"אצלנו ט"ו בשבט חל 365 ימים בשנה"
תלמידי בתי הספר "הירדן" ו"מצדה" בתל אביב, משתמשים בטכנולוגיות וטכניקות חקלאיות שמאפשרות להם לגדל ירקות ופירות, ללמוד באמצעותם את שאר המקצועות ולאפשר לעצמם תזונה מגוונת ובריאה. הכירו את בתי הספר שמקדמים חקלאות עירונית כל השנה
על פי נתוני דו"חות ארגוני מזון בינלאומיים, בעשורים הקרובים ישנו צפי למשבר מזון עולמי, הנובע מחוסר היעילות של מערכת החקלאות העולמית שעושה שימוש יתר במשאבי הטבע ואינה עומדת באספקת המזון הבריא לכל אוכלוסיית העולם.
עד שנת 2050 אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-35% (מ-7 מיליארד כיום לכ-10 מיליארד בני אדם), במקביל לתהליכי עיור מואצים יובילו לכך שכמעט 70% מהאוכלוסייה תחיה בערים. כתוצאה מכך במהלך 30 השנים הבאות יוכפל הביקוש למזון ורובו יגיע מתוך הערים. מכאן עולה השאלה כיצד ניתן להאכיל את העולם באופן בר קיימא?
שני הפתרונות המשמעותיים ביותר המוצעים כיום לבעיה הם שימוש בטכנולוגיות יעילות במשאבים וקירוב גידול המזון לצלחת.
חיסכון משמעותי במשאבים
"חקלאות עירונית בטכנולוגיות מתקדמות חוסכת משמעותית במשאבים ויחד עם המרחק הקצר בין החקלאי לצרכן מצטמצמת שרשרת האספקה, וכתוצאה מכך פחות מזון ראוי למאכל מתבזבז, עלויות המזון הטרי קטנות וניתן להנגיש תוצרת עם ערכים תזונתיים גבוהים בעלי חיי מדף ארוכים יותר". מציין לביא קושלביץ, מנכ"ל החברה לחקלאות עירונית שמוביל ומקדם את חזון החקלאות העירונית בישראל.
קושלביץ, בוגר תכנית "יוזמים שינוי" של הברית הישראלית, מוסיף: "מטרת החקלאות העירונית היא ליצור תשתית מזון המייצרת מתוך העיר את כל הערכים התזונתיים להם זקוקים התושבים. המודל משלב גידול תוצרת בתוך בתי ספר, דירות התושבים, בשטחים משותפים וייצור אינטנסיבי במפעלים המגדלים לגובה או לעומק האדמה את רוב המזון ממנו יהנו התושבים. הטכנולוגיה החדשה, הידרופוניקה, מאפשרת גידול ועיבוד של תוצרת חקלאית מקומית בתוך המרחב העירוני בלא תלות באדמה פורייה.
אחד מבתי הספר שמשתמשים בטכנולוגיה המתקדמת הוא ביה"ס היסודי הירדן בשכונת התקווה, בו לומדים ילדי פליטים, שרובם, בזכות הפרויקט, נחשפו לראשונה לפירות וירקות שונים שנמנעו מהם בגלל העלויות הגבוהות שלהם.
בבית הספר הוקם על ידי החברה לחקלאות עירונית ובתמיכת הברית הישראלית פרויקט חקלאי בטכנולוגיה מתקדמת לגידול פירות וירקות. חצר בית הספר הוסבה לגינה חקלאית גדולה המשלבת מתחם חינוכי ומתחם יצרני המספק תוצרת חקלאית לקהילה המקומית.
"אצלנו ט"ו בשבט חל כל השנה. הגינה הוקמה מתוך מחשבה על חיבור בין דורי. הורי התלמידים היו חקלאים בארצות המוצא שלהם באפריקה, חשבנו כיצד נוכל לחבר בחזרה את ההורים לאדמה ואת הילדים להוריהם", מסביר מנהל בית הספר יהודה פרידמן.
"בנוסף גילינו שהילדים לא משלבים בתזונה שלהם פירות וירקות וניסינו למצוא דרך לאפשר להם לפתח את הטעם הנרכש. מאז הקמת הגינה הילדים מדווחים על שילוב ירקות ופירות בתזונת היומיום שלהם".
סם, תלמיד כיתה ג' מעיד ש: "אני אוהב להיות חקלאי, זה כיף לשתול דברים, אני אוהב לעבוד בגינה כמו שאבא עבד בחקלאות באריתריאה, עכשיו אני כמו אבא".
בית ספר נוסף שמשתמש בטכנולוגיות החקלאיות המתקדמות הוא בית ספר היסודי מצדה, בצפון תל אביב, בו הוקמה גינת מאכל עם בריכה אקולוגית.
לימודי ליבה - דרך החקלאות
בבית הספר לומדים תלמידים בעלי לקויות למידה מורכבות, ילדים עם מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות. באמצעות מדריכי החברה לחקלאות עירונית הילדים לומדים את מקצועות הליבה מחשבים, אנגלית, חשבון והכל - דרך חקלאות.
הילדים מגדלים עגבניות, מלפפונים, חצילים, תותים, חסה, מנגולד ותבלינים שונים ומגוונים, ובשיעורי כלכלת בית הם לומדים להכין לעצמם ארוחות מהפירות והירקות אותם גידלו. הילדים מתחברים לטבע ולאדמה, לומדים לגדל צמחים ומפתחים יכולות של סבלנות, טיפול וקהילתיות.
"ההידרופוניקה מנתקת את התלות באדמה ולמעשה מאפשרת להזיז את החקלאות משטחי ענק מרוחקים לשטחים עירוניים קטנים ובלתי מנוצלים", מספר בידענות אורי בן חיים, תלמיד כיתה ו', ופעיל בחברה לחקלאות עירונית והחקלאי העירוני הצעיר בישראל, "בשיטה זו מותקנת מערכת שבאמצעותה ניתן לגדל תוצרת מנותקת מהקרקע, ללא שימוש באדמה כלל.
הטכנולוגיה מאפשרת צמצום בשימוש של עד כ-80% בחומרי דישון וללא הצורך בשימוש בחומרי הדברה רעילים. הטכנולוגיה מאפשרת צמצום בשימוש של עד כ-90% מכמות המים הדרושה בחקלאות קונבנציונלית".
לביא קושלביץ מאשר את דבריו של בן חיים ומסכם: "דרך מודלים של חקלאות עירונית ניתן לחזק קהילות חלשות בערים ולשנות את הרגלי הצריכה של הציבור לתזונה בריאה ומקומית. בנוסף לכך ניתן להכשיר את האזרחים לגדל בעצמם, לפחות חלק מהמזון שהם צורכים יום יום, באמצעות טכנולוגיות קיימות וטכניקות פשוטות שיקדמו אותם לאורח חיים בריא וחסכוני".
לפנייה לכתב/ת 
