"לבית המשפט אין כוח מול הממשלה"
נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש טוענת כי הכוח כלל לא נמצא בבית המשפט אלא בכנסת ובממשלה. אז האם הרשות השופטת מנסה לנגוס יותר ויותר בתפקידים של זו המבצעת והאם רשות מסויימת הצליחה לצבור יותר מדי כוח על חשבון האחרות? צפו בדיון באולפן ynet בהשתתפות הנשיאה לשעבר דורית ביניש, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר, ושר המשפטים לשעבר דן מרידור
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
אחד הדברים הראשונים שאנחנו לומדים עליהם עוד כתלמידים ביסודי הוא הפרדת רשויות, איזונים ובלמים, כתנאי הכרחי למדינה דמוקרטית תקינה. אולם האם האיזונים והבלמים הללו תוקעים בסופו של דבר מקלות בגלגלי השלטון ופוגמים במשילות? כדי לדון בשאלה התארחו באולפן ynet שלוש דמויות משמעותיות בשיח - נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, הגברת דורית ביניש, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, ושר המשפטים לשעבר דן מרידור.
"אני לא מזהה בעיה של משילות בכלל", אמרה ביניש. "אני חושבת שיש חלוקה בין רשויות, יש חלוקת תפקידים, ובמסגרת החלוקה הזאת יש כבוד לכל רשות, צריך להיות כבוד, לצערי הוא לא תמיד נשמר ואני לא רואה שהמשילות נפגעת, ודאי לא על ידי אחת הרשויות".
יכול להיות שהרשות השופטת, מנסה לנגוס יותר ויותר בתפקידים של זו המבצעת?
"למה שתנסה לנגוס? התפיסה שרואה את הרשות השופטת כמי שמבקשת ליטול חלק בשלטון, היא תפיסה מוטעית", מבהירה ביניש. לדבריה כולנו צריכים לחזק ביקורת שיפוטית ולא להחליש אותה. "אני חושבת שבהרבה מאוד דברים בית המשפט שומר על חלוקת התפקידים בין הרשויות. חלק ניכר מפסיקת בית המשפט מחזק את הכנסת ולא מחליש אותה, הוא מבקר כחלק מתפקידו את הרשות המבצעת. אני חושבת שהחלוקה המוסדית היא נכונה אבל יש ניסיון רב לפגוע באיזון הזה".
דן מרידור: "אני חושב שיש חולשה מאוד גדולה ברשות המבצעת. עם הרבה ניפוח חזה וצלצולים". לדבריו הרשות המבצעת לא מצליחה לעשות מה שהיא הייתה רוצה בהרבה נושאים, ובמקום להתמודד מחפשים את מי להאשים. "בשיטה הנוכחית של ישראל היו ראשי ממשלה, בהם מנחם בגין, עם בית משפט שהגביל אותם, והם לא בכו והם לא קיטרו ולא אמרו: מפריעים לנו, אין משילות. כשיש ממשלה שיודעת למשול היא מושלת. אם היא רוצה לחצות את הגבול של מה שמותר לה, צריך לעצור אותה. ממשלה זה לא יצור טבעי, החוק קבע אותה, המשפט הקים ממשלה, הקים כנסת, הקים בית משפט ובחוק צריך לראות מה סמכויותיה. מי שמפרש את החוק זה רק בית המשפט, ככה בנויה דמוקרטיה".
יש היום, רשות מסויימת כמי שצוברת יותר מדי כוח, מחלישה את האחרות?
"הממשלה, הרשות המבצעת, היא בעצם שולטת" אומר יוחנן פלסנר. "זה היה בעבר, זה יותר חזק היום, באמצעות הרוב הקואליציוני היא שולטת בכל הנעשה בכנסת, הכנסת כמעט לא מבצעת את התפקיד שלה של פיקוח על הממשלה". לדבריו, זה מנוגד לדמוקרטיות אחרות. "בדמוקרטיות אחרות יש יותר מוסדות עצמאיים שמרסנים את הכוח. מכיוון שאצלנו יש רק מוסד אחד כזה, כל כך חשוב לשמור על העצמאות שלו וזה מנוגד לחלק מהקריאות שאנחנו שומעים מגורמים מרכזיים בממשלה".
"זו אי הבנה עמוקה של מה זו השיטה הדמוקרטית. דמוקרטיה זה לא: נבחרנו ואנחנו יכולים לעשות הכל. בדמוקרטיה יש קודם כל חירויות, חופש הביטוי, חופש העיתונות, יש זכויות אזרחיות, יש סמכויות, יש מערכת אכיפת חוק שהיא עצמאית. יש שורה של מוסדות וכללים וערכים שמתקיימים בדמוקרטיה בלי קשר מי שבממשלה. מי שנבחר בממשלה לא נבחר כדי להפוך ולשנות את כל הערכים של המדינה. יש מחוייבות למיעוטים בדמוקרטיה בלי קשר למי שבממשלה ולכן התפיסה הזאת: אנחנו נבחרנו ולכן אנחנו נמנה את כולם, ניקח את הסמכויות של כל האחרים, זו אי הבנה מסוכנת ועמוקה של מה זו דמוקרטיה".
דורית ביניש: "לממשלה, יש הכי הרבה כוח. היא שולטת מכוח ההסכמים הקואליציוניים. לבית המשפט אין לו כוח. כוחו בזה שמקבלים ומאמינים בשיטה הדמוקרטית, שמבינים את תפקידו. והיום בשלב כזה אנחנו נתונים במצב שהתפקיד לא מובן".
"אם אנחנו לוקחים עשרים שנה אחורה, מסתכלים על התפתחות האמון בבית המשפט אנחנו רואים שחיקה", מוסיף פלסנר בסיום. "עדיין רוב גדול של הישראלים מאמינים בבית המשפט, הרבה יותר מאשר מאמינים במפלגות, אבל אני חושב שלמתקפות יש השפעה, ואם יימשכו המתקפות, גם אם לא יעבור שום חוק, הנזק הוא הפגיעה באמון בית המשפט".
בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
לפנייה לכתב/ת 
