נפגעי תקיפה מינית - מגזר שלם פגוע

לאחרונה פנו אליי משלוש תכניות שונות לבוא ולהתראיין, כשורדת אונס המסייעת לנפגעי תקיפה מינית. שלוש תכניות שונות משלושה ערוצים שונים וכולם "חמים" על הנושא הכי  מדובר בזמן האחרון.

סופסוף.

ואז נפגעת שלחה לי ראיון איתה מהיום בטלויזיה והייתי גאה מאד.

וחשבתי שוב - הנה, זה קורה. עוד ועוד.

ועכשיו, התיישבנו לראות חדשות והסתכלתי על בעלי ואמרתי "זהו, מיי וורק איז דאן".

זה מתחיל לקרות.

זה מפסיק להיות תלוי רק בעבודת הקודש של אמיצים בודדים.

זה כבר המוני.

איזו התרגשות.

כאילו אם התאמצתי לפני זה לראות קצת אור בין נקיקי הסלע החשוך הזה של פגיעות מיניות, אני כבר ממש מצליחה לראות את האור בקצה.

סופסוף.

לטורים הקודמים:

אתם לא תראו את זה עליה אם תביטו בה

"היא לא מספרת. לא לכם. לא לאף אחד"

#נפגאים. להעלאת מודעות לפגיעות המיניות בקהילה

"מה? זה העונש על השחתת נשמה של ילד?"

גברים בשירות הציבורי - מבחן הבת

"ממי, תוכל להישאר על הקו עד שאגיע לאוטו"?

קמפיין #MeToo שיצא מהוליווד והיכה גלים בינלאומיים ומסרב לדעוך והתגלגל לסירוב המוני של נשים להמשיך ולשתוק ב #timesup וכמובן שכשקמפיינים יוצאים מהוליווד או ארצות הברית, הם ענקיים ומגיעים לכל העולם ועכשיו עם #why_i_didnt_report ובגרסתו הישראלית - לא התלוננתי - והנה זה קורה. סופסוף.

"זו אף פעם לא היתה מלחמת מינים של הבנים על הבנות. זו תמיד היתה מלחמת הישרדות של קורבנות לטורפי אדם"(צילום: shutterstock)

גברים מפסיקים להתבייש.

גברים סופסוף יוצאים מארון הבושה ומתחילים לספר על הפגיעות המיניות בהם.

גברים מספרים בריש גלי על הפגיעה המינית שעברו.

וזו תחילת המהפכה האמיתית בעיניי.

זה היה אחד ה"חלומות" שלי בתחום.

כי ידעתי שכשהגברים יגידו, זה ישפיע גם על כולנו, נפגעות ונפגעי תקיפה מינית כאחד.

כי זו אף פעם לא היתה מלחמת מינים של הבנים על הבנות.

זו תמיד היתה מלחמת הישרדות של קורבנות לטורפי אדם.

תמיד חשבתי שכשהגברים יתחילו לספר בריש גלי את מה שחלקם מספרים לי באוזן או בהודעות פרטיות, אני אדע שאנחנו על שביל האבנים הצהובות.

לדעתי, אנחנו עוד לא מבינים את ההשלכות של היציאה הזו.

הנה, זה קורה גם לבנים

כי אתם מבינים, אני ושכמותי, אלה שמתעסקים בתחום, אנחנו מזמן כבר יודעים את הכמויות האמיתיות. אנחנו מזמן כבר יודעים שבגיל הילדות הראשוני, בנים ובנות נפגעים במידה שווה.

אנחנו כבר מזמן שמענו את הסיפורים הנוראים ביותר מגברים ונשים כאחד.

קורבנות רכים בבתיהם. נשמות רכות פגועות שמתבגרות עם מועקה גדולה פנימית שכאילו לאף אחד אסור לראות.

ולא עוד.

הכמות של גברים נפגעי תקיפה מינית היא פסיכית.

של נשים פי כמה.

אבל תמיד ידעתי שברגע שאנשים יתחילו להבין שאין שום קשר בין היותך נקבה ונפגעת, שהקשר היחידי הוא העדפת המגדר של הטורף המצוי, ברגע שאנשים לא יוכלו יותר להיתפס למה שמישהי לבשה, כי הנה, זה קורה גם לבנים, ברגע שאנשים לא יוכלו יותר להגיד שזה בגלל שהיא מופקרת, זולה, מתלבשת חשוף, רצתה את זה, לא אמרה דבר, קפאה, כי הנה, זה קורה גם לבנים, ועל בנים לא אומרים דברים כאלה אף פעם.

ברגע שזה יקרה, זו תהיה מקשה אחת - נפגעי תקיפה מינית. נשים וגברים. זה לא משנה.

אלא פשוט מגזר פגוע שלם.

בדיוק כמו נפגעי טראומות תאונות דרכים או פיגוע.

בדיוק כמו כל אסון אנושי.

ובדיוק כמו בפיגוע - הקורבנות אף פעם לא אשמים.

רק המחבלים הארורים.

"כשאני מתראיינת ואומרים "נפגעות", אני מתקנת ל"נפגעים". כי הבטחתי שאני לא אשכח יותר את הבנים"(צילום: shutterstock)

בדיוק החודש, לפני 4 שנים, פרסמתי את הפוסט שלי "הייתי בת 19" ובשורה האחרונה של ניפוץ השתיקה שלי קיוויתי שאחרות ילכו בדרכי וכתבתי: "והלוואי ונשים תזעקנה אמת".

באותו הערב קיבלתי הודעה מתלמיד שלי לשעבר שאמר שהוא חושב שמה שעשיתי מדהים, אבל ששכחתי את הבנים. וסיפר לי מה קרה לו. האונס הקבוצתי, נסיונות ההתאבדות, האשפוז הארוך בבית החולים הפסיכיאטרי. ולבי יצא אליו.

כנפגעת, כאשה, כמורה שלו, כאמא, כאדם.

ומאז, לא שכחתי את הבנים מעולם.

אל תתביישו. אין לכם במה

גם לעמותה שהקמתי קראתי ״אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית״ ולא רק נפגעות, וכשאני מתראיינת ואומרים "נפגעות", אני מתקנת ל"נפגעים". כי הבטחתי שאני לא אשכח יותר את הבנים. ומאז, ליוויתי כל-כך הרבה נפגעי תקיפה מינית גברים - מכל המגזרים, הגילאים, הדתות, המוצאים.

עם כל המשמעויות של להיות גבר שמישהו אנס אותו כשהוא היה ילד ואולי בכלל לא מסוגל לספר את זה לאשתך, או לנצח לא להרשות לעצמך להתפרק ולהרגיש את זה גדל בפנים עד כמעט מכלה אותך. ואתה נחנק. ורוצה לנשום אוויר צח, אבל מרגיש מלוכלך.

ואתה נקי. וזך. כמו כולנו, הקורבנות של העבריינים הארורים.

ובפעם הראשונה -

הרשו לי להגיד לכם בשם כולנו, נפגעות תקיפה מינית -

אנחנו אתכם.

פנו אלינו, בעלות נסיון, אל תתביישו.

אין לכם במה.

שהם יתביישו.

ואני מתרגשת בשבילכם, יקרים שלי.

ומחבקת אתכם על מה שקורה עכשיו.

כי הגיע גם הזמן שלכם.

ורק ככה ביחד ננצח.

• שני שטלריד, יו"ר אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית, מרצה, מלווה ותומכת בשורדי תקיפה מינית.