סקר: 92% מעדיפים מועמדים עם תכניות ארוכות טווח

בשיתוף יוזמת ישראל 2048 עתיד משותף

על פי סקר של חברת גיאוקרטוגרפיה שנערך השבוע, 75.1% מתוך כלל האוכלוסייה אמרו כי הם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות ולעיריות, לעומת 10.0% בלבד שהצהירו כי הם אינם מתכוונים להצביע ולחת חלק בבחירות.

על פי נתוני המכון המפקח על הבחירות, שיעור ההשתתפות בבחירות המקומיות של 2013 עמד על 51.1% בלבד, וב-2008 על 51.9%. כלומר, אם נתוני ההצבעה בפועל יהיו קרובים להצהרות הנוכחיות של הישראלים, שיעור ההצבעה בבחירות יהיה גבוה בהרבה מהממוצע.

מפילוח תוצאות הסקר עולה קיים פער בין יהודים לערבים לגבי אחוזי ההצבעה. על פיו רק 63% מהאוכלוסייה הערבית הצהירו כי הם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות (לעומת 77.6% בקרב האוכלוסייה היהודית).

פרופ' אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה אומר ל-ynet כי תוצאת הסקר בקשר להצהרות של מועמדים על הטווח הרחוק הוא בסך הכול תוצאה שדי משקפת את המציאות. "יש מועמדים שרק אומרים 'כשאני אהיה בראש, יהיה טוב, וכולם יהיו מאושרים', זו רטוריקה ריקה. אבל אם המועמד אומר באופן קונקרטי מה הוא עומד לבנות, מזהה מה חסר ובמה צריך לטפל, כגון פשיעה, ניקיון, חוסר תרבות וגם תכניות לטווח רחוק - אם מישהו מדבר בצורה קונקרטית, והרי התושבים יודעים מה קונקרטי ומה לא, הם חיים שם. לכן אם מישהו בא ומבטיח דברים קונקרטיים וזה לא נראה בשמיים, הבוחרים משתכנעים".

לדבריו, "תלוי גם מאיפה בא המועמד. אם לא יודעים מיהו, קשה לשכנע את הבוחרים. לעומת זאת, מי שהוכיח את עצמו לפני הבחירות, שהתושבים המקומיים יודעים שעשה משהו, זה מאוד עוזר, לעומת אחרים שאומרים 'אני אהיה ויהיה טוב'. זה לא מספיק עבור הבוחרים".

לפי הסקר, אחוזי ההצבעה בבחירות המקומיות צפויים להיות בשבוע הבא גבוהים בהרבה מהממוצע של הבחירות הקודמות. לדבריו, הדבר תלוי בסופו של דבר בכמה סוערת מערכת הבחירות המקומית. "אנחנו מוצאים בכל מיני יישובים וכל מיני מקומות בחירות סוערות. לעומת זאת, יש אזורים קצת יותר נינוחים, כי יש ראש עיר הרבה שנים, או מועמד מאוד דומיננטי, אז זה מביא לאחוז נמוך יותר שבא להצביע. בתל אביב לא כל כך טבעי שמישהו יעמוד מול ראש עיר ותיק כזה, ובכל זאת יש מי שהחליט להתמודד מולו".

אז איך אתה מסביר את הנתון הגבוה בקשר לאחוז ההצבעה בכל הארץ?

"לרוב מגיעים לבחירות המקומיות כ-50% מהבוחרים, תלוי ביישוב. לגיאוקרטוגרפיה יש מערכות מידע שיורדות לרמת דיוק גבוהה מאוד", אומר דגני. "אנחנו מפרזים את הדגימות בצורה גיאוגרפית מאוד רחבה, ולכן יכולים לעשות אחר כך חלוקה לפי אזורים, במיוחד בסקרים בסדרי גדול כאלה, ואכן אין הבדל בין האזורים מבחינת הצהרות הבוחרים לקראת הבחירות".

עוד עולה מהסקר כי המיומנות שהישראלים משייכים בשיעור הגבוה ביותר למועמדים שלהם, היא היכולת להוביל לשינוי משמעותי ולקדם את העיר, עם 71.2% מהמשתתפים בסקר ששייכו את היכולת הזו למועמדים המקומיים.

בקשר להצבעות במגזרים שונים אומר פרופ' דגני: "יש גם בחירות עם הצבעות מגזריות, אף על פי שבשנים האחרונות רואים שהרקע של מפלגה פחות משפיע על המצביעים - ההצבעה הולכת לפי על אישיות, ועל התכונות החשובות שבדקנו בסקר . זה נתון חשוב מאוד, שיש לו הרבה משמעות".

רצון חוצה גבולות גיאוגרפיים

הרצון להצביע ולהשפיע לא פוסח על אף אזור גיאוגרפי על מפת ישראל: אזור הדרום מוביל עם 81.1% מהתושבים (היהודים) אשר עומדים להצביע בבחירות הקרובות. גם באזור הצפון (77.6%), השרון (76.1%), המרכז (75.3%) וירושלים (75.6%) נרשמו שיעורים גבוהים של תושבים יהודים אשר העידו כי יצביעו בבחירות הקרובות.

באשר למידת האמון שהישראלים נותנים למועמדים שלהם לראשות העיר/הרשות, באזור הצפון הכי הרבה משיבים סבורים כי למועמדים שלהם יש "חזון אמיתי לקידום ופיתוח העיר לטווח הרחוק", עם 75.8% מתושבי הצפון (היהודים).

באזור השרון מאמינים יותר ביכולת של המועמדים "להוביל לשינוי משמעותי ולקדם את העיר", עם 74.6%, בעוד שבאזור המרכז מאמינים ב"ראייה מערכתית רחבה לצורך קבלת החלטות בניהול עיר מתפתחת ומשתנה", עם 72.1%.

באזור ירושלים האמון הרחב ביותר ניתן ל"יכולת לתכנן תכניות עירוניות כחלק מתפיסה אזורית", עם 67.9%, ובאזור הדרום נרשם נתון זהה של 78.9% באשר לראייה מערכתית וחזון אמיתי לקידום ופיתוח לטווח הרחוק.

דתיים-חרדים צפויים להצביע יותר מחילונים

בקרב האוכלוסייה היהודית, אפשר לראות בקרב האוכלוסייה הדתית-חרדית נתון גבוה של 82.1% מהמשיבים אשר העידו כי הם מתכוונים להצביע, לעומת נתון נמוך יותר של 74.6% בקרב יהודים חילונים. בתווך נמצאים יהודים מסורתיים, אשר 79.4% מהם מתכוונים להצביע בבחירות.

בחלוקה לפי גילאים, הישראלים המבוגרים יותר להוטים לצאת ולהשפיע על העתיד שלהם, בעוד שדווקא הצעירים מסויגים יותר: בקרב בני 18-34 רק 72.1% אמרו כי הם מתכוונים להצביע, לעומת 81.7% בקרב בני 55 ומעלה אשר הצהירו כי יגיעו לקלפיות.

פרופ' שלמה חסון, ראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים, האוניברסיטה העברית מוסיף בהקשר זה כי בכל הנוגע למצע וחזון, מתמודדים רבים אכן מפרסמים מסמכים מפורטים על התכניות שלהם לטווח הרחוק, "אבל לאחר זמן קצר, עוברים תהליך של שינוי ונמצאים במלכודת של הפעילות השוטפת", אומר פרופ' חסון. "כל הזמן צפות עוד ועוד בעיות, קובעי המדיניות נקלעים לטיפול בשוטף, ואין זמן להרים את הראש ולראות חשיבה לטווח רחוק. התוצאה היא שבמקרים רבים ראשי הרשויות מסיימים את התפקיד והמצב נראה פחות או יותר כמו בהתחלה".

הסקר נערך על ידי חברת גיאוקרטוגרפיה במהלך חודש אוקטובר 2018 בקרב 1,020 גברים ונשים בני 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל.

בשיתוף יוזמת ישראל 2048 עתיד משותף