשמת אפה של הדמוקרטיה - המשטרה, בית המשפט העליון, התקשורת. בוערת בהתבטאויות שמבקשות לכלות כל חלקה שעוד נותרה מהממלכתיות הישראלית", אמר הנשיא ראובן (רובי) ריבלין. "אל תבינו אותי לא נכון, אני אופטימי. כמו דוביק (לאוטמן) אני אופטימי, ואני מאמין בחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית שיסודותיה איתנים. אבל אני גם יודע שאסור לנו להתייחס אליה כמובנת מאליה. מדינת ישראל תחגוג השנה שבעים. אם אנחנו רוצים להבטיח את שבעים השנים הבאות אנחנו חייבים להתעקש. להתעקש להגן על המוסדות הדמוקרטיים, לדרוש ממשרתי הציבור, נבחרינו, לגבות את המילים והסרטונים שלהם ברשתות החברתיות במעשים. מעשים שמבהירים מה הקווים האדומים שדמוקרטיה לא תסבול".

הכנס השנתי של פורום דב לאוטמן, התמקד השנה בסוגיית השסעים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, התגברות תופעות של חוסר סובלנות, גזענות, אפליה ואלימות. כיצד החינוך לדמוקרטיה בא לידי ביטוי בעיצובה של החברה הישראלית בזירת החינוך הבלתי פורמלי, בזירה הצבאית ובזירת הרשתות החברתיות. במהלך הכנס התקיימו פאנלים בנושאים: החינוך הבלתי פורמאלי, מכינות קדם צבאיות, צה"ל ותפקידו בחינוך לדמוקרטיה ושותפות, רשתות חברתיות וסיום מושב חגיגי עם נשיא המדינה ראובן (רובי) רבלין.

נשיא המדידה רבלין בכנס(צילום: שני צדיקריו)

"אנחנו צריכים לעסוק בקירוב ובאיחוי, אבל גם בסימון גבולות ובהבהרה חד משמעית שפגיעה במוסדות דמוקרטיים היא מחוץ לגבול ההכלה," אמר הנשיא והדגיש: "הסתה היא מחוץ לגבולות ההכלה, ששיסוי חלקים בחברה הישראלית זה בזה הוא מחוץ לגבול ההכלה".

מסקר שנערך לכבוד הכנס על ידי מכון רפי סמית, על עמדות בני נוער בנוגע לחיים משותפים עולה כי 46% מבני הנוער היהודי מעולם לא דיברו עם בני נוער מהמגזר הערבי, ורק 23% מהנוער היהודי תיקשרו עם בני נוער מהמגזר הערבי. עוד עולה מהסקר שרוב בני הנוער היו דווקא מעוניינים להיפגש עם נוער ממגזר אחר- 85% מהנוער היהודי ו-91% מהנוער הערבי.

מי הח"כים שעוסקים במניעת גזענות?

בכנס נחשף מחקר חדש של ד"ר ענת בן-דוד וציפי לזר מהמעבדה למדע ומדיה באוניברסיטה הפתוחה. המחקר בחן את שכיחותם של ערכים דמוקרטיים: חינוך, זכויות, סובלנות, גזענות, חופש הביטוי, שסעים, ערכים, וחיים משותפים, בדפי הפייסבוק של חברי הכנסת וחשף את חברי הכנסת העוסקים בסובלנות ובמניעת גזענות ברשתות החברתיות. נמצא כי ראש האופוזיציה, בוז'י הרצוג מוביל בשיח הדמוקרטי, וראש הממשלה, נתניהו במקום ה- 30. עוד נמצא כי 9 מתוך 10 המובילים הם ח"כים מהאופוזיציה, 6 מתוך 10 המובילים הן ח"כים נשים.

(צילום: שני צדיקריו)

בהקשר של המחקר שפורסם לראשונה ב-ynet לקראות הכנס, כי במפעל המכינות הקדם צבאיות קיימים הבדלים מהותיים בין המכינות התורניות לבין המכינות הכלליות והמעורבות, בתפיסת חשיבות ובהיקף החינוך לדמוקרטיה במכינות שערכה החוקרת החברתית, גלי שפיגל כהן, אמר האלוף מוטי אלמוז, ראש אכ"א: "אנו שותפים מלאים למשימה של בני הנוער שמגיעים למכינות הצבאיות ולשנת השירות".

אלמוז ציין כי הוא הנחה להיות נדיבים עם המכסות. "התרומה של צה"ל לחברה בשנת השירות מאוד משמעותית, הם מגיעים מחוזקים יותר למציאות יותר טובה. לכן, ביקשתי לבדוק את האפשרות של הצבת עוד חיילים לחינוך אחר הצהריים ולהעביר ערכים המותאמים לצרכים הצהליים. בנוגע לביקורות על הדתה, הרבה מזה לא חדש, נושאים כאלו היו תמיד בצה"ל, ברשתות החברתיות הכול יוצא. את המחלוקות צריך לפתור בפנים ולא להוציא סרטונים החוצה - אנו קשובים גם לביקורת פנימית ולמדים ממנה".

"החברה הולכת ומתקטבת"

"בשטח נשמעים יותר ויותר קולות של אנשים שרוצים להרגיש שייכים ומחוברים לכלל החברה הישראלית", אמר נעם לאוטמן, יו"ר קרן לאוטמן. "יחד עם זאת נדמה שהחברה הולכת ומתקטבת והקבוצות מסתגרות בעצמן. כדי להגדיל את עצמת הקולות ללכידות חברתית עלינו לחנך את ילדינו לסובלנות וכבוד האדם. החינוך לסובלנות ודמוקרטיה מתחיל מבית הספר, אך גם לחינוך הבלתי פורמלי תפקיד חשוב. אבי נהג לומר שהפערים בחברה הם איום גדול יותר על קיומנו מהאיומים הביטחוניים מבחוץ. הוא גם ידע שהחינוך הוא כלי המשמעותי ביותר לעשיית שינוי".

כל השותפים בכנס עם נשיא המדינה(צילום: שני צדיקריו)

הרב שי פירון, מייסד פנימה ולשעבר שר החינוך הוסיף כי החינוך לשותפות חייב להתבסס על מספר הנחות יסוד, ביניהם, 'אני מאמין בדרכי', כיבוד האחר והזדקקות להכרת האחר. "יש להכיר בצורך הילדים והנוער להכרת התרבויות השונות בחברה הישראלית באופן עמוק כדבר בסיסי שבלעדיו הנוער לוקה בחסר. היום הזירות השונות בחברה הישראלית מתמודדת עם שאלות לא פשוטות בנוגע לחיים משותפים. מלבד הזירה הצבאית, יש לתת דגש לחינוך לשותפות בזירת החינוך הבלתי פורמלי. החברה למתנ"סים היא הבית כנסת הישראלי, מרכז קהילתי שהוא קודש קודשים לחברה הישראלית, והיא כור היתוך גדול יותר מצה"ל".

נשיא האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' קובי מצר ציין כי נראה שהתרבות הפוליטית בישראל רק ממשיכה להידרדר. "לצערי, אנחנו עדים חדשות לבקרים לאמירות ולמעשים של בעלי ובעלות שררה שכוונתם להצר את גבולות הלגיטימיות של השיח הציבורי ושל מופעי יצירה אמנותית ותרבותית, ולהוציא מחוץ למחנה ארגוני חברה אזרחית. ואף במוסדות ובארגונים מדינתיים האמונים על שמירת אופייה של המדינה ותפקודה הנאות כמדינת חוק, אין הם מהססים לפגוע".

(מימין) זאב בילסקי- ראש עיריית רעננה, נשיא המדינה, נעם לאוטמן - יו"ר קרן לאוטמן(צילום: שני צדיקריו)

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "מערכת החינוך מחויבת להנחיל את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. חשוב להדגיש: דמוקרטיה היא לא הרגע שבו אזרח מגיע לגיל 18 ובוחר בקלפי. הדמוקרטיה מתחילה עוד הרבה קודם. בדיון בכיתה, בגיבוש אמנה בית ספרית, במעורבות החברתית, בימי לוח מיוחדים, בתנועות הנוער ובטיול השנתי. דמוקרטי היא דרך חיים, ומערכת החינוך יודעת לסלול דרך זו מהיום שבו מתייצב התלמיד הצעיר בשעריה, ועד היום שבו הוא יוצא כאדם מגובש שבשל להיות אזרח במדינה דמוקרטית. מערכת החינוך מטפחת דרך זו, ותכניות החומש שגיבשנו מחזקות הדרך הזו".

זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה: "האנשים שהקימו את המדינה חלמו על מדינה בה כל אחד משמונה מיליון אזרחיה ירגיש שהוא חלק ממנה. לא כך הוא היום. מצד אחד הצלחנו, שגשוג כלכלי, מדינה שמסוגלת להגן על עצמה ולשמור על בטחונה, אבל מה קרה לנו מבפנים? האלימות, ערעור המוסדות הדמוקרטיים, ההתלהמות אחד כלפי השני. הלוואי ונלמד מתוך מורשת זו של דב לאוטמן להכיל את כולנו, לכבד את הערכים שעל שמם נוסדה מדינת ישראל, שתלמידנו היום יגדלו להיות מנהיגים שלא יצטרכו לחפש אנשים שיגנו על בית המשפט העליון".

לני מילוא, מנהלת פורום דב לאוטמן וארכאן ג'ואמיס, בוגרת עמותת מעשה, מתוך כנס דב לאוטמן לחינוך לדמוקרטיה שהתקיים אמש. (צילום: יח"צ)

יעל נאמן, מנכ"לית קרן לאוטמן: "אנו חשים כי יותר מתמיד נדרש קיומו של פורום כזה, שיעורר שיח ושלא יתן לשכוח כי בלעדי הערכים הדמוקרטיים והשותפות האמיתית והשוויונית בין אזרחי ישראל, לא תוכל להתקיים כאן חברה ראויה כזאת שהיינו רוצים ושואפים לחיות בה. פורם שיזכיר כי לחינוך יש כוח מעצב ובונה ויש לו תפקיד ומטרות בחברה שממשיכה לבנות את עצמה ואת ההסכמות בתוכה".

לדברי לני מילוא, מנהלת פורום דב לאוטמן, הדמוקרטיה הפכה לנושא שנוי במחלוקת ומזוהה פוליטית. "לכן נוצרה בעיננו תמונה חלקית ולא נכונה כבר בכנס דב לאוטמן הראשון בשנת 2015 פורום דב לאוטמן למדיניות החינוך שם לו כמטרה והנחת יסוד להפוך את הדמוקרטיה לנחלת הכלל , כדי שזה יקרה צריך לעשות משהו אקטיבי. חינוך הוא כלי לשינוי היא הדרך לתיקון עולם ועל כן פורום דב לאוטמן פועל ומכנס שותפים מכל הקבוצות והקהילות בחברה הישראלית כדי ליצור שיח עירני סביב הנושאים של חינוך, דמוקרטיה וחיים משותפים".

נורמן עיסא וגדעונה רז - עמותת אלמינא(צילום: יח"צ)

אורלי גולדקלנג, מנחת הכנס: "כשנקודת המוצא שלנו היא לחבר ולא לפלג וזה יותר חשוב מלשכנע אחד את השני, אם כל אחד מאיתנו יביא רוח אחרת לחברה, לא רק שהוא יתעלה על השיימניג, אלא הוא ירגיע את מי שמנסה לדבר אחרת. יש לשנות את השיח שהפך להיות הסתה משני הצדדים והבוז לאמת של האחר הוא גרוע יותר מהסתה".

דוד בועז, יו״ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה מהשותפים לכנס: ״כמדינה רב תרבותית שניצבת בפני אתגר כפול של התגוננות קיומית יחד עם שרידות מדינית חברתית, על החברה האזרחית שלנו להשקיע בחינוך לערכי דמוקרטיה, לשיוויון הזדמנויות ולזכויות אדם, הן במסגרות החינוכיות של הדור הצעיר והן במסגרות אחרות הפונות לציבור המבוגר״

בשיתוף פורום דב לאוטמן