התכניות שמייצרות מנהיגים צעירים דרך לימודי מדעים וסייבר
איך ילדים ונוער הופכים למנהיגים דרך לימודי טכנולוגיה, מדעים וסייבר? כבר 13 שנים שתכנית 'מנהיגות מדעית' של קרן רש"י פועלת, באמצעות הקמפוס החינוכי של 'בית יציב' המפעיל תכניות חינוכיות לטיפוח מצוינות במדעים, טכנולוגיה ואנגלית בקרב ילדים ובני נוער בדרום. ו- 9 שנים מהקמתה של תכנית הסייבר "מגשימים" במרכז לחינוך סייבר של רש"י. "התפקיד שלנו לגייס את הרשויות ולשכנע שזו הדרך לייצר הנהגה מקומית איכותית"
בשיתוף קרן רש"י
אם אתם גרים במרכז הארץ ומחשבים במערכת החינוך נראים לכם כמובן מאליו, הרי שהמצב בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של החברה הישראלית שונה. קרן רש"י, במסגרת מהלך ציבורי שמקודם כרגע מול הכנסת והממשלה המתהוות, מקדמת את "הקפיצה החברתית" - תכנית שעיקרה קידום המוביליות החברתית בפריפריה. במסגרת הפעילויות פועלים בקרן רש"י בין היתר, לקידום תכניות טכנולוגיה, מדעים וסייבר בפריפריה, במטרה להעניק הזדמנות שווה לתלמידים מול תעשיית הטכנולוגיה המבעבעת.
הסטארט אפ ניישן, שם נרדף במציאות המודרנית הישראלית לתעשייה הטכנולוגית המצליחה, מתקיים ברובו במרכז הארץ. בקרן רש"י זיהו את הצורך במיצוי הפוטנציאל למצוינות במדעים וטכנולוגיה של ילדים ובני נוער בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, שזו עבורם מקפצה להשתלבות באקדמיה או בתעשייה וכפועל יוצא, בחיזוק החברה והכלכלה בישראל. קידום התכניות בתחומי הטכנולוגיה והסייבר, כמנוף לקידום אישי של צעירים, נועד לטפח עתודת צעירים, שיחזקו את מערך הטכנולוגיה ויתנו להם אפשרות להשתלב בצמיחה הלאומית.
קראו עוד
"עכשיו הממשלה צריכה לבחור בפריפריה"
הגיל הרך - המפתח לשוויון חברתי
נוכחות גדלה ב-8200
בקרן רש"י פועל מרכז לחינוך סייבר ייעודי, בשיתוף משרד הביטחון המפתח תכניות ייעודיות ולאומיות שכוללות הכשרת מדריכים ומורים לטיפוח צעירים מכל חלקי החברה, במטרה לחזק את מערך הסייבר של צה"ל ולהזניק את תעשיית הסייבר-טק הישראלית.
תכנית הסייבר הלאומית נקראת 'מגשימים' והיא מכשירה בני נוער מצטיינים מהפריפריה בתחומי המחשבים והסייבר כדי להגדיל את מספר המתגייסים מהפריפריה ליחידות הטכנולוגיות בצבא ולטיפוח ושילוב שלהם בעתיד בתעשיית ההייטק בישראל. זו תכנית שנוסדה לפני כ-9 שנים על ידי קרן רש"י ומשרד הביטחון ושותפים בה משרד ראש הממשלה והקרנות אדליס, דניאל ודוידסון.
"ב-2010 שירתו ביחידת הסייבר של 8200 כ- 3% צעירים מבני הפריפריה. קל היה לראות מהיכן הגיעו רוב האנשים שם. היום, 25% מהמשרתים ביחידה מגיעים מהתכנית שלנו ומהפריפריה", אומר שגיא בר, מנכ"ל המרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י. "השינוי הזה טוב לצבא והתרומה העתידית מיחידות אלה לחברה הרגילה ולתעשייה, ברור לחלוטין".
בר מספר שרק ב-35% מבתי הספר בישראל קיימות מגמות למדעי המחשב, רובן במרכז, עניין שנקבע בעיקר בגלל זמינות מורים מתאימים בפריפריה. עוד הוא מספר, שמדי שנה מגישים 3,500 בני נוער בקשה להתקבל לתכנית. 700 מתחילים בכל שנה ועוברים לשנים הבאות וכ-500 מהם יוצאים החוצה מדי שנה כבוגרים מחוזרים מאד ביחידות הסייבר השונות ואחר כך גם בתעשייה עצמה.
התכנית מלווה אותם גם אחרי שהשתחררו והשתלבו בתעשייה. חלקם חוזרים לפריפריה, שמגלה, גם בצפון וגם בדרום, סימני פריחה. "יש מרכזים רבים בדרום, עם עשרות סטארטאפים שפועלים בבאר שבע, וישנה קהילה צומחת גם באילת וברמת ישי, בצפון. אנחנו רוצים להכשיר צעירים ויש לנו קשר עם כל ההאבים ואקסלרטורים בארץ. אני מאמין שזה רק ימשיך ויתפתח", אומר בר.
בר מציין שהבעיה הגדולה בהוראה טכנולוגית, בסייבר ובמחשבים היא כוח ההוראה. לדבריו המרכז עורך מיונים לאנשים מתאימים ולסטודנטים ומשקיע בהכשרה הזו סכום עצום. גם מומחים בתעשייה נותנים עזרה בפרויקטים ספציפיים והכל, במטרה להכשיר כמה שיותר בני נוער בפריפריה לתעשיית הסייבר.
ניגשה לבגרות במדעי המחשב מבלי ללמוד בבית הספר
שלומית אשכנזי היא תלמידת כיתה יב' ממזכרת בתיה ומשתתפת בתכנית מגשימים זו השנה השלישית. "בכיתה י' רצו לפתוח בבית הספר שאני לומדת בו, בקרית עקרון, מגמת מחשבים אבל לא היה תקציב", אומרת שלומית. "המנהלת, שהבינה את הרצון שלנו, הציעה את תכנית מגשימים. לא היה לי שום רקע אבל עשינו מבחנים. מאז אני שם. מה שתפס אותי זה מגוון התחומים ש'מגשימים' חשפה אליו".
"התחלנו בלימוד המחשב והאינטרנט ואז עברנו לתכנות ולמדנו גם אסמבלי. בקיצור, טעמנו מהרבה תחומים. נשארתי בגלל האתגרים וההתגברות על המכשולים ואני מרגישה שזה חישל את האישיות שלי, אפילו באספקט של הלימודים. קיבלתי כלים להתמודדות בוגרת עם העולם האמיתי", אומרת שלומית. לאחרונה, למרות שאין בבית הספר שלה מגמת מחשבים, היא ניגשה לבגרות במדעי המחשב. "אפילו לא למדתי לבחינה, ניגשתי רק עם הידע שלמדתי בתכנית", היא אומרת.
שלומית עוד לא החליטה אם העתיד שלה בצבא או בשרות הלאומי אבל ברור לה שזה הכיוון בו תלך. "מה שלא אבחר, זה יהיה בתחומי המחשבים. אני ממש אומרת תודה על זה למרות הקושי שהיה במשימות. אני מרגישה שקפצתי בזכות התוכנית. אני חושבת שיש לי יתרון מול חברים שלי בעיקר בהתמודדות שלי בחיי היומיום. בזכות התכנית, כישלונות נתפסים בעיניי כתחנה בדרך, כאתגר. עבודה קשה, התמדה ושיתופי פעולה היו הדרך להתקדם קדימה בתכנית ומבחינתי, גם בחיים", היא מסכמת.
תכנית מנהיגות מדעית במסגרת בית יציב
קרן רש"י והקמפוס החינוכי של 'בית יציב' מפעיל תכניות חינוכיות לטיפוח מצוינות במדעים, טכנולוגיה ואנגלית בקרב ילדים ובני נוער בדרום. הקמפוס נמצא בבעלות של קרן רש”י ועיריית באר שבע, ומשמש גם כמרכז ללימודי המשך למבוגרים ומארח כנסים וימי עיון של חברות וארגונים שונים.
'מנהיגות מדעית', שמפעיל בית יציב, פועלת כתנועת נוער, במסגרתה תלמידי ט’-י"ב מקבלים הכשרה והופכים למד"צים למדעים ומדריכים דרכה ילדים מבתי הספר היסודיים הנחשפים למדע, אסטרונומיה וטכנולוגיה. כל הפעילויות מתקיימות לאחר שעות הלימודים, ללא עלות או בעלות סמלית בלבד.
יוסי רון המכהן כבר 16 שנה כמנכ"ל בית יציב, מנהל עשרות תכניות לקידום מדעים בדרום, ביניהם תכנית 'מנהיגות מדעית', תכנית לאומית שפונה למגזרים הדתי והחילוני, היהודי והערבי. "תפקידנו להעצים אותם קודם כל בפן המנהיגותי ואחר כך בפן המדעי. אנחנו עוזרים לילדים ומחדירים בהם בטחון עצמי", אומר רון. "תפקידנו לאפשר לילדים לנהל קידום נושא - בפרזנטציה, באחריות ובניהול הזמן אבל גם בתחום הלימודי. אנחנו מלווים אותם גם להצלחה שלהם בדרך לתעודת בגרות, כדי להבטיח את הצלחתם בחיים".
רון מספר שאחת המטרות העתידיות של בית יציב היא לקדם מדעים וטכנולוגיות אצל בנות, שהן משתתפות במספרים קטנים יותר מבנים בתחומים אלה ובתעשייה בכלל. "יש לנו בתכנית 60% בנות, דבר שלא ברור מאליו במדעים. השילוב הזה מוכח כאפשרי אם רק מזהים את המכשולים. בנות הלומדות בשדה המדעים הוא אתגר לאומי, בטח באזור הגאוגרפי שלנו".
רון נרגש לספר ש'מנהיגות מדעית' חוגגת בימים אלה 13 שנים ומסכם: "התפקיד שלנו לגייס את הרשויות, חלקן מוחלשות, ולשכנע אותן שזו העתודה שתחזור לדרום ותהיה המנהיגות העתידית של הישובים מהם הם מגיעים".
לומדים מדעים אבל גם על החיים עצמם
נועה טרבס היא בוגרת תכנית מנהיגות מדעית והיום, בגיל 24 ואחרי שנת שירות ושרות צבאי, היא מרכזת את התכנית בהתנדבות ולומדת הנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת באר שבע. "את הלימודים שלי בחרתי לבטח בגלל התכנית, שגרמה לי מאד ליהנות ממדעים. לימדתי וחקרתי ועשיתי תכניות בצורה מהנה. תוך כדי ההדרכה שלי התאהבתי במדעים", היא אומרת.
"בתור חניכה ומדריכה בתכנית למדנו גם ללמוד. התכנית עוזרת לתלמידים גם בלימודים; הם הופכים אחראים. גם כמדריכה למדתי הרבה אחריות, יזום וניהול זמן. למשל, בשנה השנייה שלי בתכנית, הקמתי צוות מדיה שבעצם הנגיש תכנים בצורת ירחון דיגיטלי".
נועה מדברת גם על תחושת השייכות שנותנת התכנית: "ממחנה הקיץ הקצר בחופשת הקיץ, אתה מתחיל להרגיש שייכות למקום האיכותי הזה", היא אומרת ומוסיפה: "כשילד שומע על מדעים הוא חושב על משהו משעמם. במנהיגות מדעים אנחנו עושים את זה על ידי משחק, משחקי חשיבה וטריוויה, ניסויים והדגמות. הכל נעשה בהרבה כיף. ההורים נהנים מחוגים בחינם וזה מאפשר גם לתלמידים מאוכלוסיות חלשות להצטרף למסגרת ולהיות חלק מהעניין. ראיתי ילדים שלא התענינו בשום דבר חוץ מכדורגל אבל כשנכנסו לחוגים, הרכיבו רובוטים ונדלקו על התחום. מי יודע לאן זה יוביל אותם?".
נועה אומרת שיש עוד יכולות שהמסגרת של 'מנהיגות מדעית', לבני הנוער ולמדריכים, מפתחת כמו: יכולות יצירתיות ויכולות פרזנטציה ודיבור מול קהל. היא מעידה על עצמה כמי שעברה את החוויה בעצמה: "בכיתה ט' התחלתי להדריך מול תלמידי כיתה ב' ושיקשקתי מלחץ. בכיתה י"ב, 3 שנים אחרי, כבר הרציתי בפני 200 מנהלים על חשיבות לימודי טכנולוגיה ומדעים. זה ההבדל הגדול עבורי".
התכנית עוסקת בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה ואסטרונומיה ובעיניה זו מתנה לבני נוער ולילדים גם יחד. העובדה שהם מגיעים לילדים גם במקומות לא צפויים כמו בית ספר לחינוך מיוחד, מעונות נשים מוכות ומקומות נוספים, חושפת אוכלוסיות שלא היה להן סיכוי להגיע לתחום, היא אפשרות להיחשף לתחום למי שלא יכול בדרך כלל".
בשיתוף קרן רש"י
לפנייה לכתב/ת 
