מעצבים את דור העתיד

בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים

הרצון לחולל שינוי

המורה לכימיה, ערן שמואל (38), ויתר על קריירה בתעשיית ההייטק כדי להיות מורה ויש לו תחום לימודים ייחודי לו 

(צילום: צביקה טישלר)

ערן שמואל סיים תואר שני בכימיה תרופתית והתלבט האם להמשיך לדוקטורט או להשתלב בתעשייה, אבל חיידק ההוראה דבק בו. היום, בגיל 38, שמואל הוא מורה לכימיה מוערך, וכשהוא מונה את מגוון הפעילויות והיוזמות שלו, אי אפשר שלא להתפעם. בין היתר שמואל מעביר השתלמות למורים, חונך פרחי הוראה ומלווה את תלמידיו במפגשים לימודיים עם קשישים וילדי גן. הוא אפילו המורה היחידי בארץ שמגיש לבגרות בתחום הגז הטבעי.

מה משך אותך להוראה?

"רצון לחולל שינוי, להוביל אנשים ולראות את הזיק בעיני התלמידים".

בזכות מה אתה מורה טוב?

"בזכות האכפתיות, למידה רלוונטית, השמירה על קשר אישי ונתינת דוגמה".

מה החזון שלך?

"שהתלמידים ישתמשו בידע שצברו בעולם האמיתי, בצורה יצירתית ויוזמת".

ספר על חוויה מרגשת מעבודתך.

"תלמיד לשעבר התגייס לחיל האוויר, וכשהוא סיים קורס כלי טיס מאוישים מרחוק מפקד הבסיס ביקש ממנו להזמין לטקס הסיום את האיש שהכי השפיע עליו בחיים. התלמיד בחר בי מכל האנשים בעולם. הרגשתי שהגעתי לאיזשהו שיא. אני חושב שהוא בחר בי בשל ההתלהבות בהוראה והייעוץ שנתתי לו כשהוא התחבט לגבי עתידו".

מה תרם לך המקצוע?

"המון סיפוק ומוטיבציה. אני הורה טוב יותר לילדים שלי".

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"מורים יותר יוזמים וכיתות יותר קטנות. צריך לשנות את דפוס בחינות הבגרות – יותר חקר ופחות שינון".

"להיות קשובה לילדים, להאמין בהם ולתת יחס אישי"

המורה למתמטיקה והמחנכת אהובה רוזנברג (59) מבית־ספר "אבן חן" בשוהם סבורה שאין תחליף לעיסוק בהוראה ולהשקעה בתלמידים

(צילום: צביקה טישלר)

לאחרונה חגגה אהובה רוזנברג יום הולדת 50, ולדבריה העלייה לשלב הגמר של "המורה של המדינה" היא המתנה הכי טובה שקיבלה. "כשהתלמידים שלי שמעו שעליתי לגמר, קיבלתי כל כך הרבה פרגון ואהבה. זה כבר היה שווה. אני מלמדת עם תשוקה ויצירתיות. התלמידים לא רוצים להפסיד שיעור שלי, כי הם לא יודעים איך הוא יהיה. כל שיעור אני מלמדת אחרת".

מה משך אותך להוראה?

"כבר בילדותי אהבתי להסביר ולעזור לכולם. להיות מעין מורה קטנה. כשהייתי בכיתה א' לימדתי שכנה עולה חדשה לקרוא בעברית. אני לא רואה את עצמי בשום מקצוע אחר. זה הייעוד שלי".

בזכות מה את מורה טובה?

"היחס האישי. אני קשובה לתלמידים, מאמינה בהם ועוזרת להם. לא רק מעבירה ידע".

מה החזון שלך?

"שהתלמידים שלי יהיו מוסריים וערכיים".

ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.

"לאחרונה ניגשה אליי תלמידה לשעבר ואמרה: 'אהובה, את זוכרת איך עזרת לי?'. זאת הייתה תלמידה עם הרבה קשיי למידה וכיום היא מורה לחינוך מיוחד. התרגשתי במיוחד כשהיא אמרה 'אני רוצה להיות עבור התלמידים שלי מה שאת היית עבורי, ומה שעשית בשבילי'".

מה תרם לך המקצוע?

"להישאר ילדה. ראייה תמימה ושמחת חיים".

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"פחות רדיפה אחר הישגים. להכניס למערכת שעה בה התלמידים יצאו לנקות חופים או גנים".

"לראות את התלמידים מאושרים, מצליחים ומשפיעים בחברה"

המורה למתמטיקה סיגלית ביראני (36) מבית־הספר "עמק החולה" בכפר בלום רואה בכל ילד את האור ולא מוותרת על אף תלמיד

(צילום: צביקה טישלר)

אחרי שלימדה שנים אחדות בדליית אל־כרמל, יישוב הולדתה, והובילה את תלמידיה להישגים משמעותיים, סיגלית ביראני עקרה לצפון בעקבות נישואיה והחלה לעבוד כמורה למתמטיקה בבית־הספר עמק החולה בכפר בלום. ביראני (36) לא מסתפקת בכך, ובין היתר היא משמשת רכזת מעורבות חברתית, מנחת מועצת התלמידים ומחנכת כיתה י"א. "יש לי שליחות – להצמיח מנהיגות", מכריזה ביראני. "בכל תפקיד שאני עושה אני מביאה את הערכים שלי מהבית לתלמידים, וזוכה להרבה הערכה".

מה משך אותך להוראה?

"הלכתי בעקבות אמי הגננת, שהיא מודל החיקוי שלי".

בזכות מה את מורה טובה?

"ההשקעה וההתמדה. אני לא מוותרת על אף ילד. אני רואה בכל ילד את האור".

מה החזון שלך?

"לראות את התלמידים שלי מאושרים, מצליחים ומשפיעים בחברה".

ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.

"בעבר עבדתי עם תלמידים חולים ומרותקים לבית והגשתי אותם לבגרות. אחד מהם עבר תאונת דרכים והיה מרותק שנה וחצי למיטה ושכח את כל מה שלמד. הייתי צריכה להגיש אותו לבגרות תוך חודשיים וחצי. לא ידעתי איך אספיק לבצע את המשימה, וגם הוא לא האמין. התלמיד נבחן בעל פה וקיבל 100. כשהוא בישר לי בטלפון על הישגיו, צרחתי משמחה. הבנתי שאני יכולה להביא אנשים להצלחות".

מה תרם לך המקצוע?

"סיפוק והעצמה אישית".

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"להמשיך לשלב בני נוער בתוך המעורבות הקהילתית, יותר למידה חוקרת ושיתופית ופחות עומסים וחתירה להישגים".

"לדעת לקבל את השונה ולהעניק אהבה לתלמידים"

המחנכת הדס סעאת דיאמונד (33) מבית איזי שפירא ברעננה שירתה בצבא כלוחמת קרקל ובוחרת לעבוד עם אוכלוסיות מורכבות ולקדם את הילדים

(צילום: צביקה טישלר)

רגע לפני השירות הצבאי שלה כלוחמת קרקל, הדס סעאת דיאמונד (33) עשתה שנת שירות ב"בית נועם" בקריית־אונו, שם חיים נכים עם פיגור, "וכבר אז הבנתי שאני רוצה לעבוד עם אוכלוסיות מורכבות. למרות המורכבות שלהם, אפשר לקדם אותם ולתת הרבה אהבה". כיום היא מממשת את ייעודה בבית איזי שפירא ברעננה, "שם התלמידים מאופיינים כבעלי לקות מוטורית מורכבת ופיגור קל ובינוני. זה כל כך מרגש לראות בבוקר תלמידים ששמחים לראות אותי".

מה משך אותך להוראה?

"להעשיר את התלמידים בידע".

בזכות מה את מורה טובה?

"אני מאוד משקיעה ומשתפת את הילדים".

מה החזון שלך?

"הלוואי שלכל תלמיד יהיה טאבלט או אביזר תקשורת, איתו הוא יכול לתקשר ולהעביר מסרים".

ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.

"תלמיד לו יש תסמונת נדירה סבל משומה שישבה על עמוד השדרה. הוא עבר ניתוח, וההורים התלבטו אם להעביר אותו לשיקום או להחזירו לכיתה ולחברים. מנהלת בית הספר ואני בנינו לו תוכנית שיקומית והבאנו אותו כל יום לכיתה לכמה שעות. הבילוי עם החברים מאוד קידם אותו והחזיר לו את החיוך".

מה תרם לך המקצוע?

"התנסות עם כלים טכנולוגיים, להיות בן אדם עם יותר סבלנות".

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"לקבל את השונה, תקציבים יותר גדולים".

"להשפיע על הביטחון של הילדים והאמונה שלהם בעצמם".

(צילום: צביקה טישלר)

כשנועה מיטל טוביאנה הייתה ילדה, היא נחשבה לתלמידה מאוד חלשה והוריה הוזמנו לא אחת לבית הספר. בכיתה ט' הסתברה הסיבה - הרופאים איבחנו שהיא למעשה לקויית ראייה בעקבות מחלה בקרנית. "לא יכולתי להיות וללמוד כמו כולם. המורים התנדבו ללמד אותי בצורה פרטנית וסיימתי את הבגרות בהצטיינות". טוביאנה (35) החליטה להיות מורה דווקא מתוך הקושי, ובמשך שנים הסתירה מפני תלמידיה את היותה אוחזת תעודת עיוור. "פשוט למדתי את כל החומר בעל־פה. זה היה כל כך מעייף ומלחיץ. חששתי לטעות. לפני שנתיים הקמתי חדר חושך בבית הספר והילדים עשו בו סיור והבינו מה זה לא לראות, ובסיום הסיור שיתפתי את התלמידים בקשיים שלי".

מה משך אותך להוראה?

"יכולת להשפיע על הביטחון של הילד והאמונה שלו בעצמו".

בזכות מה את מורה טובה?

"אני מסתכלת לילדים בעיניים. ובזכות העובדה שהוכחתי שאני כן מסוגלת, ושהגשמתי חלומות".

מה החזון שלך?

"שהתלמידים יהפכו לאנשים ערכיים, וכשהם ילכו ברחוב הם יסתכלו על האנשים מסביבם".

ספרי על חוויה מרגשת מעבודתך.

"אחד התלמידים התלונן על קשיים מבחינה לימודית, והיה לי חשוב לקדם אותו. התקרבנו ובמשך הזמן ראיתי שהוא אלוף במחשבים ובעריכת סרטים, אז הפכתי אותו למדריך בחדר חושך. פתאום הוא נפתח ומכיר ביכולות שלו. הילד הזה הוא אחד מסיפורי ההצלחה של בית הספר".

מה תרם לך המקצוע?

"להבין מה אחרים חושבים, לגדול, להתפתח, לצמוח".

מה יצעיד את מערכת החינוך קדימה?

"קבלת האחר, לעודד את התלמידים לתרום לקהילה".

בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים