ללכת על הגשר
"מאחורי העמדות הנוקשות שאיתן מגיעים הצדדים לגישור, מסתתרים צרכים. חלקם גלויים יותר וחלקם פחות, אך גילויים ומתן מקום ואפשרות למענה להם, הוא אחד מתפקידיו המרכזיים של המגשר/ת". שלומית שרביט ברזילי השתתפה בקורס גישור של "קבוצת גבים", ומשתפת בחוויות למידה על החלופה לדיון פורמלי בבית משפט
למשפחת איילון שלושה ילדים, בית דו משפחתי ושכנים חדשים. לבני הזוג אנג'ל, השכנים שהגיעו, אין ילדים, הם עובדי היי-טק המושקעים בקריירה, שנמלטו לחיי המושב השקט משאון העיר. מדי ערב נאלצו בני הזוג אנג'ל להתמודד עם רעש משחקם של ילדי השכנים וחבריהם, לאחר מספר שבועות פנו לשכניהם בבקשה להקמת חומה, משפחת איילון סירבה.
שבוע אחר כך הקים דויד אנג'ל חומה בעצמו במרכז החצר, הוא ניסה לחסוך משכניו את עלות העבודה ורק את עלויות החומרים ביקש לחלק איתם, לכן הניח בתיבת הדואר שלהם קבלה. עם קבלת הדואר חיים איילון יצא החוצה בחמת זעם ופירק בעצמו את החומה הכעורה שנבנתה. שני הזוגות הגיעו לגישור ליישב את הסכסוך ביניהם.
אז מהם הצרכים?
זו דוגמא אחת מיני רבות עימה התמודדנו, חברי לקורס גישור במשרדי קבוצת גבים בהרצליה ואני, בניסיון לסייע לבני אדם במצבי סכסוך, לפתור אותו בדרך אלרטנטיבית לבית המשפט.
לחובה להתייצב בבית משפט והנחרצות שנקבעת על פי חוק, יש חלופה - גישור, בה ההשתתפות היא רצונית לחלוטין ובכל רגע נתון כל אחד מהצדדים יכול לקום וללכת. בנוסף, אחת המילים המופיעות הכי הרבה במהלך הקורס בן 12 המפגשים המעניק בסיומו תעודת מגשר, הוא "צרכים".
מאחורי העמדות הנוקשות שאיתן מגיעים הצדדים לגישור, מסתתרים צרכים, חלקם גלויים יותר וחלקם פחות, אך גילויים ומתן מקום ואפשרות למענה להם, הוא אחד מתפקידיו המרכזיים של המגשר/ת.
כשמדברים על פתרון סכסוך אחת מהנחות היסוד הוא הצורך בהתפשרות, המחשבה היא שכל אחד מהצדדים ייקח חלק במשא ומתן ואז תיווצר פשרה, אולי כזאת שתוגש על ידי המגשר שיכריע בין הניצים.
אבל לא כך הדבר בגישור, שמוגדר כ:"תהליך רצוני בו צד שלישי מסייע לצדדים לנהל דיאלוג שיתופי המאפשר יצירת כבוד הדדי, הבנה ופתרון מספק ומוסכם. התהליך ותוצאותיו בשליטת הצדדים המעורבים, ללא כפייה או סמכות חיצונית".
הגדרה מחודשת של הסכסוך שהוצג
המגשר אינו שופט או בורר. הוא מאפשר ליצור גשר לתקשורת בין הצדדים, תקשורת שבדרך כלל חסרונה הוא זה שייצר את הסכסוך מלכתחילה, וזאת באמצעות הגדרה מחודשת - ניסיון להגדיר מחדש את הסוגיה שעל הפרק כך שיבואו לידי ביטוי הצרכים החשובים לכל הצדדים.
יתרה מזאת, הפתרונות לסכסוך, באופן האופטימלי, יגיעו במהלך הגישור מהצדדים באמצעות דיאלוג ביניהם, ולא "יוצנחו" עליהם על ידי המגשר.
אלו עיקרי הדברים, אבל כדי לחזות בפלא המתרחש בחדר, צריך להיות נוכחים שם. במרכזו של הקורס נערכות סימולציות, כמו זאת שהוצגה בתחילת המאמר, ורק בהתנסות בגישור בין הניצים ניתן לחוות בשלב בו מגיעים ל"נקודת קסם" בה הצדדים מתחילים לדבר אחד עם השני ולא אחד על השני. רואים כיצד האוירה בחדר משתנה, הגשר ביניהם נבנה ומתממש, ורעיונות שלא חלפו בראשך כמגשר, מגיעים מהם ומסיימים את העימות ביניהם על הצד הטוב ביותר.
בדוגמא של משפחות איילון ואנג'ל, במהלך הגישור עלו הצרכים של משפחת איילון בין השאר במרחב, נוף ויחסי שכנות טובה, ואילו הצרכים של בני הזוג אנג'ל בשקט, קבלת אורח חייהם האלטרנטיבי (ללא ילדים) ורצון בשכנות טובה גם כן. אותו רצון הביא את הצדדים לפעול בלי הרבה תקשורת ביניהם, כדי לא להפריע לאחר, ורק כששמעו הצדדים את דברי שכניהם והבינו מה עומד מאחוריהם, החליטו להגביל את שעות המשחק של הילדים לשעות בהם הזוג עובד, ולהימנע מהקמת חומה תוך כיבוד הגבולות של האחר.
כאמא לשתי בנות קטנות גיליתי שאפשר ליישם את הכלים שקיבלתי באופן יומיומי איתן, והידיעה שיש חלופה אמיתית לדיון משפטי מושכל ורציונלי, שאין בו זמן ומקום לעסוק בדבר מעבר לעובדות היבשות, בעיני היא מרגיעה ומשמחת.
"הפתרון המוסכם מבוסס על התנהגות אנושית רציונאלית מבחינת 'אדם לאדם אדם'", אמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק. "אכן, גישור אינו רק טכניקה. זו תרבות של חיים משותפים".
הכותבת השתתפה בקורס גישור מורחב בקבוצת גבים.
לפנייה לכתב/ת 
