"זה כמו להיות במילואים שש שנים ברצף"
חנה קטן היא רופאת נשים חרדית, אם ל-13, שעלתה מארה"ב. מסיפורה משתקף האתגר חוצה המגזרים של שילוב חיי משפחה וקריירה, עם כל הפשרות והוויתורים הכרוכים בכך. במסגרת שיתוף פעולה בין ynet מעורבות למרכז הבינתחומי בהרצליה, נציג סיפורים וקולות של קהילות, שקולן לא תמיד נשמע בחברה הישראלית. צפו
"אני אימא ל-13 ילדים, ברוך השם, אשת רב, מתגוררת ביישוב מבוא חורון", מספרת הגניקולוגית חנה קטן. "עליתי ארצה בגיל 14. נולדתי בארצות הברית, גרתי בניו יורק. אני ממשפחה של שמונה ילדים, שזה דבר מאוד נדיר", היא מוסיפה בחיוך. "רופא הנשים שהיה רואה את אימא שלי מדי שנה, היה שואל: 'מה קורה פה? כאילו, את אישה אינטליגנטית'. כשנולד הבן האחרון, הגענו לבקר את אימא ואז היא אמרה לרופא נו, דוקטור, 'על מי היית מוותר?'"
הדרך להסמכתה המקצועית לצד גידול המשפחה הייתה מאוד לא פשוטה: "ההתמחות היא התמחות שהיא לא סטרילית. פעמיים בשבוע, לפחות, את לא בבית, כל הלילה וגם למחרת, את עובדת. הייתי מיניקה תוך כדי שינה, כאילו, מגיעה, הילדים ישנים, חושך גמור בחוץ, קמה בשש בבוקר וככה זה חוזר על עצמו... זה כמו להיות במילואים שש שנים רצוף".
"העיסוק שלי הוא באמת דווקא בנושא של גוף ונפש ודווקא בנושא של בניית המהות הנשית", היא מסבירה. "הרבה מאוד מהבנות לא מחוברות לגוף שלהן. אני מדברת על בנות דתיות שמעולם לא נגעו בבחור, לא יודעות על מה מדובר, להכין אותן. אני מחברת אותן לגוף שלהן, כדי שתהיינה יותר מוכנות להתחבר לגוף של מישהו אחר", היא מסכמת, "זה בעצם הגשמת החלום שלי להיות מחנכת. את משפיעה על מעגלים יותר רחוקים".
סיפורו של חנה הוא חלק מתמונת הפסיפס של החברה הישראלית, שלעיתים אנו שוכחים לראות את החלקים האנושיים בה, במיוחד אלו הפחות מוכרים. מתוך ההכרה הזו, לכבוד שנת העצמאות ה-70 של ישראל, יצאו כ-150 סטודנטים מכל בתי הספר במרכז הבינתחומי הרצליה, לספר את הסיפור הזה.
סיפורים קודמים שהוצגו בפרויקט:
בת 13, לבד, באוטובוס עם מחבלים
"היא קראה לי אילנה, ואני רציתי להתנער מעצמי"
"תגידי, למה לא כל החרדים כמוך?"
"בין העמים ה'יהודי' וה'ערבי', אין סכסוך"
"אני מגדלת אותה כ'יהלי' לא כ'תסמונת דאון'"
"מי היה נותן לנו סיכויים ב-48'?"
"כולם אותו דבר, כאילו ייצרו אותם בפס ייצור"
"האמא צרחה: 'איפה הילד שלי?' אין ילד שלה"
"לא אכלנו אותם והם לא אכלו אותנו"
במסגרת הפרויקט, שנקרא "מעשה ב-70", הם אספו 70 סיפורים אנושיים, אישיים ומרגשים ב-70 סרטונים קצרים, שצולמו באמצעות הטלפונים הסלולריים של הסטודנטים. המיזם נולד כחלום שדחפו ד"ר עדי קול, דיקנית הסטודנטים והבוגרים, ופרופ' אלון רוזן, מרצה וחוקר בבית ספר אפי ארזי למדעי המחשב, בשיתוף עם מיזם 'דיבור אחר'.
מטרת הסרטונים היא לתת במה וקול למגוון רחב של קהילות, אוכלוסיות וזהויות בחברה הישראלית - גם כאלה שבדרך כלל קולן אינו נשמע וסיפורן פחות מוכר. הסרטונים מציגים סיפורים מרגשים ואותנטיים על אזרחים שונים במדינה - יהודים, נוצרים, מוסלמים, מכל חתכי הגיל, המוצא והעדה. המפגש מאפשר לצופים להיחשף לנקודות המבט השונות בחברה הישראלית, להכיר את המרכיבים אותה וליהנות מהפסיפס החברתי המגוון.
- מדי שבוע יעלה ב-ynet מעורבות,
סרטון אחד מ-70 הסרטונים שהופקו במסגרת הפרויקט.
לפנייה לכתב/ת 
