האבסורד הגדול בעניין נשים וטכנולוגיה

יום האישה הבינ"ל הוא הזדמנות מצוינת עבורנו להביט פנימה ולבדוק מה קורה כאן אצלנו בבית במגוון תחומים הקשורים למעמדן של הנשים בחברה. ההנחה הרווחת בכל ימות השנה, ובוודאי ביום המיוחד הזה, היא שכוחה של חברה, וחוסנו של משק, נבחנים על פי מידת השילוביות של נשים ויכולתן האובייקטיבית לקבל הזדמנויות שוות ולממש את הפוטנציאל הרב הטמון בהן.

במבחן זה, ישראל בהחלט יכולה להתגאות בשורה ארוכה של הישגים ראויים לציון של נשים מתחומי עשייה שונים. אולם, לצד הברכות והטפיחה על השכם הלאומית המתבקשת, אנחנו חייבים לשים את הזרקור על מספר פינות בהן המספרים מספרים סיפור אחר לחלוטין – כזה שמחייב הפנמה וטיפול מעמיקים.

• "טובות לא צריכות טובות". נגד ציון יום האישה
  

ישראל אוהבת להתייחס לעצמה כ"סטארט-אפ ניישן", חממת חדשנות בינלאומית שמספקת לעולם מזה זמן רב את הפתרונות החשובים והאפקטיביים ביותר בכל תחומי החיים. ענפי הטכנולוגיה ניצבים, מסורתית, במקום גבוה מאד בהיקפי הייצוא וישראל היא אבן שואבת להשקעות ולמיזמים שמבקשים לחשוב על ולייצר את הדבר הגדול הבא. אבל מתחת לנתוני המאקרו הללו, כשבוחנים את הדברים מפרפסקטיבה מגדרית, תעשיית ההיי טק מציגה תמונה עגומה ומדאיגה ביחס למידת השילוביות של נשים בה.

המגמה הגלובלית שבה נשים אינן מהוות אחוז מספק מתעשיית הטכנולוגיה לא פסחה על ישראל. בעוד נשים מהוות חמישים אחוז מהאוכלוסיה ומחזיקות בשיעור דומה מהכוח התעסוקתי במשק, בתעשיית ההיי טק הישראלית נשים מהוות רק כשליש מכלל המועסקים בתחום. כשבוחנים את כמות הנשים המועסקות בתפקידים טכנולוגיים – המספרים מצטמקים אפילו יותר, ורוב מכריע של הנשים שכן מועסקות בתעשייה שלנו (כ-65%) לא עוסק בתחומי הליבה שלה – פיתוח תוכנה וחומרה.

הנתונים האלה צריכים להטריד את כולנו. משרד האוצר קבע לא מכבר שמיעוט הנשים בענף, פוגע במיצוי הצמיחה של המשק הישראלי, לא פחות. לא צריך להיות כלכלן או סטטיסטיקאית כדי להבין את אובדן הפוטנציאל. תעשיית ההיי טק שמהווה מקור גאוותה של המדינה ובעלת משקל אדיר בכלכלה שלה – מבוססת על מגדר אחד. זה לא הגיוני וחמור מכך- זה לא בר קיימא. 

אז איך זה שעדיין, גם בישראל, הדלתות לתעשייה שלנו פתוחות אבל כל כך מעט נשים נכנסות בהן? (צילום: מתוך התערוכה Common Sense)

האבסורד הגדול בעניין הזה הוא שדווקא בעולם הטכנולוגיה – לנשים יש אפשרויות פיתוח והעצמה שלא קיימות ברבות מהתעשיות האחרות. דווקא בעולם ההיי טק שעות העבודה יכולות להיות גמישות ולהתאים לצרכים המשתנים של הבית. רמת ההשתכרות היא גבוהה מהממוצע, פערי השכר בין גברים ונשים בתחום לא קיימים בשיעורים הרווחים במקצועות אחרים ולא פחות חשוב – היכולת להתפתח באופן אישי, לעבוד בסביבה דינמית, יצירתית ואינטרקטיבית, לעסוק בפיתוח ולפתור בעיות מהותיות ובינלאומיות – כל אלה הם מאפיינים מובהקים של התעשייה שלנו, והם אטרקטיביים במיוחד עבור נשים.

לא אגזים אם אקבע שהיכולת של אישה להגשים את עצמה – קיימת בהיי טק בצורה שכמעט ואין לה מתחרים, ולא בכדי ניתן לראות נשים שניצבות בחזית התעשייה שלנו בתפקידי ניהול בכירים של חברות מקומיות וגלובליות כאחד.

אז איך זה שעדיין, גם בישראל, הדלתות לתעשייה שלנו פתוחות אבל כל כך מעט נשים נכנסות בהן? הסיבות לכך ידועות והן לא משאירות אף חלק בשרשרת הערך הלאומית חף מאחריות.

אומת החדשנות הטכנולוגית לא יכולה לוותר על נשים

אנחנו חיים בעולם של הסללה ויותר מדי נשים מנותבות, מגיל צעיר מאד, לעסוק בתחומים אחרים מהתחום שלנו. הסביבה החינוכית (ובכללם ההורים ומערכת החינוך) של ילדות צעירות עדין לא דוחפת אותן ללימודי טכנולוגיה ומשם להיי טק.

המערכת הצבאית אמנם פותחת יותר ויותר תפקידים לנשים – אך מיעוט קטן של נשים נבחרות לתפקידי הליבה הטכנולוגית. גם התעשייה שלנו עצמה לא הצליחה לעמוד בהצלחה באתגר של שיווק המקצוע הטכנולוגי כמתאים במיוחד לנשים חדשניות ויצירתיות, וכנראה שאנחנו לא עוסקים מספיק במעטפת שתתמוך בנשים שכבר פעילות בתוך התעשייה.

לחברות הטכנולוגיות הקיימות תפקיד מרכזי בקיומה של המציאות הזו, ואחריות עליונה בעיצובה מחדש.(צילום: מתוך התערוכה Common Sense)

אומת החדשנות הטכנולוגית לא יכולה לוותר על נשים ואסור לה להקל בכך ראש. תכניות רבות ומבורכות כבר עוסקות בנושא ברמה החינוכית, האקדמית והעסקית, גם מצד הממשלה וגם מצד גורמים חברתיים ופרטיים. צריך לעודד מיזמים כאלה ולתמוך בהם.

לחברות הטכנולוגיות הקיימות תפקיד מרכזי בקיומה של המציאות הזו, ואחריות עליונה בעיצובה מחדש. אצלנו, בצ'ק פוינט, אנחנו מחויבים לשויון הזדמנויות, החל ברמת ההשתכרות ועד מתן הזדמנויות להתפתחות אישית ולקידום. אנחנו מקיימים סדרה של תוכניות שמטרתן לאפשר ליותר נשים להיכנס לכאן ולהתפתח כאן, מתוך הבנה שהחוויות האישיות שכל אחת מאיתנו עוברת במקרים רבים דומות מאד, אפילו זהות, לאלו של הקולגות שלנו.

התמיכה הזו, ברמה האישית והמקצועית, לא מובנת מאליה אך כן מחוייבת המציאות, ואנחנו חייבים למצוא את הדרכים להעמיק ולהרחיב אותה לעוד נשים שרוצות - ויכולות- לשנות את העולם דרך טכנולוגיה.

מסלול החיים האישי שלי אפשר לי לעסוק בטכנולוגיות מגיל צעיר וכך תמיד הייתי חריגה בסטטיסטיקה המוצגת כאן. מעולם לא הרגשתי יוצאת דופן באופן מיוחד והתחומים בהם התעניינו גברים עניינו גם אותי. אך בחשיבה לאחור אני זוכרת את עצמי פעמים רבות יחידה בנוף גברי (או לצד אישה נוספת או שתיים).

מצד אחד, הסיפור שלי מוכיח שהנתיבים קיימים. ומצד שני, הוא מראה שלא מספיק רק לפתוח אותם כדי לייצר שינוי אמיתי. העובדה שאין תקרת זכוכית בהיי טק – ואני מאמינה שאין כזו – לא אומרת שנשים לא מאמינות שהיא קיימת. זו אחריות של כולנו להוכיח להן שמקומן איתנו.

• הכותבת היא ד"ר דורית דור, סמנכ"ל מחקר ופיתוח, צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה (חברת הגנת הסייבר הגדולה בעולם).