"קיראו לי חולה נפש, לא מתמודד"

כמתמודד עם מחלת נפש שמשתתף בתכנית 'עמיתים לבוגרים' הציעו לי לקחת חלק בפרויקט משותף עם סטודנטים של בית הספר למשחק – "גודמן" בבאר שבע. הרעיון היה לקיים מפגשים שבועיים, לכתוב, ליצור ולשחק יחד כשהתוצרת הסופית היא ההצגה "סורגים שקופים", שתעלה מחר, יום ה' ה-7/6.

אתן רמז ואולי אעשה ספויילר, אך לא מדובר בסורגים המודרנים השקופים לבתים, אלא בחוויה שלנו כמתמודדים עם מחלת נפש הנאלצים להתמודד גם המחלה שלנו אך גם מולכם, מול הדעות הקדומות שלכם, מול חוסר הרגישות, הסטיגמה ולעתים גם חוסר האמפטיה כלפי האחר.

למען האמת, בהתחלה היו לי ספקות לא רבים, תמיד משכה וריגשה אותי המחשבה על עולם התיאטרון והבמה אך מעולם לא העזתי לקחת צעד בכיוון, כי מי בכלל יחשוב על בחור כמוני מתמודד נפש שיש לו חלומות שמעז להופיע בפני כולם על במה גדולה שמאות עיניים צופות בך ועוקבות אחר כל תנועה שלך (בתקווה שהעיניים ימשיכו לעקוב באינסטגרם).

ההחלטה לעשות את הצעד ולהיכנס למים העמוקים, מהר מאד סחף אותי בהנאה רבה ושקיקה לעוד מפגשים, ללמוד יותר את עולם התיאטרון, ולהכיר חבר'ה מעניינים מהתחום שנראה עבורי נוצץ יותר ממוסדות לימוד אחרים. לדקלם שיר של מאיה דאנג'לו קוסם לי יותר למשל מתורת הקוואנטים או המשחקים.

עבורי ועבור יתר חבריי מתמודדי הנפש, הפרויקט החשוב הזה מהווה עבורינו הזדמנות לשבירת הסטיגמה של הרצון הגדול שלנו להיות מעורבים בקהילה, תוך כדי שיח פתוח בכל הקשור לתחום בריאות הנפש.

יצרנו יחד דיאלוג משותף, קשר בין אישי, חוויות משותפות ואת המחזה המקורי שלנו "סורגים שקופים"

ביום יום אני עובד באימון קבוצת כדורגל ב''מפעלות חינוך וחברה'' וגם כמדריך בהוסטל ''בית אבישי'', שהתפקיד העיקרי שלי זה רכז חברתי, תפקיד שמתפתח בשנים האחרונות ומאד חשוב אך טרם תפס תאוצה וטרם זכה לקבל תקינה במסגרות הדיור השונות בבריאות הנפש. כחלק מהתפקיד אני מיידע על ומתווך לדיירים שירותים הקיימים למתמודדי נפש, תכניות ומסגרות חברתיות שונות, כמו הפרויקט בו אני עכשיו שותף שנקרא "עמיתים לבוגרים" המתקיימת ברחבי הארץ בשיתוף החברה למתנ"סים.

התוכנית הפגישה אותנו "המתמודדים" עם הסטודנטים למשחק ויחד עם הבמאי יעקב אמסלם לקחנו סיפורים מהחיים של כולנו ועיבדנו אותם להצגה. יצרנו יחד דיאלוג משותף, קשר בין אישי, חוויות משותפות ואת המחזה המקורי שלנו "סורגים שקופים".

המטרה קרבה וההתרגשות מעלה הילוך וכוללת חזרות מול המראה במשמרת לילה, ותרגול החלפת תלבושות בדקה. אחד משירי הראפ שכתבתי מהווה השראה לקונספט המרכזי שעליו מבוססת ההצגה, וכשזה עומד לקבל פנים וצורה, החוויה מרגישה עוצמתית ומשמעותית פי כמה.

לא חולה שפעת אלא "בעל מוגבלות של אף אוזן גרון"

כשתגיעו לצפות בנו מחר, תצטרכו לנחש בעצמכם מי סטודנט למשחק ומי "מתמודד". אני אישית לא מתחבר למכבסת המילים שבגללה אומרים במקום חולה נפש, "מתמודד נפש" או מושג כל שם "נקי" אחר. חישבו רגע על זה: מי יחשוב שבנאדם שחולה בשפעת יוגדר מעכשיו כבעל מוגבלות של אף אוזן גרון (תודו שזה נשמע מצחיק). 

הגדרות החוקים, המגילות, והמסמכים הקוראים לשיוויון, מתחילים בכך שבראש וראשונה לא מפלים אדם לפי דת גזע ומין. בעיני תוספת חשובה היא לא להפלות אדם על פי מחלה, וכוכבית חשובה מתחתיה שלא להפוך מחלה למגבלה. לדעתי הגדרת ה"אי אפליה", בעקיפין מתייגת שוב ועושה את החלוקה "למגירות" בראש.

נכון, אולי עבור חלק מכם להגיד חולה נפש זה מפחיד, וזה אולי גם גורם לעווית בבטן, אבל היי, זה אתם שצריכים להתמודד עם זה, לא אנחנו. פליז, בשבילכם במקום שתשברו את הראש איך לשבור סטיגמה פשוט תגידו חולה נפש. זו בהחלט יכולה להיות נקודת פתיחה טובה.

• פרויקט "עמיתים" שמובילה החברה למתנ"סים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות חברת "כיוונים" - החברה העירונית לתרבות, נועד לסייע לקהילת מתמודדי נפש בשיקום והחלמה באמצעות יצירת פעילויות משותפות ושונות עם הקהילה.
  

• ההצגה "סורגים שקופים - המהווה שיתוף פעולה בין מתמודדי נפש לסטונדטים למשחק מבית הספר"גודמן", תוצג מחר, ה-7/6 בשעה 19:00 - בגודמן - בית ספר למשחק בבאר-שבע. ההצגה בחינם אך מותנית ברישום מראש. להזמנת כרטיסים יש למלא פרטים כאן  או בטלפון: 052-8105211, ו -050-6388018.