מועדון הקריאה באמהרית

אם תלכו לספריה העירונית בעירכם, ככל הנראה תמצאו ספרים בשלל שפות, בהתאם לרב-גוניות התרבותית בישראל: עברית (כמובן), אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית ועוד. אבל שפה אחת, שלא ניתן להתעלם מנוכחות הקהילה שדוברת אותה כאן בארץ – לא תמצאו, והיא השפה האמהרית. דמוז (עוזי) גובזה (37) החליט לשנות, ובתזמון נהדר של שבוע הספר הוא סוגר שנת פעילות מוצלחת לפרויקט האישי שלו: מועדון קריאה באמהרית.

כשדמוז (עוזי) גובזה (37) עלה לישראל במבצע שלמה, הוא הבטיח לעצמו דבר אחד: לזכור ולשמר את השפה האמהרית, ולא לשכוח מהיכן הגיע. גובזה, פובליציסט ופעיל חברתי, מצא את עצמו לפני כשנה משוטט בספריה העירונית ושמע בחצי אוזן על מועדון קריאה שעומד להיפתח, ולא רק בעברית – אלא בשלל שפות נוספות, מלבד אמהרית.

כשניגש למנהלת הספריה והציע להוסיף את השפה האמהרית לרשימה, לא ידע גובזה שהוא למעשה, פתח את מועדון הקריאה האמהרי הראשון בארץ – וככל הנראה, ממה שידוע לנו כרגע - בעולם.

חברי מועדון הקריאה באמהרית

"רוב המבוגרים שעלו לארץ מאתיופיה ניסו לשמר  השפה במשפחה, ולימדו את הילדים לדבר. רובם לא רצו ללמוד אותה, כדי להשתלב בחברה הישראלית, ועם הזמן, קרוא וכתוב באמהרית – כאילו נמחק מהתרבות הישראל של בני הקהילה האתיופית", מסביר גובזה.

"אני מכיר את הקהילה האתיופית ועובד איתה כבר שנים. אמהרית לא באה לידי ביטוי בישראל, אם תכנסו לספריה עירונית בכל הארץ - לא תמצאו ספרים באמהרית. בזכות הפרויקט, בני הקהילה חזרו לקרוא בשפת אמם. בגלל העובדה שאין לנו הרבה ספרים באמהרית, אנחנו מביאים למפגש טקסטים קצרים ספרותיים מהאינטרנט או מאמרים של אנשי מקצוע מהקהילה, ומנסים לנתח אותם יחד.

מה שמניע את המועדון הוא לעורר מודעות אצל מבוגרים, צעירים בני נוער וילדים לחשיבות הקריאה כאמצעי חיוני להנאה והשכלה, ולשמר את השפה האמהרית כחלק מהתרבות של הקהילה האתיופית. המפגשים הם אינטימיים וייחודים, בדרך כלל מדובר בלא יותר מעשרה משתתפים.

לתת לקהילה לבוא לידי ביטוי – תרתי משמע

הספריות העירוניות, המרכזים הקהילתיים ומדינת ישראל לא נתנו מספיק מקום וביטוי לשפה אמהרית, העובדה שאנחנו לא מוצאים ספרים באמהרית בשום ספריה עירונית בארץ היא דבר שהפרויקט מצליח לשנות".

מאז תחילת הפעילות של מועדון הקריאה האמהרי בעפולה ב-2018, הפרויקט כבר הספיק להתרחב ולעורר ביקוש בערים נוספות כמו תל אביב, רחובות, ירושלים, כרמיאל, פרדס חנה, כפר סבא ועוד. בשבועות האחרונים, דמוז אפילו קיבל הזמנה מרגשת להביא את הפרויקט לאתיופיה.

"כשאנחנו מדברים על רב תרבותיות בחברה הישראלית, פרויקט מועדון הקריאה באמהרית מביא את המעשה לפעולה, ונותן לקהילה לבוא לידי ביטוי – תרתי משמע, ולהיות נגישים לספרות אמהרית באמצעות הספריות העירוניות על ידי מפגשים ויצירת הרגלי שיח ודיאלוג סביב מאמרים וספרים מגוונים בשפה אמהרית.

כל מנהל ספריה שנפגשתי איתו התרגש, היו כאלה שאפילו הזילו דמעה והם בכלל לא מבני הקהילה האתיופית. אנחנו מצטיירים כקהילה סגורה ופתאום יש משהו שיכול לייצר חיבור ושיח עם בני קהילות ועדות אחרות. מי שמגיע למפגשי המועדון רובם בגיל 40-50, וביפו למשל יש הרבה צעירים בגילאי 20+, רובם לא יודעים לקרוא ולכתוב באמהרית וזה דבר שאנחנו מצליחים לתרגל".

ובנימה זו, מה הציפייה הגדולה?

"יש לזה משמעות חברתית ותרבותית אדירה, אנחנו מעצימים קהילה ונותנים ביטוי לספרות שלא מדברים עליה – הספרות האמהרית"

"אני מצפה שהפרויקט יגיע לכמה ספריות מרכזיות בארץ, כמו בית אריאלה למשל, וגם לספריה הלאומית בירושלים. יש לזה משמעות חברתית ותרבותית אדירה, אנחנו מעצימים קהילה ונותנים ביטוי לספרות שלא מדברים עליה – הספרות האמהרית.

המטרה היא שבספריות בהן יתקיים מועדון הקריאה באמהרית, תהיה ערימה של ספרים באמהרית שכל אחד יוכל לבוא לקחת ולקרוא בבית או בספריה, כי זה דבר שעדיין לא קורה. אני מקווה שתהיה הכרה לאומית בפרויקט שדרכו נצליח להציג את התרבות והמורשת של הקהילה, וכך נשפר את יחסי אתיופיה-ישראל, דבר שישפיע על הישראלים בצורה עסקית, תרבותית וחברתית.

הדור האתיופי הצעיר רוצה להיות מעורב וישראלי, אבל לאט לאט אנחנו מבינים שחוסר זהות מייצר יותר פער חברתי. כל אדם צריך לחזק את זהותו, לזכור מנין הגיע ולא למחוק את עברו. רק כך ניצור חברה חזקה יותר".

•  פרטים נוספים על הפרויקט ניתן למצוא בדף הפייסבוק 'מועדון קריאה באמהרית'