"המטרה שלנו: להרים את ראשם של המורים"
מקצוע ההוראה הוא אחד מהחשובים ביותר, הוא זה שמלווה ילדים מהגיל הרך ועד לגיל צבא ומסייע להם להתוות את מסלול חייהם. אבל איך מתמודדים עם האלימות בבתי הספר, מעמד המורה ומדוע אין משאבים לגיוס עוד מורים ולפיתוח של כיתות לימוד חדשות, ומה יקרה ביום שבו לא יהיו מספיק מורים? מסכמים פאנל מיוחד באולפן לרגל תחילת שנת הלימודים
בשיתוף ארגון המורים
הבוקר נפתחה שנת הלימודים וכולם אמורים להיות מאושרים, המורים, התלמידים וגם ההורים, אבל יש למערכת החינוך שלנו לא מעט בעיות. על שתיים מהן שוחחנו היום באולפן מיוחד שקיימנו - בעיית האלימות בבתי הספר והמחסור במורים.
לרגל פתיחת שנת הלימודים החדשה, נערך יום שידורים מיוחד בשיתוף ynet וארגון המורים, כשהפאנל הראשון באולפן ynet עסק במעמדו של המורה בסביבה אלימה. האורחים באולפן היו: פרופ' עמוס רולידר, מומחה לניתוח וטיפול התנהגותי בילדים, ד"ר ניצב משנה בדימוס סוזי בן ברוך, לשעבר קצינת נוער ארצית במשטרת ישראל, יהודית ביטון, מנהלת מקיף ד' באשדוד, ושרון אסייג, מורה וחבר בנשיאות ארגון המורים.
הדיון עסק במעמדו של המורה, ביכולות של הנהלת בית הספר ובתפקידם של ההורים והתלמידים - כיצד עלולה לתרום התנהגותם של הורים לתלמידים לאלימות כלפי המורים, האם הנהלת בית הספר עושה כל מה שיכולתה, מה מקומם של ההורים בחינוך מול מקומה של מערכת החינוך בישראל ומה צריך לעשות כדי שהאלימות כלפי המורים תיעלם. צפו בפאנל הראשון בהנחייתו של אטילה שומפלבי.
"צריך לדבר ולשים את זה על השולחן, כאשר מאצילים סמכויות ונותנים עוד סמכות, גם למנהל וגם למורה, ויש קווים ברורים, זה יסייע מאוד בהפחתת האלימות נגד המורים בבתי הספר", אומרת יהודית ביטון, מנהלת מקיף ד' באשדוד.
מוותרים כי הילד כועס
הבעיה המרכזית אולי שלא רק שיש מעמד למורה, יש גם מעמד להורה
"בהחלט, ברגע שהורה חושב שהמנהל וגם המורים באים לשרת אותו, כי באמת אנחנו משרתים אותם, אבל הוא יוצא מהמקום של רק לשרת את הצרכים", אומר פרופ' עמוס רולידר, מומחה לניתוח וטיפול התנהגותי בילדים. "ואז הוא נכנס ומתערב ממש בתוך המקום של המורה גם בדברים שהוא לא מבין, הילד סופג מההורה את הדברים האלה ואין ספק שזה בסופו של דבר משליך על המורים".
מה עושים כשהתלמיד הולך לביה"ס ואומר: אני אדבר עם אמא שלי, אבא שלי יראה לך מה זה
"ההורה איבד את יכולתו להשפיע על חינוך ילדיו לערכים של כבוד ויראת כבוד, אל אמא אבא, סבא סבתא, המורה והמנהל", מוסיף פרופ' רולידר. "וכשזה קורה והילד יודע שיש לו גב זו בעיה. יש גם רגעים שאני צריך להגיד לא, והילד כועס. והוא למד בבית שאם הוא כועס, מוותרים לו. הגישה הזו מתחילה מכיתות יסוד", הוא מוסיף, " 'יעשו לי את שיעורי הבית, יעשו לי את זה, יביאו אותי לכיתה, יכניסו אותי', השיעור התחיל בשמונה ורבע, בתשע ורבע ההורה בא איתו ומכניס אותו, וכשזו תפיסת עולמו עוד מהיסודי, בתיכון הוא מבין שההורה יבוא חשבון עם המנהל".
עם המנהל והמורה ולא איתו
"זה הקונטקסט. אגב, שיהיה ברור, ההורים האלה יורים ברגל של הילדים שלהם. כי הילד סובל. אבל זו המציאות שהמורה היום צריך להיות בה".
מה תופעות של אלימות גורמים למערכת עצמה?
"הבעיה היא שבמדינה שלנו יש מקרי אלימות נגד מורים והם כמובן מסוקרים באמצעי התקשורת", אומר שרון אסייג, מורה וחבר בנשיאות ארגון המורים. "אבל המדינה לא מפעילה את כוחה. מסיבות פוליטיות, מסיבות אישיות של המורה שמפחד מההורה, וכתוצאה מכך כשמורה סופג אלימות זה נון ניוז בחדשות. מדברים על זה ומסקרים את זה, אבל עוברים מיד לסדר היום".
אך מן העבר השני יש מי שמרגיע. "מנהלים בבתי הספר יודעים יפה מאוד לאכוף את כל מקרי האלימות ולמגר אותם", מציינת ד"ר ניצב משנה בדימוס סוזי בן ברוך, לשעבר קצינת נוער ארצית במשטרת ישראל, "וכשאנחנו מכריזים אפס סובלנות כלפי אלימות זו לא קלישאה, אנחנו מתכוונים לכך, יש תקנון מסודר שאנחנו יודעים ואין דבר כזה שזה יעבור לסדר היום ויש היררכיה של בעלי התפקידים שמטפלת, עם כל ההכלה שלנו את התלמידים".
זה עוזר?
"כן. כי אני מסבירה גם לתלמידים, גם להורים וגם למורים שאף אחד כאן לא מזלזל בשני וכבודו של כל אדם במקומו מונח ואני מסבירה להם שהשיח צריך להיות שיח מכבד".
מחסור במורים ומחסור בכיתות
בנוסף על בעיית האלימות התקיים פאנל שעסק גם בהתמודדות של מערכת החינוך עם מחסור במורים ובכיתות לימוד. בפאנל השתתפו מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, דלית שטאובר, ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת, שיר גוטליב, מחנכת כיתות א' ו-ב', ויהודית ביטון, מנהלת מקיף ד' באשדוד ואחת מנשות החינוך המשפיעות במדינה.
רבות דובר בשנים האחרונות על המחסור במורים למדעים, וממש לאחרונה על המחסור במורים להוראת השפה האנגלית - מדוע זה קורה, למה אין עוד מורים, האם זה עניין של שכר או יחס כלפי המורים, אולי האלימות הפושה בבתי הספר, ואולי זה בכלל עניין של משאבים שאין מספיק כדי להעניק סביבה תומכת ללימודים עם כיתות מתקדמות, הכשרות נוספות והשקעה במורים? מה הרפורמה שיכולה לעשות את השינוי ומתי יחזור הכבוד לאחד המקצועות החשובים ביותר? צפו בדיון שנערך באולפן.
"לפני מספר שנים היה מחסור מאוד גדול במקצועות ספציפיים כמו מקצועות המדעים, מקצועות האנגלית ומתמטיקה", אמרה מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, דלית שטאובר. "משרד החינוך בשיתוף למשל עם קרן טראמפ וגופים נוספים עשה צעדים מאוד משמעותיים כדי לעשות הסבות והכשרות, וצמצם את הפער של הצורך במורים למדעים במקצועות השונים ובמתמטיקה. באנגלית יש צעדים אך עדיין הפער לא נסגר, אבל זה לא רק סיפור של מספרים, בכל כיתה בסופו של דבר ב-1/9 יש מורה. הסוגיה היא, אנחנו צריכים לומר עוד לפני שמדברים על המספרים, שמערכת החינוך זקוקה להרבה משאבים". המשאבים עליהם היא מדברת הם כיתות, סביבות לימודיות, מנהלים מעולים, ושיתוף פעולה עם ההורים. "המשאב החשוב ביותר של המערכת הוא ההון האנושי של המורים", קובעת שטאובר.
"ללא ספק ככל שהמנהל או המפקח כשהוא בא לבחור, יש לו מספר רב יותר של אנשים שהוא יכול לבחור מהם את הטוב ביותר. אנחנו לא נמצאים עדיין במקום הזה - שמתדפקים על דלתות בתי הספר עשרה מורים על כל משרה, כפי שאנחנו יודעים שזה המצב במדינות אחרות. וזה גם משפיע בסופו של דבר", היא אומרת.
שיר גוטליב שהשתתפה בפאנל בכלל החלה את הקריירה שלה בעולם המשחק והשירה, אך עשתה שינוי בחייה המקצועיים והפכה למחנכת לכיתות א-ב, לאחר לימודים של ארבע שנים. בפאנל היא התייחסה לסיבה שלדעתה הרבה מהמורים הטובים פורשים בתוך תקופה קצרה ממערכת החינוך. "הרבה נשים, הרוב נשים, מגיעות עם המון רצון לעבוד ולהתקדם ולחנך וליצור איזשהו שינוי ואני רואה כיום שמעט מאוד מהן נשארו בתחום ההוראה, ואני חושבת שיש סיבות מדוע מורים ממשיכים הלאה".
נוטשים תוך ארבע שנים כמחצית מן המורים.
"נכון והשאר אחרי בין 5 ל-10. הרף מאוד נמוך בבחינות הקבלה ללימודי הוראה. היו כאלה שבאמת הסתכלתי וחששתי קצת וידעתי שאם אני אצטרך לשלוח את אחת הבנות שלי אליהן אני אהיה בחשש, אבל לא רק זה. אי אפשר להגיד שכל החומר האנושי שראיתי סביבי הורכב מרמה כזו נמוכה, ממש לא. היה גם וגם. אבל הדרישות הן מאוד נמוכות".
מה עושים כדי להשאיר מורים טובים במערכת?
"לצערי לגבי המורים שנצרכים יותר בביה"ס, עוד לא השכלנו איך לקבע אותם בתוך המקום הזה", אומרת יהודית ביטון, מנהלת מקיף ד' באשדוד, "אני זיהיתי את המקום הזה של הירידה בשכר המורה כבר בתשע"ב כשרפורמת 'עוז לתמורה' רק יצאה ואני הכנסתי את ביה"ס. אמרו לי : את רוצה? אמרתי: 'כן אני נכנסת', כי אני יודעת שלפחות אני יכולה קצת להרים את ראשם של המורים שעובדים קשה, ואם אתה מבקש ממורה לעשות עוד ועוד כמה תפקידים, אין לך איך לתגמל אותו עם כל התפקידים והמטלות שאתה מטיל עליו. אז לפחות המקום של שיפור מעמדו של המורה עם 'עוז לתמורה' שבאמת אנחנו עדיין רחוקים מהשכר שצריך להיות, אבל לפחות שיפרנו קצת את מעמד המורים והרמנו את ראשם".
מה עוד אפשר לעשות?
ד"ר אלדר: "אני הייתי קורא לארגוני המורים יחד עם האוצר והחינוך לעשות עסקת חבילה גדולה, ולאפשר חוזים אישיים. מורים מצטיינים צריכים להרוויח יותר. אנחנו ברשת אמי"ת בגלל יותר גמישות, עושים את הדבר הזה ורואים בזה ברכה, כי מורים בסופו של דבר נותנים מעצמם".
בשיתוף ארגון המורים
לפנייה לכתב/ת 
