סדרת חינוך
בין ביקור בבתי ספר לפגישה עם השגריר באו"ם, בין הצגת תיאטרון להשתלמות מקצועית - הזוכים בתחרות "המורה של המדינה" נסעו לניו־יורק וחזרו עם תובנות, מסקנות והרבה גאוות יחידה
בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים
כשרוית שחף הר חול, אחת משבעת הזוכים בתחרות "המורה של המדינה 2017", נכנסה לבית הספר הציבורי בהארלם שמלמד עברית כשפה שנייה, היא נדהמה לשמוע את התלמידים שרים שיר של אליעד נחום בעברית.
מיזם "המורה של המדינה" חוגג עשור - זה הזמן להמליץ על המורים שלכם
"היה מרגש מאוד לשמוע ילדים לא יהודים שרים בעברית, ואז גם לגלות שלכל כיתה יש שם של עיר בישראל", סיפרה רוית, מחנכת כיתות א'־ב' ורכזת החטיבה הצעירה בבית ספר גוונים בקיבוץ עין המפרץ. "התארחנו בכיתה שנקראת 'חצרים' על שם הקיבוץ, וסיפרתי שם לילדים שאני קיבוצניקית. הם הופתעו ומיד סיפרו לי מה הם יודעים על הקיבוץ".
גם שרית זלצמן, מורה לרובוטיקה מקריית החינוך למדעים ברחובות, התלהבה מכישורי הזמרה בעברית של התלמידים בשכונה הניו־יורקית. "לשמוע פתאום ילדים אפרו־אמריקאים שרים 'אלף כבאים', זה היה וואו", סיפרה.
הביקור בבית הספר בהארלם נערך בחודש שעבר במסגרת נסיעת הפרס לניו־יורק שבה זכו המורים של המדינה. התחרות נערכה ביוזמת "ידיעות אחרונות", מפעל הפיס, הסתדרות המורים, חברת "טבע" ו־ynet, ואת נסיעת הפרס, שבמרכזה עמדה השתלמות יוקרתית, אירגנה עבורם תלמ"א (תוכנית לאומית למצוינות באנגלית), הממומנת על ידי קרן משפחת שטיינהרדט בישראל וקרן שוסטרמן.
יחד עם שרית ורוית המריאו לניו־יורק עוד ארבעה מהזוכים בתחרות: אמירה אבו מערוף, מחנכת מבית הספר אלנור בירכא; אלמוג שילוח, מורה להיסטוריה בתיכון מור במכבים־רעות; חוה טרייטל, מחנכת בבית הספר קשת תלפיות־מזרח בירושלים; ואלי קופר, מורה למתמטיקה באולפנת צפירה ובישיבת גבעת שמואל. הזוכה השביעית, שירי רבקה מסה, מורה לביולוגיה בתיכון השלום במצפה־רמון, נאלצה לוותר על הנסיעה בשל לידת בתה.
"לקחו קבוצה כל כך אקלקטית, שכל כך מייצגת את מדינת ישראל - מורים מדתות, מגזרים, תפיסות חינוכיות וגילאים שונים - ושמו אותם יחד במשך שבוע, ונוצר חיבור אדיר", מדווח אלמוג, וקופר מחזק: "האווירה הייתה נהדרת. קבוצה משכמה ומעלה. התחברנו והיינו כמו משפחה אחת ענקית".
במסגרת ההשתלמות ביקרו המורים בסוגים שונים של בתי ספר בניו־יורק, פרטיים וציבוריים, ולא יכלו שלא להתקנא בתנאים ובמשאבים העומדים לרשות הקולגות מאמריקה. "כשנכנסתי לבתי הספר הרגשתי שנכנסתי למוזיאון מכובד", נזכר אלי בגעגוע. "הכל מתנהל שם בשקט וברוגע". ושרית מצטרפת להתפעלות: "יש בבתי הספר שם כבוד לזמן ומנצלים כל דקה. שיעור מתקיים בדיוק 45 דקות, ואין מצב של רעש בכיתה. לא צריך להשתיק תלמידים. המורים דוגלים במודל האישי וחלקם אפילו שמים מצלמות בכיתה כדי לראות איך הם העבירו את השיעור. עוד לא שמתי מצלמה בכיתות שלי, אבל זה רעיון נכון".
במיוחד התפעלו המורים מכך שבלא מעט כיתות זוכים התלמידים לשני מורים בכל שיעור. "אחד מסביר את החומר והשני עובר בין התלמידים ובודק מי צריך תמיכה ועזרה", מספרת אמירה. "הם פשוט משלימים אחד את השני וכך לא מפספסים אף אחד".
לצד הקנאה במשאבים הרבים של עמיתיהם מעבר לים, כולם מאמינים שלמערכת החינוך בישראל אין במה להתבייש. "גם לנו יש מערכת חינוך מיוחדת ומשקיעה", אומר אלי, ואלמוג מסכים: "אנחנו לחלוטין לא נופלים מהם, ובהרבה מובנים גם עולים עליהם בהישגים, וזאת עם הרבה פחות תקציבים, משאבים ותנאים. כל זה בזכות כוח האדם המאוד איכותי שמגיע להוראה".
הרגע המרגש ביותר בביקור לדעתו של אלי היה הביקור בבית הספר יהודי. "נהניתי לראות את התלמידים לומדים את כל המקצועות בעברית ומתפללים בבוקר תפילת שחרית", מספר קופר. "כאדם דתי זה עשה לי המון לראות את הזאטוטים הקטנים מתפללים. זה ריגש אותי עד דמעות ונתן לי תקווה לגבי עתיד העם היהודי". אלמוג לקח מהביקור בבית הספר היהודי דווקא את העובדה שמאפשרים שם לתלמידים לבחור את זרם היהדות שמתאים להם. "הם מאפשרים עוד קולות, וזה הופך את בית הספר ליותר צבעוני, פלורליסטי ומקבל", אמר.
רגע שיא אחר היה הביקור באו"ם. "נפגשנו עם השגריר דני דנון ועם העוזרים שלו והם הסבירו לנו על הבעיות שאיתן מתמודדת מדינת ישראל באו"ם כיום", מספרת רוית. "ראינו גם את אחד הדיונים במליאה. זה היה בשבוע שבו חגגו 70 שנה לכ"ט בנובמבר, אז זה היה מעמד מאוד נוגע".
"הביקור באו"ם היה הגשמת חלום עבורי", מתוודה גם אמירה. "כשעמדתי על במת הנואמים כדי לצלם את האולם רציתי לאסוף את כל השגרירים מארצות ערב ולהגיד להם שכיף לנו במדינת ישראל ושאנחנו מרוצים ושבניגוד למה שמתפרסם בתקשורת הערבית יש דו־קיום, אז תנו לנו לחיות בשלום ותפסיקו עם הסכסוך. הלוואי וזה היה קורה".
המורים שלכם שינו את חייכם? זה הזמן להמליץ עליהם לתואר המורים של המדינה
כשהם נשאלים מה הם לוקחים איתם מהמסע הזה המורים שזכו בתואר המכובד "המורים של המדינה" מהרהרים רגע. "למדתי איך לקדם ילדים ולעודד מוטיבציה ללמידה", אומרת רוית, "שהרי כולם יכולים בסופו של דבר להצליח. לקחתי משם גם את הנושא של פלורליזם - שאפשר לחיות ביחד גם אם לא כולם מאמינים באותו דבר. וכמובן גם דרכים להתנהלות תוך כדי הקשבה, קבלת האחר וכבוד לאחר".
"אני לוקחת איתי את המחויבות ואת חוסר הפשרות בחינוך", אומרת חוה. "אסור לנו להתפשר על פחות מהכי טוב שאנחנו מסוגלים לעשות, וזה לא תלוי במשאבים".
כל המורים חזרו נרגשים מהכבוד שלו זכו כזוכים בתחרות ובתואר "המורים של המדינה". "זה פרויקט מדהים שנותן למורים הרגשה ותחושה טובה", אומר אלי. "הוא נותן כוח להמשיך בראש זקוף. אפילו באמריקה עשו לנו הרבה כבוד בגלל שהיינו 'המורים של המדינה'".
"התחרות הזו לוקחת את המקצוע הכל כך חשוב הזה ומרימה את מעמדו", אומר אלמוג. "כל מורה שמשתתף בה מבין שרואים אותו, שהוא לא שקוף". "יש כאן הצדעה למחנכים", מוסיפה חוה, "הופכים אותם למקור השראה".
"תחרות המורה של המדינה מעלה על נס את פועלם של המורות והמורים בישראל, וממתגת אותם כגיבורי תרבות", מסכם אלון פוטרמן, מנכ"ל תלמ"א. "תלמ"א שמה לעצמה למטרה להשקיע כמה שיותר משאבים במורים ובמורות מישראל ובפיתוח מנהיגות מורית, ולכן הדגש השנה בנסיעת הפרס היה על פיתוח מקצועי וחשיפה למערכות חינוך שונות. במסגרת זו המורים ביקרו בשלושה סוגים של בתי ספר ציבוריים ופרטיים וכן ב'ריילי', המכון להכשרת מורים המוביל בעולם, שמעניק תואר שני בחינוך. הם קיבלו שם כלים שבהם יוכלו להשתמש בכיתות בישראל, למשל להתמודדות עם בעיות משמעת, לניהול כיתה ולעבודה עם אוכלוסיות חלשות".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים
לפנייה לכתב/ת 
