שתף קטע נבחר
 

מברייל לבינה מלאכותית: איך מכשיר קטן וחכם מחזיר עיוורים לשוק העבודה

יום העיוור המצוין היום מבקש להעלות את המודעות לקהילת האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה. אחד האתגרים הגדולים שעומדים בפני הקהילה הוא ההשתלבות בשוק העבודה שעדיין שבוי בסטיגמות ובדעות קדומות. אבל מכשיר קטן וחכם אחד, פרי פיתוח ישראלי, עומד לשנות את המצב באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית

בשיתוף אורקם

 

יצחק בן עטיה, שחולה מילדות במחלת עיניים ניוונית, ניצב לפני שנה בפני צומת דרכים משמעותית - ראייתו הלכה והתדרדרה, הוא הגיע למצב של עיוורון כמעט מוחלט והוא לא יכול היה לבצע עוד משימות פשוטות במשרד הממשלתי בו הוא עובד. מטלות שכללו בין היתר קריאה ומיון מסמכים. "הרגשתי שאני לא נחוץ יותר. אם הייתי צריך להגיע לראיון עבודה סביר להניח שאני לא הייתי מקבל את עצמי", הוא אומר.

 

רגע לפני שהרים ידיים והתכוון לפרוש מהעבודה, שמע יצחק לגמרי במקרה על OrCam MyEye 2.0, מכשיר מזערי שיכול לסייע במטלות הקטנות שהוא מתקשה בהן. "התחלתי להתעניין במכשיר ופתאום בכל מקום שהלכתי שמעתי עליו, אז יצרתי קשר עם החברה ונתנו לי הדגמה", הוא מספר.

 

לקרוא, למיין לקטלג מסמכים ומכתבים ולזהות פנים

יצחק, בן 58, נשוי ואב לשני ילדים, השתמש בשלל אפליקציות ועזרים טכנולוגיים המוכרים היום לכל לקוי ראייה ועיוור, כגון מסכים מגדילים ואפליקציות ייעודיות בסמארטפון, אבל המכשיר של אורקם, הוא טוען, זה עולם אחר לגמרי.

 

"אם לא הייתי שומע על המכשיר סביר להניח שהייתי מגיש מכתב התפטרות. בלי המכשיר אני פשוט לא מסוגל לעשות את העבודה שלי. המכשיר פתח לי את האור במקום העבודה, הוא שדרג לי את החיים בצורה בלתי רגילה", אומר יצחק ומוסיף שבאמצעות המכשיר הוא מסוגל היום לקרוא, למיין ולקטלג מסמכים ומכתבים ואף לזהות את פניהם של הקולגות שלו.

 

 

"המכשיר עוזר גם מחוץ לעבודה בזיהוי שמות של רחובות וגם בבטיחות בבית. כשאשתי לא נמצאת למשל, אני יכול היום להוציא לבד מהארונות במטבח קופסאות וצנצנות, כי המכשיר קורא את תכולתן".

 

אז מהו מכשיר OrCam MyEye 2.0? "האורקם הוא מכשיר קטן במשקל של 22.5 גרם בטכנולוגיה של בינה מלאכותית. זוהי מצלמה זעירה המולבשת על משקפים ובהוראת המשתמש מצלמת את האובייקט שמול עיניו ומקריאה את הטקסט ישירות לאוזנו. המצלמה יודעת להסתכל על המרחב כתמונה ומסוגלת גם לזהות פנים, מחוות ידיים וברקודים", מסביר מתן בר נוי, מנהל פיתוח עסקי של חברת אורקם ישראל.

 

החברה הוקמה ב-2010 על ידי פרופ׳ אמנון שעשוע וזיו אבירם, מייסדי חברת מובילאיי, יצרנית מערכות סיוע מתקדמות לנהג, שהפכה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של תעשיית ההייטק הישראלי כשנמכרה בשנה שעברה לחברת אינטל.

 

שיעור התעסוקה של אנשים עם עיוורון ובעלי לקות קשה בראייה הוא הנמוך ביותר בקרב אנשים בעלי מוגבלויות.  (צילום: Shutterstck) (צילום: Shutterstck)
שיעור התעסוקה של אנשים עם עיוורון ובעלי לקות קשה בראייה הוא הנמוך ביותר בקרב אנשים בעלי מוגבלויות. (צילום: Shutterstck)

 

הדור הראשון של MyEye יצא לשוק העולמי בשנת 2013 ולפני חצי שנה הושק הדור השני והמשופר של המכשיר, שמסייע ללקוי ראייה ולעיוורים לקרוא חומרים כתובים כמו עיתונים וספרים, מסמכים במחשב או בטאבלט, לזהות מוצר ואת מרכיביו, לקרוא שלטי חוצות, לזהות פנים לקרוא שעון ועוד.

 

"העיצוב של המכשיר מאפשר לו להיות דיסקרטי, הרי אף אחד לא רוצה לצאת בהצהרה שהוא עיוור. באמצעות המצלמה אף אחד לא יודע אם יש לך בעיות כאלו ואחרות. זה נראה כמו גאדג'ט מגניב", אומר בר נוי.

 

האם המכשיר מתאים לכל אחד? אנשים מבוגרים למשל פחות מסתגלים לטכנולוגיות חדשות.

"רוב האנשים מאבדים את הראייה בגילאים מבוגרים ובגיל הזה חוש המישוש חלש יותר. גם למידת כתב ברייל מאוד קשה בגילאים האלו. למעשה רק 20% מאוכלוסיית העיוורים יודעת להשתמש בברייל. מה שמיוחד במכשיר הזה שהוא אינטואיטיבי. כשתהינו איך להפעיל אותו חשבנו על הפעולה הראשונה שילד עושה – הוא מצביע. לקחנו את המחווה הזאת של ההצבעה, שהיא מאוד פשוטה, ולכן גם מבוגרים יכולים להשתמש במכשיר בקלות".

 

יכול להיות שיהיו מעסיקים שיחששו מהמכשיר בגלל בעיות של אבטחת מידע?

"המכשיר לא מחובר בכלל לאינטרנט, הוא מחשב חזק שעושה את כל העיבוד בכוחות עצמו ולא ברשת. המכשיר עומד בפני עצמו ולא שומר מידע. גם את הטקסט שהוא קורא הוא גורס, כך שגם גופים ביטחוניים כמו הצבא ואפילו המוסד יכולים להשתמש בו".

את המכשיר, שעלותו 18 אלף שקלים, המדינה מסבסדת כיום באופן מלא למעסיקים שמעוניינים לרכוש אותו בעבור עובדיהם לקויי הראייה. "המשרד שלי עשה את כל המאמצים כדי שאני אקבל את המכשיר. כולם נרתמו לסייע לי, שלחו מכתבים ועשו הכול כדי שיהיה לי אותו", מספר יצחק.

 

מברייל לבינה מלאכותית (צילום: Shutterstck) (צילום: Shutterstck)
מברייל לבינה מלאכותית(צילום: Shutterstck)

 

למרבה הצער, היחס הפתוח והמקבל לו זוכה יצחק במקום עבודתו הוא לא נחלתם של לקויי ראייה ועיוורים, שרבים מהם נאלצים להתמודד עם שוק עבודה מלא דעות קדומות וסטיגמות. לפי נתוני משרד הכלכלה (נכון ליוני 2016), שיעור התעסוקה של אנשים עם עיוורון ובעלי לקות קשה בראייה הוא הנמוך ביותר בקרב אנשים בעלי מוגבלויות והוא עומד על 33.2% בלבד.

 

"הרבה מעסיקים לא מודעים לזה שיש תוכנות שיכולות לקרוא מסכים", מסבירה שירי הוכמן, מנהלת תחום תעסוקה במגדל אור יעדים לצפון של קרן רש"י, המסייע לקידומם של אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון, בין היתר בתחומי התעסוקה. "חוסר ההיכרות עם הטכנולוגיות והאפשרויות העומדות בפני לקויי ראייה היא חסם עיקרי ולא רק אצל מעסיקים. עד לפני שנה היו רופאים תעסוקתיים, למשל, שקבעו שלקות ראייה לא מאפשרת עבודה מול מחשב. היום הם פחות פוסלים את האפשרות הזאת".

 

"מעסיקים גם לא יודעים שיש להם זכויות ברכישת ציוד עם אחוזים גבוהים של מימון. מעבר לזה, היום יש ליווי צמוד שמסייע למעסיק לבצע התאמות והנגשות לעובדים לקויי ראייה, כך שזה לא יגזול ממנו מאמצים. זה רק דורש רצון" אומרת הוכמן ומוסיפה 

 (צילום: Shutterstck) (צילום: Shutterstck)
(צילום: Shutterstck)

 

בשיתוף אורקם


פורסם לראשונה 06/06/2018 10:23

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים