אין הגנה
לסיגל, צו ההגנה שהוציאה כנגד בן זוגה לא הועיל. הוא חזר הביתה, ניסה לדקור אותה ורצח את אחותה. במקרים אחרים, גברים מורחקים לרחוב אך רק הופכים טעונים יותר. בדקנו האם צווי ההגנה אכן יעילים, ומה ניתן לעשות כדי להגן יותר על נשים שסובלות מאלימות
במשך תקופה ממושכת סבלה סיגל מאלימות מתמשכת מצד בן זוגה, יהודה חדד. בצר לה, היא פנתה לבית המשפט וקיבלה לבקשתה צו הגנה שבמסגרתו נאסר על חדד להיכנס לביתם המשותף, ונדרש ממנו לשמור על מרחק של 100 מטרים ממנה.
עוד באותו היום הגיע חדד לביתו עם סכין, ניסה לרצוח את סיגל ולבסוף רצח את אחותה. בחקירתו במשטרה, טען כי המניע לרצח הוא צו ההגנה שהוצא לו. חדד הורשע ברצח, בניסיון לרצח ובהפרת הצו. לסיגל ולאחותה זה כבר לא יעזור.
להוציא אדם לרחוב
החוק למתן צו הגנה נחקק בשנת 1991 בעקבות המלצות ועדת קרפ, ומאחר שצו ההרחקה - גלגולו הקודם של הצו, פרי פיתוח של בתי הדין הרבניים - התגלה כבעייתי. עד אז, תנאי למתן צו הרחקה היה זכאות של מגיש הבקשה למזונות.
כך נוצרו שלל מקרים כמו נישואי כהן וגרושה, בני זוג ידועים בציבור, נשים שהשתכרו יותר מבן הזוג ועוד, שבהם לא ניתן לקורבנות אלימות מענה.
בניגוד לצו ההרחקה, הוראות צו ההגנה ניתנות ללא קשר למעמד האישי של מגיש הבקשה, וללא קשר להשתייכותו הדתית או המגדרית. מטרת החוק היא להסמיך את בתי המשפט לתת סעד מהיר ומיידי במקרים קיצוניים של אלימות, כשקיים חשש ממשי לשלומו של האדם שסובל מאלימות.
החוק קובע כי צו הגנה יינתן ב"מצבים שבהם בן משפחה נהג באלימות, פיזית או נפשית, בבן משפחה אחר, או אם התנהגותו של בן משפחה מהווה סכנה גופנית לבן משפחה אחר, או אם בן המשפחה מתנהל באופן שאינו מאפשר לבן המשפחה השני ניהול תקין וסביר של חייו". במסגרת צו ההגנה, רשאי בית המשפט להורות על הוצאת בן המשפחה האלים מהבית, וגם לאסור עליו להתקרב למרחק מסוים מדירת המגורים.
במקרה של סיגל זה לא עבד, וייתכן שיש בכך גם לקח שממחיש את הבעייתיות בהוצאת צו הגנה כיום. מחד, מדובר בהחלטה פולשנית בעלת השלכות חמורות, שמאפשרת הרחקה של אדם מביתו במעמד צד אחד וללא שניתנת לו זכות התגובה. מאידך, זו החלטה שתלויה ברצונו הטוב של הגורם האלים לכבד אותה.
המשטרה, שאמונה על אכיפת צווי ההגנה, אינה נותנת מענה מספיק. אם בגלל כוח אדם חסר, ואם בשל תפיסה בעייתית שעל פיה אלימות במשפחה פחותה בחומרתה מעבירות אלימות אחרות.
"לא פעם ולא פעמיים הוצאתי צווי הגנה", אומרת אניטה רוזנבאום, שהצליחה לצאת ממעגל האלימות לפני כ-13 שנה וכיום מתנדבת בעמותת מסל"ן ומסייעת לנשים בהתמודדות עם אלימות במשפחה. "הוצאתי צווי הגנה ועדיין פחדתי, כל הזמן. הסתכלתי לצדדים ולאחור. פחדתי שהוא יפתיע אותי בפינה חשוכה ויתקוף אותי. צו ההגנה לא באמת מגן עלינו. בנוסף, יש אנשים שנעלמים בתקופה של צו ההגנה ואז חוזרים כשהיא נגמרת, כאילו כלום לא השתנה".
לעתים, כמו שטען חדד, עצם הוצאת הצו עשויה לגרום להסלמת הצו. לכאורה, ככל שמצבו של התוקפן גרוע יותר, כך האישה עלולה לשאת במחיר. "יש פה שני צדדים", אומרת עו"ד מאיה רוטנברג, שעוסקת בתחום דיני משפחה. "ביתו של אדם הוא מבצרו. להוציא אדם מהבית זאת סנקציה מאוד קשה. יש מקרים שבהם זה להוציא אדם לרחוב".
יש נשים שהיית ממליצה להן לא להוציא צו הגנה?
"אם אישה בסכנה כזאת גדולה, אני אומרת לה פשוט לקום ולצאת למקלט. להיעלם. אין פתרון אחר היום. זה קשה, ועשיתי את זה כמה פעמים בחיי, אבל אין דרך אחרת להציל את עצמך ואת הילדים".
כדי להתמודד עם הפרת צווי ההגנה, קובע סעיף 287 (ב) לחוק העונשין כי אדם שמפר הוראה מהוראות צו שניתן על ידי בית המשפט, דינו מאסר ארבע שנים. בנוסף, נעשים ניסיונות לקדם תיקונים לחוק, כמו הצעת חוק פיקוח אלקטרוני. בפועל, נשים שמתלוננות על הפרת הצו זוכות לעתים לנזיפות מצד המשטרה.
"אישה שבן הזוג שלה מפר את הוראות צו ההגנה, צריכה לפנות למשטרה", אומרת עו"ד מיכל קרמיצי, שמייצגת לקוחות שהגישו בקשות לצווי הגנה, ומטילה ספק ביעילותו. "מהניסיון שלי, הרבה פעמים יזמנו אותו למשטרה, יעשו לו 'נו נו נו' ובזה זה ייגמר. צריכות להיות כמה וכמה הפרות שמלוות באסקלציה, כדי שבסופו של יום מפר הצו ייעצר. גם במקרה כזה יתייחסו אל האישה ברוגזנות למה היא קטנונית ולמה היא באה להתלונן כמה פעמים".
עו"ד מאיה רוטנברג מבקשת להיות פחות חד-משמעית. "בדרך כלל גברים נרתעים מצווי הגנה", היא אומרת. "הם לא ממהרים לרצוח את האישה. להפרת צו הגנה יכולות להיות השלכות חמורות. הוא יכול למשל לאבד את העבודה שלו".
מחפשים פיתרון
רוזנבאום מספרת על מקרה שבו ממש בחסות המשטרה הפר גבר אלים את צו ההגנה שניתן לבת זוגו. "הכל מתחיל ונגמר בתחנת המשטרה", היא אומרת. "אם התחנה יודעת להגן עליך, צו ההגנה יגן עליך. אם לא – יש פרצות".
פה ושם, במיוחד בארגוני גברים, נשמעות טענות על ניצול לרעה של הצו. עו"ד מיכל קרימצי מתייחסת אליהן בביטול. "מהניסיון שלי, נשים לא ממהרות להוציא צווי הגנה", היא אומרת. "יש הרבה מאוד סטיגמות ויש לזה השלכה כלכלית. יש פסקי דין מפורסמים, ששופטים פסקו הוצאות כבדות של 30 ואפילו 50 אלף שקל נגד מגישי בקשה בחוסר תום לב".
מה הפיתרון?
עו"ד קרימצי מציעה תמיד לנסות להגיע להחלטה מוסכמת. "זה נותן לצדדים תחושה של שיתוף", היא אומרת. "שילוב של גורמים טיפוליים וגורמי גישור במקרים רגישים ומורכבים כאלה תמיד עדיף בעיניי, להבדיל מהליך שיפוטי רגיל. במקרים קשים של אלימות, הצעת החוק לפיקוח אלקטרוני נראית לי טובה מאוד. ייתכן שיש בה כדי לתת מענה".
לפנייה לכתב/ת 
