הצצה לחדר הבריחה הנגיש הראשון בארץ
"הג’וב היווני", חדר הבריחה הנגיש הראשון בארץ, שם דגש על הנגשת המקום ליושבים על כיסאות גלגלים, לקוי שמיעה וחרשים. אסף קמר ביקר בעסק החברתי-קהילתי והתרשם מהחידות, המעברים, הפתחים והפעילויות השונות במתחם. צפו
בשנת 2017 אביטל חן וצחי חלימי, זוג בוגרי טכניון, מצאו עצמם מתמכרים לחדרי בריחה, נהנים מההתנקות לשעה, החוויה והאתגר. בכל פעם שיצאו מחדר כזה אמרו לעצמם "חייבים להקים אחד כזה, לנצל את היכולות שלנו כמהנדסת בניין והנדסאי אלקטרוניקה".
אמה של חן, חולת פוליו משנות ה-50 התניידה רוב חייה בעזרת קביים, ובשנים האחרונות עברה להתנייד בכיסא גלגלים. מאותו רגע מבחינתה, העולם שינה את פניו ואביטל התחילה להבין כמה הסביבה שלנו אינה נגישה, על שלל המשמעויות שלה. כך עלה במוחם להקים את חדר הבריחה הנגיש הראשון בישראל.
"אם אני רואה שמישהו יוצא מחניית נכים והוא לא נכה, זה משגע אותי", מסבירה חן. השניים אזרו אומץ והקימו חדר בריחה נגיש בחיפה, שהוא הראשון והיחידי בישראל המוכר על ידי עמותת נגישות לישראל. "משהו בחדר בריחה נגיש ענה על הכל", היא מוסיפה. "לצעוק לעולם שאני פתחתי חדר בריחה נגיש".
"לא צריך לחשוב על איך להיכנס לדלת"
בשלב התכנון הם נתקלו באתגרים כמו כיצד לאפשר כניסה לכיסא גלגלים ולייצר מעברים מספיק רחבים, כיצד להתאים את גובה החידות לכיסא הגלגלים ועוד. במקביל, הבינו השניים שחדר הבריחה יכול להפוך בקלות לנגיש גם עבור החרשים, וצריך לייצר התאמות מיוחדות גם עבורם.
חן החלה לפקוד מפגשים של חרשים ושומעים, כדי להבין את הצרכים שלהם במדויק. בהמשך היא למדה את שפת הסימנים, ולצוות העובדים במקום הצטרפה מתורגמנית לשפת הסימנים.
התוצאה הסופית היא חדר בריחה ויזואלי מאוד, ללא סאונד, כשהרמזים ניתנים באמצעות אורות מהבהבים ועוד פיתוחים מיוחדים המונגשים לנכים ולחרשים.
החדר, העונה לשם "הג'וב היווני" מציע חוויית אקשן ייחודית באוירה יוונית בה המשתתפים פועלים יחד במטרה לסיים את המשימה שהוטלה עליהם במשך 60 דקות בלבד. ה"בורחים" צריכים לפתור חידות מפתיעות וטכנולוגיות לכל הגילאים. המשחק אינו מפחיד, מתאים לנשים בהריון, דוברי אנגלית ואינו מצריך שימוש בכוח פיזי, זחילות, טיפוס וכו'.
בשנת 2018 נבחר המיזם להשתתף בתחרות יזם השנה של "קרן שמש" כעסק חברתי תורם, ובתחרות המיזם החברתי החיפאי, ולא בכדי. אביטל חן נוהגת לפנות לעמותות שונות ומאפשרת להן כניסה ללא עלות, בהתנדבות מלאה. בין העמותות שכבר הגיעו ונהנו: "בית הגלגלים", "גדולים מהחיים", "שמחה לילד", "כיוונים", "להושיט יד", ו"מרכז חירום ילדים נווה מיכאל".
בזמן שלמדה את שפת הסימנים, קהילת החרשים שסבבה אותה שיתפה אותה בצורך שלהם במקום לתרגל אחד עם השני את הסימנים. חן הקצתה להם חדר במתחם חדר הבריחה, שם נפגשים באופן קבוע כ- 60 אנשים. לאחר חצי שנה של פעילות המיזם הורחב ולצד חדר הבריחה נפתח חדר אירועים פרטי הכולל מטבחון, פינות ישיבה, מקרן, מסך ענק, קריוקי, דאנס ומשחקים.
"כשחדר בריחה הוא נגיש עבורך את נהנית יותר. לא צריך לחשוב על איך להיכנס לדלת, או איך לפתור, זה עושה את החוויה יותר פשוטה", משתפת איה ג'אבר, בזמן שהיא וחבריה לקבוצה מנסים "לברוח" מהחדר.
"לנסות, לראות, לנצח"
אסתר קוסטינר, מוסיפה בשפת סימנים "מאתגר אותי, נחמד מאוד, משימות, אווירה, חשיבה", ושושי אקשטיין מרחיבה גם היא בשפת הסימנים: "חוויה מרגשת. מרשים, לנסות, לראות, לנצח".
ב-2019 מתנדבים מטעם עמותת “נגישות ישראל” בדקו את הנגישות במתחם והעניקו להם את אות הנגישות."קודם כל בדקנו את הכניסה, חניה לנכים, את השירותים, את הרוחב של הדלת שזה יהיה כל נכה עם כיסא גלגלים יוכל להיכנס", מסביר יצחק ברייר, סוקר בעמותת "נגישות ישראל" . "גם את התאורה,המוזיקה, וגובה השולחנות שיתאימו לכסאות הגלגלים".
"יש הרבה בתי עסק שאותי אישית נורא מעצבנים" מסביר ינתן בוקס, צעיר בכיסא גלגלים שבילה ב'ג'וב היווני'. "הם כביכול במרכאות מנגישים, אבל רק בשביל לקבל את הסימן וי הזה שהם קיבלו נגישות. במקום לעשות רמפה כזאת שאני בעצמי אוכל לעלות בלי עזרה, הם עושים לך רמפה כזאת, כמצריכה עזרה, וזה יותר מבאס אותי".הוא מסכם, "רק כשאתה במצב הזה, אתה באמת מודע לעד כמה המדינה לא נגישה".
- המשחק מיועד ל-2-10 משתתפים, בשלוש רמות קושי - בינונית, קשה וגרסת ילדים. לאתר הג'וב היווני לחצו כאן
.
לפנייה לכתב/ת 
